< נחמיה 9 >
וביום עשרים וארבעה לחדש הזה נאספו בני ישראל בצום ובשקים ואדמה עליהם׃ | 1 |
And on day twenty and four of the month this they gathered [the] people of Israel with fasting and in sackcloth and earth [was] on them.
ויבדלו זרע ישראל מכל בני נכר ויעמדו ויתודו על חטאתיהם ועונות אבתיהם׃ | 2 |
And they separated themselves [the] offspring of Israel from all sons of foreignness and they stood and they confessed on sins their and [the] iniquities of ancestors their.
ויקומו על עמדם ויקראו בספר תורת יהוה אלהיהם רבעית היום ורבעית מתודים ומשתחוים ליהוה אלהיהם׃ | 3 |
And they stood at place their and they read aloud in [the] scroll of [the] law of Yahweh God their [the] fourth of the day and a fourth [they were] confessing and [they were] bowing down to Yahweh God their.
ויקם על מעלה הלוים ישוע ובני קדמיאל שבניה בני שרביה בני כנני ויזעקו בקול גדול אל יהוה אלהיהם׃ | 4 |
And he stood on [the] platform of the Levites Jeshua and Bani Kadmiel Shebaniah Bunni Sherebiah Bani Kenani and they cried out with a voice great to Yahweh God their.
ויאמרו הלוים ישוע וקדמיאל בני חשבניה שרביה הודיה שבניה פתחיה קומו ברכו את יהוה אלהיכם מן העולם עד העולם ויברכו שם כבודך ומרומם על כל ברכה ותהלה׃ | 5 |
And they said the Levites Jeshua and Kadmiel Bani Hashabneiah Sherebiah Hodiah Shebaniah Pethahiah arise bless Yahweh God your from antiquity until perpetuity and may people bless [the] name of glory your and [may it] be exalted above all blessing and praise.
אתה הוא יהוה לבדך את עשית את השמים שמי השמים וכל צבאם הארץ וכל אשר עליה הימים וכל אשר בהם ואתה מחיה את כלם וצבא השמים לך משתחוים׃ | 6 |
You he [are] Yahweh to alone you (you *Q(K)*) you made the heavens [the] heavens of the heavens and all host their the earth and all that [is] on it the seas and all that [is] in them and you [are] preserving alive all of them and [the] host of the heavens to you [are] bowing down.
אתה הוא יהוה האלהים אשר בחרת באברם והוצאתו מאור כשדים ושמת שמו אברהם׃ | 7 |
You he [are] Yahweh God who you chose Abram and you brought out him from Ur of [the] Chaldeans and you made name his Abraham.
ומצאת את לבבו נאמן לפניך וכרות עמו הברית לתת את ארץ הכנעני החתי האמרי והפרזי והיבוסי והגרגשי לתת לזרעו ותקם את דבריך כי צדיק אתה׃ | 8 |
And you found heart his faithful before you and you made with him the covenant to give [the] land of the Canaanite[s] the Hittite[s] the Amorite[s] and the Perizzite[s] and the Jebusite[s] and the Girgashite[s] to give to offspring his and you fulfilled words your for [are] righteous you.
ותרא את עני אבתינו במצרים ואת זעקתם שמעת על ים סוף׃ | 9 |
And you saw [the] affliction of ancestors our in Egypt and outcry their you heard at [the] sea of reed[s].
ותתן אתת ומפתים בפרעה ובכל עבדיו ובכל עם ארצו כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש לך שם כהיום הזה׃ | 10 |
And you gave signs and wonders on Pharaoh and on all servants his and on all [the] people of land his for you knew that they had acted presumptuously on them and you made for yourself a name as the day this.
והים בקעת לפניהם ויעברו בתוך הים ביבשה ואת רדפיהם השלכת במצולת כמו אבן במים עזים׃ | 11 |
And the sea you split open before them and they passed in [the] middle of the sea on the dry ground and pursuers their you threw in [the] depths like a stone in waters mighty.
ובעמוד ענן הנחיתם יומם ובעמוד אש לילה להאיר להם את הדרך אשר ילכו בה׃ | 12 |
And in a pillar of cloud you led them by day and in a pillar of fire night to light up for them the way which they walked in it.
ועל הר סיני ירדת ודבר עמהם משמים ותתן להם משפטים ישרים ותורות אמת חקים ומצות טובים׃ | 13 |
And on [the] mountain of Sinai you came down and you spoke with them from heaven and you gave to them judgments upright and laws of faithfulness statutes and commandments good.
