< במדבר 15 >
וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 1 |
Then the LORD said to Moses,
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם׃ | 2 |
“Speak to the Israelites and tell them: After you enter the land that I am giving you as a home
ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן׃ | 3 |
and you present an offering made by fire to the LORD from the herd or flock to produce a pleasing aroma to the LORD—either a burnt offering or a sacrifice, for a special vow or freewill offering or appointed feast—
והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן׃ | 4 |
then the one presenting his offering to the LORD shall also present a grain offering of a tenth of an ephah of fine flour mixed with a quarter hin of olive oil.
ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד׃ | 5 |
With the burnt offering or sacrifice of each lamb, you are to prepare a quarter hin of wine as a drink offering.
או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין׃ | 6 |
With a ram you are to prepare a grain offering of two-tenths of an ephah of fine flour mixed with a third of a hin of olive oil,
ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה׃ | 7 |
and a third of a hin of wine as a drink offering, a pleasing aroma to the LORD.
וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה׃ | 8 |
When you prepare a young bull as a burnt offering or sacrifice to fulfill a vow or as a peace offering to the LORD,
והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין׃ | 9 |
present with the bull a grain offering of three-tenths of an ephah of fine flour mixed with half a hin of olive oil.
ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה׃ | 10 |
Also present half a hin of wine as a drink offering. It is an offering made by fire, a pleasing aroma to the LORD.
ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים׃ | 11 |
This is to be done for each bull, ram, lamb, or goat.
כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם׃ | 12 |
This is how you must prepare each one, no matter how many.
כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה׃ | 13 |
Everyone who is native-born shall prepare these things in this way when he presents an offering made by fire as a pleasing aroma to the LORD.
וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה׃ | 14 |
And for the generations to come, if a foreigner residing with you or someone else among you wants to prepare an offering made by fire as a pleasing aroma to the LORD, he is to do exactly as you do.
הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה׃ | 15 |
The assembly is to have the same statute both for you and for the foreign resident; it is a permanent statute for the generations to come. You and the foreigner shall be the same before the LORD.
תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם׃ | 16 |
The same law and the same ordinance will apply both to you and to the foreigner residing with you.”
וידבר יהוה אל משה לאמר׃ | 17 |
Then the LORD said to Moses,
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה׃ | 18 |
“Speak to the Israelites and tell them: When you enter the land to which I am bringing you
והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה׃ | 19 |
and you eat the food of the land, you shall lift up an offering to the LORD.
ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה׃ | 20 |
From the first of your dough, you are to lift up a cake as a contribution; offer it just like an offering from the threshing floor.
מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם׃ | 21 |
Throughout your generations, you are to give the LORD an offering from the first of your dough.
וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה׃ | 22 |
Now if you stray unintentionally and do not obey all these commandments that the LORD has spoken to Moses—
את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם׃ | 23 |
all that the LORD has commanded you through Moses from the day the LORD gave them and continuing through the generations to come—
והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת׃ | 24 |
and if it was done unintentionally without the knowledge of the congregation, then the whole congregation is to prepare one young bull as a burnt offering, a pleasing aroma to the LORD, with its grain offering and drink offering according to the regulation, and one male goat as a sin offering.
וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם׃ | 25 |
The priest is to make atonement for the whole congregation of Israel, so that they may be forgiven; for the sin was unintentional and they have brought to the LORD an offering made by fire and a sin offering, presented before the LORD for their unintentional sin.
ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה׃ | 26 |
Then the whole congregation of Israel and the foreigners residing among them will be forgiven, since it happened to all the people unintentionally.
ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת׃ | 27 |
Also, if one person sins unintentionally, he is to present a year-old female goat as a sin offering.
וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו׃ | 28 |
And the priest shall make atonement before the LORD on behalf of the person who erred by sinning unintentionally; and when atonement has been made for him, he will be forgiven.
האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה׃ | 29 |
You shall have the same law for the one who acts in error, whether he is a native-born Israelite or a foreigner residing among you.
והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה׃ | 30 |
But the person who sins defiantly, whether a native or foreigner, blasphemes the LORD. That person shall be cut off from among his people.
כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה׃ | 31 |
He shall certainly be cut off, because he has despised the word of the LORD and broken His commandment; his guilt remains on him.”
ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת׃ | 32 |
While the Israelites were in the wilderness, a man was found gathering wood on the Sabbath day.
ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה׃ | 33 |
Those who found the man gathering wood brought him to Moses, Aaron, and the whole congregation,
ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו׃ | 34 |
and because it had not been declared what should be done to him, they placed him in custody.
ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה׃ | 35 |
And the LORD said to Moses, “The man must surely be put to death. The whole congregation is to stone him outside the camp.”
ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה׃ | 36 |
So the whole congregation took the man outside the camp and stoned him to death, as the LORD had commanded Moses.
ויאמר יהוה אל משה לאמר׃ | 37 |
Later, the LORD said to Moses,
דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת׃ | 38 |
“Speak to the Israelites and tell them that throughout the generations to come they are to make for themselves tassels for the corners of their garments, with a blue cord on each tassel.
והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם׃ | 39 |
These will serve as tassels for you to look at, so that you may remember all the commandments of the LORD, that you may obey them and not prostitute yourselves by following your own heart and your own eyes.
למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם׃ | 40 |
Then you will remember and obey all My commandments, and you will be holy to your God.
אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם׃ | 41 |
I am the LORD your God who brought you out of the land of Egypt to be your God. I am the LORD your God.”