ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח׃ | 1 |
ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה׃ | 2 |
והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה׃ | 3 |
ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם׃ | 4 |
וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם׃ | 5 |
ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו׃ | 6 |
לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא׃ | 7 |
פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה׃ | 8 |
ויחר אף יהוה בם וילך׃ | 9 |
והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת׃ | 10 |
ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו׃ | 11 |
אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו׃ | 12 |
ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה׃ | 13 |
ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף׃ | 14 |
ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים׃ | 15 |
ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן׃ | 16 |