במדבר 14

1 ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא׃

全會眾都大聲喧嚷，人民哭了一夜。

2 וילנו על משה ועל אהרן כל בני ישראל ויאמרו אלהם כל העדה לו מתנו בארץ מצרים או במדבר הזה לו מתנו׃

以色列子民都抱怨梅瑟和亞郎；全會眾對他們說：「巴不得我們都死在埃及地，都死在曠野裏!

3 ולמה יהוה מביא אתנו אל הארץ הזאת לנפל בחרב נשינו וטפנו יהיו לבז הלוא טוב לנו שוב מצרימה׃

為什麼上主引我們到那地方死在刀下，叫我們的妻子兒女當作戰利品﹖再回埃及去，為我們豈不更好﹖」

4 ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש ונשובה מצרימה׃

於是彼此說：「我們另立頭目，回埃及去。」

5 ויפל משה ואהרן על פניהם לפני כל קהל עדת בני ישראל׃

梅瑟和亞郎遂俯伏在以色列子民全會眾前。

6 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים את הארץ קרעו בגדיהם׃

偵探那地方的人中，有農的兒子若蘇厄和耶孚乃的兒子加肋布，他們撕裂了自己的衣服，

7 ויאמרו אל כל עדת בני ישראל לאמר הארץ אשר עברנו בה לתור אתה טובה הארץ מאד מאד׃

告訴以色列子民全會眾說：「我們偵探所經過的地方，確是一片極好的地方。

8 אם חפץ בנו יהוה והביא אתנו אל הארץ הזאת ונתנה לנו ארץ אשר הוא זבת חלב ודבש׃

若上主恩待我們，必引我們到那裏去，將那地方賜給我們。那實在是一塊流奶流蜜的地方。

9 אך ביהוה אל תמרדו ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם סר צלם מעליהם ויהוה אתנו אל תיראם׃

只要你們不反抗上主，就不必怕那地方的人民，因為他們要作我們的掠物；護佑他們的，離開了他們，上主卻與我們同在；所以不要怕他們。」

10 ויאמרו כל העדה לרגום אתם באבנים וכבוד יהוה נראה באהל מועד אל כל בני ישראל׃

全會眾正說要用石頭砸死他們時，上主的榮耀在會幕上顯示給全以色列子民。

11 ויאמר יהוה אל משה עד אנה ינאצני העם הזה ועד אנה לא יאמינו בי בכל האתות אשר עשיתי בקרבו׃

上主對梅瑟說：「這人民輕慢我要到幾時呢﹖我雖在他們中行了那些神蹟，他們仍不相信我，要到幾時呢﹖

12 אכנו בדבר ואורשנו ואעשה אתך לגוי גדול ועצום ממנו׃

我要用瘟疫打擊他們，剷除他們，使你成為一個比他們更強大，更昌盛的民族。」

13 ויאמר משה אל יהוה ושמעו מצרים כי העלית בכחך את העם הזה מקרבו׃

但是梅瑟對上主說：「埃及人如果聽說這事，因為你曾用威力由他們中領出這民族來，

14 ואמרו אל יושב הארץ הזאת שמעו כי אתה יהוה בקרב העם הזה אשר עין בעין נראה אתה יהוה ועננך עמד עלהם ובעמד ענן אתה הלך לפניהם יומם ובעמוד אש לילה׃

他們將說什麼﹖這地方的居民也曾聽說：你上主是在這民族中；你上主曾面對面地發顯出來，你的雲彩常停在他們上面；白日你乘雲柱，黑夜你乘火柱，走在他們前面。

15 והמתה את העם הזה כאיש אחד ואמרו הגוים אשר שמעו את שמעך לאמר׃

現在，如果你消滅這民族如消滅一個人一樣，這些曾聽到你聲名的外邦民族必要議論說：『

16 מבלתי יכלת יהוה להביא את העם הזה אל הארץ אשר נשבע להם וישחטם במדבר׃

由於上主不能引這民族進入他對他們所誓許的地方，就在曠野將他們殺了。』

17 ועתה יגדל נא כח אדני כאשר דברת לאמר׃

吾主，如今求你，大發寬容，如你曾聲明說：

18 יהוה ארך אפים ורב חסד נשא עון ופשע ונקה לא ינקה פקד עון אבות על בנים על שלשים ועל רבעים׃

上主緩於發怒，富於仁慈，寬赦過犯和罪過，但決不豁免懲罰，父親的過犯，要向子孫追討，直到三代四代。

19 סלח נא לעון העם הזה כגדל חסדך וכאשר נשאתה לעם הזה ממצרים ועד הנה׃

求你大發仁慈，寬恕這人民的罪過，就如從埃及一直到現在，你寬赦了他們一樣。」

20 ויאמר יהוה סלחתי כדברך׃

上主回答說：「我就照你祈求的寬赦他們；

21 ואולם חי אני וימלא כבוד יהוה את כל הארץ׃

但是我以我的生命，以充滿全地的上主的榮耀起誓：

22 כי כל האנשים הראים את כבדי ואת אתתי אשר עשיתי במצרים ובמדבר וינסו אתי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי׃

