במדבר 10

1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

Och Herren talade med Mose, och sade:

2 עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות׃

Gör dig två trummeter af tätt silfver, att du brukar dem till att kalla tillhopa menighetena, och när hären af stad skall.

3 ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד׃

När man blås slätt med dem båda, skall församla sig till dig hela menigheten inför dörrena af vittnesbördsens tabernakel.

4 ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל׃

När man slätt blås med enom, så skola höfvitsmännerna församla sig till dig; de öfverste öfver tusende i Israel.

5 ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה׃

Men när I trummeten, så skola de lägren draga af stad, som ligga österut.

6 ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם׃

Och när I trummeten annan gång, då skola de lägren draga af stad, som ligga söderut; förty, när de resa skola, så skolen I trummeta.

7 ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו׃

Men när menigheten skall församlas, skolen I slätt blåsa, och icke trummeta.

8 ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם׃

Och det blåsandet med trummeterna skola Prestens Aarons söner göra. Och det skall vara eder ett evigt sätt till edra efterkommande.

9 וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם׃

När I dragen till någon strid uti edro lande emot edra fiendar, som strida på eder, så skolen I trummeta med trummeterna, att uppå eder skall tänkt varda för Herranom edrom Gud, och I mågen löste varda ifrån edra fiendar.

10 וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם׃

Sammalunda ock, när I ären glade, på edra högtider och edra nymånader, skolen I blåsa med trummeterna öfver edor bränneoffer och tackoffer; att det skall vara eder till åminnelse för edrom Gud. Jag är Herren edar Gud.

11 ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת׃

På tjugonde dagen i dem andra månadenom, i de andra årena, gaf molnskyn sig upp af vittnesbördsens tabernakel.

12 ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן׃

Och Israels barn drogo i deras skarar utu Sinai öken; och molnskyn blef uti den öknene Paran.

13 ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה׃

Och de förste drogo af stad, efter Herrans ord genom Mose;

14 ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב׃

Nämliga det baneret af Juda barnas lägre drog först åstad med deras här; och öfver deras här var Nahesson, Amminadabs son.

15 ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער׃

Och öfver den hären af Isaschars barnas slägte var Nathaneel, Zuars son.

16 ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלון׃

Och öfver den hären af Sebulons barnas slägte var Eliab, Helons son.

17 והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן׃

Då lade man tillsamman tabernaklet; och Gersons och Merari barn drogo åstad, och båro tabernaklet.

18 ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור׃

Dernäst följde det baneret af Rubens lägre med deras här; och öfver deras här var Elizur, Sedeurs son.

19 ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורי שדי׃

Och öfver den hären af Simeons barnas slägte var Selumiel, ZuriSadai son.

20 ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל׃

Och Eliasaph, Deguels son, öfver Gads barnas slägtes här.

21 ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם׃

Så drogo ock de Kehatiter åstad, och båro helgedomen; och hine uppsatte tabernaklet tilldess denne kommo efter.

22 ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד׃

Dernäst drog det baneret åstad af Ephraims barnas lägre med deras här; och öfver dem var Elisama, Ammihuds son.

23 ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור׃

Och Gamliel, Pedahzurs son, öfver den hären af Manasse barnas slägte.

24 ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני׃

Och Abidan, Gideoni son, öfver den hären af BenJamins barnas slägte.

25 ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי׃

Dernäst följde det baneret af Dans barnas lägre med deras här; och så voro all lägren uppe; och Ahieser, AmmiSadai son, var öfver deras här;

26 ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן׃

Och Pagiel, Ochrans son, öfver den hären af Assers barnas slägte;

27 ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן׃

Och Ahira, Enans son, öfver den hären af Naphthali barnas slägte.

28 אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו׃

Så foro Israels barn med deras härar.

29 ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל׃

Och Mose sade till sin svåger Hobab, Reguels son, af Midian: Vi drage till de rum, om hvilka Herren sagt hafver: Jag skall gifva eder dem; så kom nu med oss, vi vilje göra det bästa med dig; ty Herren hafver Israel godt tillsagt.

30 ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך׃

Han svarade: Jag vill icke med eder, utan fara i mitt land till mina slägt.

31 ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים׃

Han sade: Käre, öfvergif oss icke; förty du vetst hvar vi skole lägra oss i öknene, och skall vara vårt öga.

32 והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך׃

Och om du far med oss, det goda, som Herren gör med oss, det vilje vi göra med dig.

33 ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה׃

Så drogo de ifrå Herrans berg tre dagsresor; och Herrans förbunds ark drog för dem tre dagsresor, till att visa dem hvar de hvila skulle.

34 וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה׃

Och Herrans molnsky var öfver dem om dagen, när de drogo utu lägret.

35 ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך׃

Och när arken for, så sade Mose: Herre, statt upp, att dine fiender måga förströs; och de som dig hata, måga flyktige varda för dig.

36 ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל׃

Och när han sattes ned, sade han: Kom igen, Herre, till de många Israels tusend.