< במדבר 12 >

ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח׃ 1
В това време Мариам и Аарон говориха против Моисея поради етиопянката, която бе взел за жена, (защото беше взел една етиопянка); и рекоха:
ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה׃ 2
Само чрез Моисея ли говори Господ? не говори ли и чрез нас? И Господ чу това.
והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה׃ 3
А Моисей беше човек много кротък, повече от всичките човеци, които бяха на земята.
ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם׃ 4
И веднага Господ рече на Моисея, на Аарона и на Мариам: Излезте вие трима към шатъра за срещане. И тъй, излязоха и тримата.
וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם׃ 5
Тогава Господ слезе в облачен стълб, застана пред входа на шатъра и повика Аарона и Мариам, и те двамата излязоха.
ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו׃ 6
И рече: Слушайте сега думите Ми. Ако има пророк между вас, Аз Господ ще му стана познат чрез видение, на сън ще му говоря.
לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא׃ 7
Но слугата Ми Моисей не е така поставен, той, който е верен в целия Ми дом;
פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה׃ 8
с него Аз ще говоря уста с уста, ясно, а не загадъчно; и той ще гледа Господния Образ. Как, прочее, не се убояхте вие да говорите против слугата Ми Моисея?
ויחר אף יהוה בם וילך׃ 9
И гневът на Господа пламна против тях, и Той си отиде.
והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת׃ 10
И като се оттегли облакът от шатъра, ето, Мариам беше прокажена, бяла като сняг; като погледна Аарон на Мариам, ето, тя беше прокажена.
ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו׃ 11
Тогава Аарон рече на Моисея: Моля ти се, господарю мой, не ни възлагай тоя грях, с който сторихме безумие и съгрешихме.
אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו׃ 12
Да не бъде тя като мъртво дете, на което половина от тялото е изтляло, когато излиза из утробата на майка си.
ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה׃ 13
И Моисей викна към Господа, казвайки: О Боже, моля Ти се, изцели я.
ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף׃ 14
А Господ каза на Моисея: Ако би я заплюл баща й в лицето, не щеше ли да бъде посрамена седем дена? Нека бъде затворена вън от стана седем дена, и след това да се прибере.
ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים׃ 15
И тъй, Мариам бе затворена седем дена вън от стана, и людете не се дигнаха, докато не се прибра Мариам.
ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן׃ 16
Подир това людете се дигнаха от Асирот, и разположиха стан в Фаранската пустиня.

< במדבר 12 >