במדבר 12

1 ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח׃

Miriam and Aaron spoke against Moses because of the Cushite woman whom he had married; for he had married a Cushite woman.

2 ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה׃

They said, “Has the LORD indeed spoken only with Moses? Hasn’t he spoken also with us?” And the LORD heard it.

3 והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה׃

Now the man Moses was very humble, more than all the men who were on the surface of the earth.

4 ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם׃

The LORD spoke suddenly to Moses, to Aaron, and to Miriam, “You three come out to the Tent of Meeting!” The three of them came out.

5 וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם׃

The LORD came down in a pillar of cloud, and stood at the door of the Tent, and called Aaron and Miriam; and they both came forward.

6 ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו׃

He said, “Now hear my words. If there is a prophet among you, I, the LORD, will make myself known to him in a vision. I will speak with him in a dream.

7 לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא׃

My servant Moses is not so. He is faithful in all my house.

8 פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה׃

With him, I will speak mouth to mouth, even plainly, and not in riddles; and he shall see the LORD’s form. Why then were you not afraid to speak against my servant, against Moses?”

9 ויחר אף יהוה בם וילך׃

The LORD’s anger burned against them; and he departed.

10 והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת׃

The cloud departed from over the Tent; and behold, Miriam was leprous, as white as snow. Aaron looked at Miriam, and behold, she was leprous.

11 ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו׃

Aaron said to Moses, “Oh, my lord, please don’t count this sin against us, in which we have done foolishly, and in which we have sinned.

12 אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו׃

Let her not, I pray, be as one dead, of whom the flesh is half consumed when he comes out of his mother’s womb.”

13 ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה׃

Moses cried to the LORD, saying, “Heal her, God, I beg you!”

14 ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף׃

The LORD said to Moses, “If her father had but spit in her face, shouldn’t she be ashamed seven days? Let her be shut up outside of the camp seven days, and after that she shall be brought in again.”

15 ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים׃

Miriam was shut up outside of the camp seven days, and the people didn’t travel until Miriam was brought in again.

16 ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן׃

Afterward the people traveled from Hazeroth, and encamped in the wilderness of Paran.