במדבר 10

1 וידבר יהוה אל משה לאמר׃

Le Seigneur parla encore à Moïse, disant:

2 עשה לך שתי חצוצרת כסף מקשה תעשה אתם והיו לך למקרא העדה ולמסע את המחנות׃

Fais-toi deux trompettes d’argent ductiles, avec lesquelles tu puisses convoquer la multitude, quand le camp devra être levé.

3 ותקעו בהן ונועדו אליך כל העדה אל פתח אהל מועד׃

Et lorsque tu auras sonné des trompettes, toute la multitude s’assemblera vers toi à la porte du tabernacle d’alliance.

4 ואם באחת יתקעו ונועדו אליך הנשיאים ראשי אלפי ישראל׃

Si tu sonnes une fois, les princes viendront vers toi, et les chefs de la multitude d’Israël.

5 ותקעתם תרועה ונסעו המחנות החנים קדמה׃

Mais si le son de la trompette se fait entendre plus prolongé et interrompu, ceux qui sont du côté oriental lèveront le camp les premiers.

6 ותקעתם תרועה שנית ונסעו המחנות החנים תימנה תרועה יתקעו למסעיהם׃

Mais au deuxième son et au bruit de la trompette pareil au premier, ceux qui habitent au midi enlèveront leurs tentes; et c’est de cette manière que les autres feront, les trompettes retentissant pour le départ.

7 ובהקהיל את הקהל תתקעו ולא תריעו׃

Et quand le peuple devra être assemblé, le son des trompettes sera simple, et elles sonneront sans interruption.

8 ובני אהרן הכהנים יתקעו בחצצרות והיו לכם לחקת עולם לדרתיכם׃

Or, les fils d’Aaron, prêtres, sonneront des trompettes; et ce sera une loi perpétuelle en vos générations.

9 וכי תבאו מלחמה בארצכם על הצר הצרר אתכם והרעתם בחצצרות ונזכרתם לפני יהוה אלהיכם ונושעתם מאיביכם׃

Si vous sortez de votre terre pour une guerre contre les ennemis qui combattent contre vous, vous sonnerez bruyamment des trompettes, et il y aura souvenir de vous devant le Seigneur votre Dieu, en sorte que vous soyez délivrés des mains de vos ennemis.

10 וביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חדשיכם ותקעתם בחצצרת על עלתיכם ועל זבחי שלמיכם והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני יהוה אלהיכם׃

Quand vous ferez un festin, ainsi que les jours de fête, et les calendes, vous sonnerez des trompettes au milieu des holocaustes et des victimes pacifiques, afin qu’elles soient pour vous un souvenir de la part de votre Dieu. Je suis le Seigneur votre Dieu.

11 ויהי בשנה השנית בחדש השני בעשרים בחדש נעלה הענן מעל משכן העדת׃

À la seconde année, au second mois, au vingtième jour du mois, la nuée se leva de dessus le tabernacle de l’alliance;

12 ויסעו בני ישראל למסעיהם ממדבר סיני וישכן הענן במדבר פארן׃

Alors les enfants d’Israël partirent, selon leurs bandes, du désert de Sinaï, et la nuée se reposa dans la solitude de Pharan.

13 ויסעו בראשנה על פי יהוה ביד משה׃

Or levèrent le camp les premiers, selon le commandement du Seigneur par l’entremise de Moïse,

14 ויסע דגל מחנה בני יהודה בראשנה לצבאתם ועל צבאו נחשון בן עמינדב׃

Les enfants de Juda, selon leurs bandes, dont le prince était Nahasson, fils d’Aminadab.

15 ועל צבא מטה בני יששכר נתנאל בן צוער׃

Dans la tribu des enfants d’Issachar, fut prince Nathanaël, fils de Suar.

16 ועל צבא מטה בני זבולן אליאב בן חלון׃

Dans la tribu de Zabulon, était prince Eliab, fils d’Hélon.

17 והורד המשכן ונסעו בני גרשון ובני מררי נשאי המשכן׃

Ainsi, le tabernacle ayant été enlevé, les enfants de Gerson et de Mérari sortirent, le portant.

18 ונסע דגל מחנה ראובן לצבאתם ועל צבאו אליצור בן שדיאור׃

Ensuite partirent aussi selon leurs bandes et leur rang, les enfants de Ruben, dont le prince était Hélisur, fils de Sédéur.

