< במדבר 14 >
ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא׃ | 1 |
igitur vociferans omnis turba flevit nocte illa
וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו׃ | 2 |
et murmurati sunt contra Mosen et Aaron cuncti filii Israhel dicentes
ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה׃ | 3 |
utinam mortui essemus in Aegypto et non in hac vasta solitudine utinam pereamus et non inducat nos Dominus in terram istam ne cadamus gladio et uxores ac liberi nostri ducantur captivi nonne melius est reverti in Aegyptum
ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה׃ | 4 |
dixeruntque alter ad alterum constituamus nobis ducem et revertamur in Aegyptum
ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל׃ | 5 |
quo audito Moses et Aaron ceciderunt proni in terram coram omni multitudine filiorum Israhel
ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם׃ | 6 |
at vero Iosue filius Nun et Chaleb filius Iepphonne qui et ipsi lustraverant terram sciderunt vestimenta sua
ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד׃ | 7 |
et ad omnem multitudinem filiorum Israhel locuti sunt terram quam circuivimus valde bona est
אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש׃ | 8 |
si propitius fuerit Dominus inducet nos in eam et tradet humum lacte et melle manantem
אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם׃ | 9 |
nolite rebelles esse contra Dominum neque timeatis populum terrae huius quia sicut panem ita eos possumus devorare recessit ab illis omne praesidium Dominus nobiscum est nolite metuere
ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל׃ | 10 |
cumque clamaret omnis multitudo et lapidibus eos vellet opprimere apparuit gloria Domini super tectum foederis cunctis filiis Israhel
ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו׃ | 11 |
et dixit Dominus ad Mosen usquequo detrahet mihi populus iste quousque non credent mihi in omnibus signis quae feci coram eis
אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו׃ | 12 |
feriam igitur eos pestilentia atque consumam te autem faciam principem super gentem magnam et fortiorem quam haec est
ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו׃ | 13 |
et ait Moses ad Dominum ut audiant Aegyptii de quorum medio eduxisti populum istum
ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה׃ | 14 |
et habitatores terrae huius qui audierunt quod tu Domine in populo isto sis et facie videaris ad faciem et nubes tua protegat illos et in columna nubis praecedas eos per diem et in columna ignis per noctem
והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר׃ | 15 |
quod occideris tantam multitudinem quasi unum hominem et dicant
מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר׃ | 16 |
non poterat introducere populum in terram pro qua iuraverat idcirco occidit eos in solitudine
ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר׃ | 17 |
magnificetur ergo fortitudo Domini sicut iurasti dicens
יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים׃ | 18 |
Dominus patiens et multae misericordiae auferens iniquitatem et scelera nullumque innoxium derelinquens qui visitas peccata patrum in filios in tertiam et quartam generationem
סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה׃ | 19 |
dimitte obsecro peccatum populi tui huius secundum magnitudinem misericordiae tuae sicut propitius fuisti egredientibus de Aegypto usque ad locum istum
ויאמר יהוה סלחתי כדברך׃ | 20 |
dixitque Dominus dimisi iuxta verbum tuum
ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ׃ | 21 |
vivo ego et implebitur gloria Domini universa terra
כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי׃ | 22 |
attamen omnes homines qui viderunt maiestatem meam et signa quae feci in Aegypto et in solitudine et temptaverunt me iam per decem vices nec oboedierunt voci meae
אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה׃ | 23 |
non videbunt terram pro qua iuravi patribus eorum nec quisquam ex illis qui detraxit mihi intuebitur eam
ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה׃ | 24 |
servum meum Chaleb qui plenus alio spiritu secutus est me inducam in terram hanc quam circuivit et semen eius possidebit eam
והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף׃ | 25 |
quoniam Amalechites et Chananeus habitant in vallibus cras movete castra et revertimini in solitudinem per viam maris Rubri
וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃ | 26 |
locutusque est Dominus ad Mosen et Aaron dicens
עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי׃ | 27 |
usquequo multitudo haec pessima murmurat contra me querellas filiorum Israhel audivi
אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם׃ | 28 |
dic ergo eis vivo ego ait Dominus sicut locuti estis audiente me sic faciam vobis
במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי׃ | 29 |
in solitudine hac iacebunt cadavera vestra omnes qui numerati estis a viginti annis et supra et murmurastis contra me
אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון׃ | 30 |
non intrabitis terram super quam levavi manum meam ut habitare vos facerem praeter Chaleb filium Iepphonne et Iosue filium Nun
וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה׃ | 31 |
parvulos autem vestros de quibus dixistis quod praedae hostibus forent introducam ut videant terram quae vobis displicuit
ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה׃ | 32 |
vestra cadavera iacebunt in solitudine
ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר׃ | 33 |
filii vestri erunt vagi in deserto annis quadraginta et portabunt fornicationem vestram donec consumantur cadavera patrum in deserto
במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי׃ | 34 |
iuxta numerum quadraginta dierum quibus considerastis terram annus pro die inputabitur et quadraginta annis recipietis iniquitates vestras et scietis ultionem meam
אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו׃ | 35 |
quoniam sicut locutus sum ita faciam omni multitudini huic pessimae quae consurrexit adversum me in solitudine hac deficiet et morietur
והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ׃ | 36 |
igitur omnes viri quos miserat Moses ad contemplandam terram et qui reversi murmurare fecerant contra eum omnem multitudinem detrahentes terrae quod esset mala
וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה׃ | 37 |
mortui sunt atque percussi in conspectu Domini
ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ׃ | 38 |
Iosue autem filius Nun et Chaleb filius Iepphonne vixerunt ex omnibus qui perrexerant ad considerandam terram
וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד׃ | 39 |
locutusque est Moses universa verba haec ad omnes filios Israhel et luxit populus nimis
וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו׃ | 40 |
et ecce mane primo surgentes ascenderunt verticem montis atque dixerunt parati sumus ascendere ad locum de quo Dominus locutus est quia peccavimus
ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח׃ | 41 |
quibus Moses cur inquit transgredimini verbum Domini quod vobis non cedet in prosperum
אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃ | 42 |
nolite ascendere non enim est Dominus vobiscum ne corruatis coram inimicis vestris
כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם׃ | 43 |
Amalechites et Chananeus ante vos sunt quorum gladio corruetis eo quod nolueritis adquiescere Domino nec erit Dominus vobiscum
ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה׃ | 44 |
at illi contenebrati ascenderunt in verticem montis arca autem testamenti Domini et Moses non recesserunt de castris
וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה׃ | 45 |
descenditque Amalechites et Chananeus qui habitabant in monte et percutiens eos atque concidens persecutus est usque Horma