ואת שבת קדשך הודעת להם ומצוות וחקים ותורה צוית להם ביד משה עבדך׃ | 14 |
And [the] sabbath of holiness your you made known to them and commandments and statutes and [the] law you commanded to them by [the] hand of Moses servant your.
ולחם משמים נתתה להם לרעבם ומים מסלע הוצאת להם לצמאם ותאמר להם לבוא לרשת את הארץ אשר נשאת את ידך לתת להם׃ | 15 |
And bread from heaven you gave to them for hunger their and water from a rock you brought forth for them for thirst their and you said to them to go to take possession of the land which you had lifted hand your to give to them.
והם ואבתינו הזידו ויקשו את ערפם ולא שמעו אל מצותיך׃ | 16 |
And they and ancestors our they acted presumptuously and they stiffened neck their and not they listened to commandments your.
וימאנו לשמע ולא זכרו נפלאתיך אשר עשית עמהם ויקשו את ערפם ויתנו ראש לשוב לעבדתם במרים ואתה אלוה סליחות חנון ורחום ארך אפים ורב וחסד ולא עזבתם׃ | 17 |
And they refused to listen and not they remembered wonders your which you had done with them and they stiffened neck their and they appointed a leader to return to servitude their in rebellion their and you [are] a God forgiveness gracious and compassionate long of anger and great (of covenant loyalty *Q(K)*) and not you abandoned them.
אף כי עשו להם עגל מסכה ויאמרו זה אלהיך אשר העלך ממצרים ויעשו נאצות גדלות׃ | 18 |
Even for they had made for themselves a calf of molten metal and they had said this [is] god your who he brought up you from Egypt and they had done blasphemies great.
ואתה ברחמיך הרבים לא עזבתם במדבר את עמוד הענן לא סר מעליהם ביומם להנחתם בהדרך ואת עמוד האש בלילה להאיר להם ואת הדרך אשר ילכו בה׃ | 19 |
And you in compassion your great not you abandoned them in the wilderness [the] pillar of cloud not it departed from over them in daytime their to lead them in the way and [the] pillar of fire at night to light up for them and the way which they walked in it.
ורוחך הטובה נתת להשכילם ומנך לא מנעת מפיהם ומים נתתה להם לצמאם׃ | 20 |
And spirit your good you gave to instruct them and manna your not you withheld from mouth their and water you gave to them for thirst their.
וארבעים שנה כלכלתם במדבר לא חסרו שלמתיהם לא בלו ורגליהם לא בצקו׃ | 21 |
And forty year[s] you sustained them in the wilderness not they were lacking clothes their not they wore out and feet their not they became swollen.
ותתן להם ממלכות ועממים ותחלקם לפאה ויירשו את ארץ סיחון ואת ארץ מלך חשבון ואת ארץ עוג מלך הבשן׃ | 22 |
And you gave to them kingdoms and peoples and you apportioned them to a corner and they took possession of [the] land of Sihon and [the] land of [the] king of Heshbon and [the] land of Og [the] king of Bashan.
ובניהם הרבית כככבי השמים ותביאם אל הארץ אשר אמרת לאבתיהם לבוא לרשת׃ | 23 |
And children their you increased like [the] stars of the heavens and you brought them into the land which you had said to ancestors their to go to take possession of.
ויבאו הבנים ויירשו את הארץ ותכנע לפניהם את ישבי הארץ הכנענים ותתנם בידם ואת מלכיהם ואת עממי הארץ לעשות בהם כרצונם׃ | 24 |
And they went the children and they took possession of the land and you subdued before them [the] inhabitants of the land the Canaanites and you gave them in hand their and kings their and [the] peoples of the land to do with them according to will their.
וילכדו ערים בצרות ואדמה שמנה ויירשו בתים מלאים כל טוב ברות חצובים כרמים וזיתים ועץ מאכל לרב ויאכלו וישבעו וישמינו ויתעדנו בטובך הגדול׃ | 25 |
And they captured cities fortified and ground fertile and they took possession of houses full every good thing wells dug out vineyards and olive trees and tree[s] of food to abundance and they ate and they were satisfied and they grew fat and they luxuriated in goodness your great.
וימרו וימרדו בך וישלכו את תורתך אחרי גום ואת נביאיך הרגו אשר העידו בם להשיבם אליך ויעשו נאצות גדולת׃ | 26 |
And they were disobedient and they rebelled against you and they threw law your behind back their and prophets your they killed who they had warned them to bring back them to you and they did blasphemies great.
