< במדבר 12 >
ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח׃ | 1 |
Och MirJam och Aaron talade emot Mose för hans hustrus skull, den Ethiopissan, som han till hustru tagit hade; derföre att han en Ethiopisso hade till hustru tagit;
ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה׃ | 2 |
Och sade: Talar nu Herren allena genom Mose? Talar han ock icke genom oss? Och Herren hörde det.
והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה׃ | 3 |
Men Mose var en ganska saktmodig man, öfver alla menniskor på jordene.
ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם׃ | 4 |
Och strax sade Herren till Mose, och till Aaron, och till MirJam: Går ut I tre intill vittnesbördsens tabernakel. Och de gingo alle tre ut.
וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם׃ | 5 |
Då kom Herren neder i molnstodene, och steg in i dörrena af tabernaklet, och kallade Aaron och MirJam; och de gingo både ut.
ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו׃ | 6 |
Och han sade: Hörer min ord; om någor är ibland eder en Herrans Prophet, honom vill jag uppenbara mig uti en syn; eller uti en dröm vill jag tala med honom.
לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא׃ | 7 |
Men icke så min tjenare Mose, hvilken uti mitt hela hus trogen är.
פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה׃ | 8 |
Munteliga talar jag med honom, och han ser Herran såsom han är, icke genom mörk ord eller liknelse. Hvi hafven I då icke fruktat att tala emot min tjenare Mose?
Och Herrans vrede förgrymmade sig öfver dem, och han vände sig bort;
והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת׃ | 10 |
Dertill gaf ock molnskyn sig ifrå tabernaklet. Och si, då var MirJam spitelsk såsom en snö; och Aaron vände sig till MirJam, och fick se att hon var spitelsk.
ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו׃ | 11 |
Han sade till Mose: Ack min herre! lägg icke denna syndena på oss, i det vi hafve ovisliga gjort, och syndat;
אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו׃ | 12 |
Att denna icke blifver såsom ett dödt ting, som kommer ut af moderlifvet; det hafver allaredo bortfrätit hälftena af hennes kött.
ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה׃ | 13 |
Då ropade Mose till Herran, och sade: Ack Gud! gör henne helbregda.
ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף׃ | 14 |
Herren sade: Om hennes fader hade spottat henne i ansigtet, skulle hon icke skämma sig i sju dagar? Låt innelycka henne i sju dagar utan lägret; sedan låt åter taga henne igen.
ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים׃ | 15 |
Så vardt då MirJam innelyckt i sju dagar utan lägret, och folket for ingen vägs fram bätter, intilldess MirJam vardt igen anammad.
ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן׃ | 16 |
Sedan drog folket ifrå Hazeroth, och lägrade sig uti den öknene Paran.