19 ועל צבא מטה בני שמעון שלמיאל בן צורי שדי׃

Mais dans la tribu des enfants de Siméon, le prince fut Salamiel, fils de Surisaddaï.

20 ועל צבא מטה בני גד אליסף בן דעואל׃

Et dans la tribu de Gad était prince Eliasaph, fils de Duel.

21 ונסעו הקהתים נשאי המקדש והקימו את המשכן עד באם׃

Après, partirent aussi les Caathites portant le sanctuaire. Le tabernacle était toujours porté, jusqu’à ce qu’on vînt au lieu de l’érection,

22 ונסע דגל מחנה בני אפרים לצבאתם ועל צבאו אלישמע בן עמיהוד׃

Levèrent de même le camp selon leurs bandes, les enfants d’Ephraïm, dans l’armée desquels le prince était Elisama, fils d’Ammiud.

23 ועל צבא מטה בני מנשה גמליאל בן פדהצור׃

Dans la tribu des fils de Manassé, le prince fut Gamaliel, fils de Phadassur.

24 ועל צבא מטה בני בנימן אבידן בן גדעוני׃

Et dans la tribu de Benjamin était chef Abidan, fils de Gédéon.

25 ונסע דגל מחנה בני דן מאסף לכל המחנת לצבאתם ועל צבאו אחיעזר בן עמישדי׃

Partirent les derniers de tout le camp, selon leurs bandes, les fils de Dan, dans l’armée desquels le prince fut Ahiézer, fils d’Ammisaddaï.

26 ועל צבא מטה בני אשר פגעיאל בן עכרן׃

Mais dans la tribu des enfants d’Aser était prince Phégiel, fils d’Ochran;

27 ועל צבא מטה בני נפתלי אחירע בן עינן׃

Et dans la tribu des enfants de Nephthali, le prince fut Ahira, fils d’Enan.

28 אלה מסעי בני ישראל לצבאתם ויסעו׃

Voilà le camp et les départs des enfants d’Israël, selon leurs bandes, quand ils sortaient.

29 ויאמר משה לחבב בן רעואל המדיני חתן משה נסעים אנחנו אל המקום אשר אמר יהוה אתו אתן לכם לכה אתנו והטבנו לך כי יהוה דבר טוב על ישראל׃

Or. Moïse dit à Hobab, fils de Raguel, le Madianite, son parent: Nous partons pour le lieu que le Seigneur doit nous donner: viens avec nous, afin que nous te fassions du bien, parce que le Seigneur a promis des biens à Israël.

30 ויאמר אליו לא אלך כי אם אל ארצי ואל מולדתי אלך׃

Hobab lui répondit: Je n’irai pas avec toi, mais je retournerai en ma terre, dans laquelle je suis né.

31 ויאמר אל נא תעזב אתנו כי על כן ידעת חנתנו במדבר והיית לנו לעינים׃

Mais Moïse: Ne nous abandonne pas, reprit-il; car toi, tu sais dans quels lieux dans le désert nous devons camper, et tu seras notre guide.

32 והיה כי תלך עמנו והיה הטוב ההוא אשר ייטיב יהוה עמנו והטבנו לך׃

Et quand tu seras venu avec nous, tout ce qu’il y aura de meilleur dans les richesses que le Seigneur doit nous accorder, nous te le donnerons.

33 ויסעו מהר יהוה דרך שלשת ימים וארון ברית יהוה נסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה׃

Partis donc de la montagne du Seigneur, ils firent le chemin de trois journées, et l’arche d’alliance du Seigneur les précédait, montrant pendant trois jours le lieu du camp.

34 וענן יהוה עליהם יומם בנסעם מן המחנה׃

La nuée du Seigneur aussi les couvrait pendant le jour, lorsqu’ils marchaient.

35 ויהי בנסע הארן ויאמר משה קומה יהוה ויפצו איביך וינסו משנאיך מפניך׃

Et lorsqu’on élevait l’arche, Moïse disait: Levez-vous, Seigneur, que vos ennemis soient dissipés, et qu’ils fuient devant votre face, ceux qui vous haïssent.

36 ובנחה יאמר שובה יהוה רבבות אלפי ישראל׃

Et lorsqu’on la posait, il disait: Revenez, Seigneur, à la multitude de l’armée d’Israël.