這些見了我的榮耀，見了我在埃及和曠野裏所行的神蹟的人，已十次試探了我，不聽我的話，

23 אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבתם וכל מנאצי לא יראוה׃

他們決不能見我對他們祖先誓許的地方；凡輕慢我的人，決不會見到那地方。

24 ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי והביאתיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורשנה׃

惟有我的僕人加肋布，因懷有另一種精神，全心服從我，我必引他進入他去過的地方，他的後裔必佔有那地方為產業。

25 והעמלקי והכנעני יושב בעמק מחר פנו וסעו לכם המדבר דרך ים סוף׃

現今阿瑪肋克人和客納罕人盤據在山谷中，明天你們應轉身向紅海出發，往曠野去。」

26 וידבר יהוה אל משה ואל אהרן לאמר׃

上主吩咐梅瑟和亞郎說：「

27 עד מתי לעדה הרעה הזאת אשר המה מלינים עלי את תלנות בני ישראל אשר המה מלינים עלי שמעתי׃

這個邪惡的會眾抱怨我要到幾時﹖以色列子民抱怨我的話我都聽見了。

28 אמר אלהם חי אני נאם יהוה אם לא כאשר דברתם באזני כן אעשה לכם׃

你對他們說：我以我的生命起誓：──上主的斷語──我必照你們在我耳中所說的話，對待你們：

29 במדבר הזה יפלו פגריכם וכל פקדיכם לכל מספרכם מבן עשרים שנה ומעלה אשר הלינתם עלי׃

你們中凡二十歲以上登過記的，凡抱怨過我的，都要倒斃在這曠野中。

30 אם אתם תבאו אל הארץ אשר נשאתי את ידי לשכן אתכם בה כי אם כלב בן יפנה ויהושע בן נון׃

你們決不得進入我誓許給你們居住的地方，只有耶孚乃的加肋布和農的兒子若蘇厄除外。

31 וטפכם אשר אמרתם לבז יהיה והביאתי אתם וידעו את הארץ אשר מאסתם בה׃

至於你們的幼童，你們曾說他們要當戰利品的，我要領他們進去，使他們享受你們所輕視的地方。

32 ופגריכם אתם יפלו במדבר הזה׃

至於你們，你們必倒斃在這曠野中；

33 ובניכם יהיו רעים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם עד תם פגריכם במדבר׃

你們的子女要在曠野漂流四十年，受你們背信之罰，直到你們的屍首在曠野中爛盡。

34 במספר הימים אשר תרתם את הארץ ארבעים יום יום לשנה יום לשנה תשאו את עונתיכם ארבעים שנה וידעתם את תנואתי׃

你們偵探那地方的日子，共計四十天，一天算一年，你們應受四十年的罪罰，叫你們知道我放棄你們是什麼一回事。

35 אני יהוה דברתי אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת הנועדים עלי במדבר הזה יתמו ושם ימתו׃

我上主既說了，也必對這聚集反抗我的邪惡會眾這樣做：在這曠野他們都要滅絕，在這裏都要死盡。」

36 והאנשים אשר שלח משה לתור את הארץ וישבו וילונו עליו את כל העדה להוציא דבה על הארץ׃

梅瑟派遣去偵探那地方的人，回來以後，對那地方散佈謠言，致使全會眾抱怨梅瑟。

37 וימתו האנשים מוצאי דבת הארץ רעה במגפה לפני יהוה׃

這些對那地方講說壞話的人，都遭了災罰，死在上主面前；

38 ויהושע בן נון וכלב בן יפנה חיו מן האנשים ההם ההלכים לתור את הארץ׃

前去偵探那地方的人，只有農的兒子若蘇厄和耶孚乃的兒子加肋布，保全了性命。

39 וידבר משה את הדברים האלה אל כל בני ישראל ויתאבלו העם מאד׃

梅瑟將這些話告訴了全以色列子民；人民都非常憂悶。

40 וישכמו בבקר ויעלו אל ראש ההר לאמר הננו ועלינו אל המקום אשר אמר יהוה כי חטאנו׃

次日清晨他們起來，要上山頂去，說：「我們犯了罪，現在我們已準備好，要往上主所說的地方去。」

41 ויאמר משה למה זה אתם עברים את פי יהוה והוא לא תצלח׃

但是梅瑟說：「你們為什麼要違背上主的命令﹖這事必不會成功。

42 אל תעלו כי אין יהוה בקרבכם ולא תנגפו לפני איביכם׃

不要上去，因為上主不在你們中間，難免不被敵人擊敗。

43 כי העמלקי והכנעני שם לפניכם ונפלתם בחרב כי על כן שבתם מאחרי יהוה ולא יהיה יהוה עמכם׃

因為阿瑪肋克人和客納罕人在那裏要抵擋你們，你們必喪身刀下；你們既背離了上主，上主自然不再與你們同在。」

44 ויעפלו לעלות אל ראש ההר וארון ברית יהוה ומשה לא משו מקרב המחנה׃

他們仍擅自上了山頂；但上主的約櫃和梅瑟沒有由營幕中移動。

45 וירד העמלקי והכנעני הישב בהר ההוא ויכום ויכתום עד החרמה׃

住在山中的阿瑪肋克人和客納罕人就下來，擊殺了他們，將他們追擊到曷爾瑪。