ותתנם ביד צריהם ויצרו להם ובעת צרתם יצעקו אליך ואתה משמים תשמע וכרחמיך הרבים תתן להם מושיעים ויושיעום מיד צריהם׃ | 27 |
And you gave them in [the] hand of opponents their and they caused distress to them and in [the] time of distress their they cried out to you and you from heaven you heard and according to compassion your great you gave to them deliverers and they delivered them from [the] hand of opponents their.
וכנוח להם ישובו לעשות רע לפניך ותעזבם ביד איביהם וירדו בהם וישובו ויזעקוך ואתה משמים תשמע ותצילם כרחמיך רבות עתים׃ | 28 |
And just as was rest to them they returned to do evil before you and you abandoned them in [the] hand of enemies their and they ruled over them and they returned and they cried out to you and you from heaven you heard and you rescued them according to compassion your many times.
ותעד בהם להשיבם אל תורתך והמה הזידו ולא שמעו למצותיך ובמשפטיך חטאו בם אשר יעשה אדם וחיה בהם ויתנו כתף סוררת וערפם הקשו ולא שמעו׃ | 29 |
And you warned them to bring back them to law your and they they acted presumptuously and not they listened to commandments your and in judgments your they sinned in them which he will do anyone and he will live by them and they gave a shoulder stubborn and neck their they stiffened and not they listened.
ותמשך עליהם שנים רבות ותעד בם ברוחך ביד נביאיך ולא האזינו ותתנם ביד עמי הארצת׃ | 30 |
And you prolonged towards them years many and you warned them by spirit your by [the] hand of prophets your and not they gave ear and you gave them in [the] hand of [the] peoples of the lands.
וברחמיך הרבים לא עשיתם כלה ולא עזבתם כי אל חנון ורחום אתה׃ | 31 |
And in compassion your great not you made them complete destruction and not you abandoned them for [are] a God gracious and compassionate you.
ועתה אלהינו האל הגדול הגבור והנורא שומר הברית והחסד אל ימעט לפניך את כל התלאה אשר מצאתנו למלכינו לשרינו ולכהנינו ולנביאנו ולאבתינו ולכל עמך מימי מלכי אשור עד היום הזה׃ | 32 |
And therefore O God our God great mighty and awesome [the] keeper of the covenant and covenant loyalty may not it be small before you all the hardship which it has come upon us to kings our to leaders our and to priests our and to prophets our and to ancestors our and to all people your since [the] days of [the] kings of Assyria until the day this.
ואתה צדיק על כל הבא עלינו כי אמת עשית ואנחנו הרשענו׃ | 33 |
And you [are] righteous on every [thing which] has come on us for faithfulness you have acted and we we have acted wickedly.
ואת מלכינו שרינו כהנינו ואבתינו לא עשו תורתך ולא הקשיבו אל מצותיך ולעדותיך אשר העידת בהם׃ | 34 |
And kings our leaders our priests our and ancestors our not they did law your and not they paid attention to commandments your and to testimonies your which you admonished them.
והם במלכותם ובטובך הרב אשר נתת להם ובארץ הרחבה והשמנה אשר נתת לפניהם לא עבדוך ולא שבו ממעלליהם הרעים׃ | 35 |
And they in own kingdom their and in goodness your great which you had given to them and in [the] land broad and fertile which you had set before them not they served you and not they turned back from deeds their evil.
הנה אנחנו היום עבדים והארץ אשר נתתה לאבתינו לאכל את פריה ואת טובה הנה אנחנו עבדים עליה׃ | 36 |
Here! we this day [are] slaves and the land which you gave to ancestors our to eat fruit its and good thing[s] its here! we [are] slaves on it.
ותבואתה מרבה למלכים אשר נתתה עלינו בחטאותינו ועל גויתינו משלים ובבהמתנו כרצונם ובצרה גדולה אנחנו׃ | 37 |
And produce its [is] increasing for the kings whom you have appointed over us in sins our and over bodies our [they are] ruling and over cattle our according to will their and [are] in distress great we.
ובכל זאת אנחנו כרתים אמנה וכתבים ועל החתום שרינו לוינו כהנינו׃ | 38 |
And in all this we [are] making a trustworthy arrangement and writing and [are] on the sealed [document] leaders our Levites our priests our.