< במדבר 12 >
ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח׃ | 1 |
Miriam and Aaron were critical of Moses because of his Ethiopian wife—he'd married an Ethiopian woman.
ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה׃ | 2 |
“Is it only through Moses that the Lord speaks?” they asked. “Doesn't he speak through us too?” The Lord heard all this.
והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה׃ | 3 |
Moses was a very humble man, more than anyone else on earth.
ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם׃ | 4 |
All of a sudden the Lord called for Moses, Aaron, and Miriam, telling them, “The three of you, come to the Tent of Meeting.” The three of them did so.
וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם׃ | 5 |
The Lord came down in a pillar of cloud and stood in the entrance to the Tent. He called Aaron and Miriam and they came forward.
ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו׃ | 6 |
“Now listen to my words, he told them. If you had prophets, I the Lord would reveal myself to them in visions; I would communicate with them in dreams.
לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא׃ | 7 |
But it's not like this with my servant Moses, who of all my people is the one who is faithful.
פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה׃ | 8 |
I talk to him personally, face to face. I speak plainly, not in riddles. He sees the likeness of the Lord. So why weren't you afraid when you criticized my servant Moses?”
The Lord was angry with them, and he left.
והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת׃ | 10 |
As the cloud rose above the Tent, Miriam's skin suddenly turned white with leprosy. Aaron turned to look and saw that she had leprosy.
ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו׃ | 11 |
He said to Moses, “My lord, please don't punish us for this sin that we've so stupidly committed.
אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו׃ | 12 |
Please don't let her become like a stillborn baby whose flesh is already decaying when they're born!”
ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה׃ | 13 |
Moses called out to the Lord, “God, please heal her!”
ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף׃ | 14 |
But the Lord replied to Moses, “If her father had spit in her face wouldn't she have been disgraced for seven days? Keep her in isolation outside the camp for seven days, and then she can be taken back in.”
ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים׃ | 15 |
Miriam was kept in isolation outside the camp for seven days, and the people did not move on until she was taken back in.
ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן׃ | 16 |
Then the people left Hazeroth and set up camp in the Desert of Paran.