נחמיה 13
| ביום ההוא נקרא בספר משה באזני העם ונמצא כתוב בו אשר לא יבוא עמני ומאבי בקהל האלהים עד עולם׃ | 1 |
Xu kündǝ Musaning kitabi jamaǝt aldida oⱪup berildi, kitabta: Ammoniylar bilǝn Moabiylar mǝnggü Hudaning jamaitigǝ kirmisun,
| כי לא קדמו את בני ישראל בלחם ובמים וישכר עליו את בלעם לקללו ויהפך אלהינו הקללה לברכה׃ | 2 |
Qünki ular Israillarni ozuⱪluⱪ wǝ su ǝkilip ⱪarxi almay, ǝksiqǝ ularni ⱪarƣaxⱪa Balaamni yalliwalƣan; ⱨalbuki, Hudayimiz u ⱪarƣaxlarni bǝht-bǝrikǝtkǝ aylanduriwǝtkǝn, dǝp yezilƣan sɵzlǝr qiⱪti.
| ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל׃ | 3 |
Xundaⱪ boldiki, jamaǝt bu ⱪanun sɵzlirini anglap barliⱪ xalƣut kixilǝrni ilƣap qiⱪiriwǝtti.
| ולפני מזה אלישיב הכהן נתון בלשכת בית אלהינו קרוב לטוביה׃ | 4 |
Bu ixtin awwal, Hudayimizning ɵyining hǝzinisini baxⱪuruxⱪa mǝs’ul kaⱨin Əliyaxib Tobiyaning tuƣⱪini bolup,
| ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר מצות הלוים והמשררים והשערים ותרומת הכהנים׃ | 5 |
uningƣa kǝngri bir ɵyni tǝyyarlap bǝrgǝnidi. Xu ɵydǝ ilgiri axliⱪ ⱨǝdiyǝlǝr, mǝstiki, ⱪaqa-ⱪuqa, xuningdǝk Lawiylar, ƣǝzǝlkǝxlǝr wǝ dǝrwaziwǝnlǝrgǝ berixkǝ buyrulƣan axliⱪ ɵxrilǝr, yengi xarab wǝ yengi zǝytun meyi, xundaⱪla kaⱨinlarƣa atalƣan «kɵtürmǝ ⱪurbanliⱪ»lar saⱪlinatti.
| ובכל זה לא הייתי בירושלם כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך בבל באתי אל המלך ולקץ ימים נשאלתי מן המלך׃ | 6 |
Bu waⱪitlarda mǝn Yerusalemda ǝmǝs idim; qünki Babil padixaⱨi Artahxaxtaning ottuz ikkinqi yili mǝn padixaⱨning yeniƣa ⱪaytip kǝtkǝnidim; bir mǝzgildin keyin mǝn yǝnǝ padixaⱨtin ruhsǝt elip
| ואבוא לירושלם ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה לעשות לו נשכה בחצרי בית האלהים׃ | 7 |
Yerusalemƣa ⱪaytip barsam, Əliyaxibning Hudaning ɵyidiki ⱨoylilarda Tobiyaƣa ɵy ⱨazirlap bǝrgǝnlikidǝk rǝzil ixni uⱪtum.
| וירע לי מאד ואשליכה את כל כלי בית טוביה החוץ מן הלשכה׃ | 8 |
Bu ix meni ⱪattiⱪ azablidi, mǝn Tobiyaning ɵyidiki barliⱪ ɵy jaⱨazlirini ⱪoymay talaƣa taxlatⱪuziwǝttim.
| ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלהים את המנחה והלבונה׃ | 9 |
Mǝn yǝnǝ ǝmr ⱪilip, u ɵylǝrni paklatⱪuzup, andin Hudaning ɵyidiki ⱪaqa-ⱪuqa, axliⱪ ⱨǝdiyǝlǝr bilǝn mǝstikni u yǝrgǝ ǝkirgüzüp ⱪoydum.
| ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה׃ | 10 |
Mǝn yǝnǝ hǝⱪlǝrning Lawiylarning elixⱪa tegixlik ülüxlirini bǝrmigǝnlikini, ⱨǝtta wǝzipigǝ ⱪoyulƣan Lawiylar bilǝn ƣǝzǝlkǝxlǝrning ⱨǝrbirining ɵz yǝr-etizliⱪiƣa ⱪeqip kǝtkǝnlikini bayⱪidim;
| ואריבה את הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית האלהים ואקבצם ואעמדם על עמדם׃ | 11 |
xunga mǝn ǝmǝldarlar bilǝn soⱪuxup, ularni ǝyiblǝp: — Nemixⱪa Hudaning ɵyi xundaⱪ taxliwetildi?! — dǝp, [Lawiylarni] yiƣip ularni ilgiriki orniƣa yengiwaxtin turƣuzdum.
| וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר לאוצרות׃ | 12 |
Andin barliⱪ Yǝⱨudiyǝ hǝlⱪi axliⱪ ɵxrisini, yengi xarab wǝ yengi zǝytun meyini hǝzinǝ-ambarliriƣa elip kelip tapxurdi.
| ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם׃ | 13 |
Mǝn hǝzinǝ-ambarlarƣa mǝs’ul boluxⱪa hǝziniqi-ambarqilarni tǝyinlidim; ular kaⱨin Xǝlǝmiya, tǝwratxunas Zadok bilǝn Lawiylardin bolƣan Pidaya idi; ularning ⱪol astida Mattaniyaning nǝwrisi, Zakkurning oƣli Ⱨanan bar idi; qünki bularning ⱨǝmmisi sadiⱪ, ixǝnqlik dǝp ⱨesablinatti; ularning wǝzipisi ⱪerindaxliriƣa tegixlik ülüxlǝrni ülǝxtürüp berix idi.
| זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי ובמשמריו׃ | 14 |
— «Aⱨ Hudayim, muxu ix yüzisidin meni yad ǝyligǝysǝn, Hudayimning ɵyi wǝ uningƣa ait hizmǝtlǝr üqün kɵrsǝtkǝn meⱨrimni ɵqürüwǝtmigǝysǝn!»
| בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד׃ | 15 |
Xu künlǝrdimu mǝn Yǝⱨudiyǝdǝ bǝzilǝrning xabat künliridǝ xarab kɵlqǝklirini qǝylǝwatⱪinini, ɵnqilǝrni baƣlap, bularni wǝ xuningdǝk xarab, üzüm, ǝnjür wǝ ⱨǝrhil yüklǝrni exǝklǝrgǝ artip, toxup yürgǝnlikini kɵrdüm; ular bularni Yerusalemƣa xabat künidǝ elip kirdi; ularning muxu ax-tülüklǝrni setip yürgǝn küni mǝn ularni guwaⱨliⱪ berip agaⱨlandurup ⱪoydum.
| והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר ומכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם׃ | 16 |
Yǝnǝ Yǝⱨudiyǝdǝ turuwatⱪan bǝzi Turluⱪlar beliⱪ wǝ ⱨǝrhil mal-tawarlarni toxup kelip xabat küni Yǝⱨudiyǝliklǝrgǝ satidikǝn, yǝnǝ kelip bularni Yerusalemda satidikǝn!
| ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת׃ | 17 |
Xu sǝwǝbtin mǝn Yǝⱨudiyǝ ǝmirliri bilǝn soⱪuxup, ularni ǝyiblǝp: — Silǝrning xabat künini bulƣap, rǝzil ix ⱪilƣininglar nemisi?
| הלוא כה עשו אבתיכם ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת׃ | 18 |
Ilgiri ata-bowanglar ohxax ixni ⱪilƣan ǝmǝsmu, xuning bilǝn Hudayimiz bizning beximizƣa wǝ bu xǝⱨǝrgǝ ⱨazirⱪi bu balayi’apǝtni yaƣdurƣan ǝmǝsmu? Əmdi silǝr xabat künini bulƣap, Israilning bexiƣa Hudaning ƣǝzipini tehimu yaƣduridiƣan boldunglar, dedim.
| ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על השערים לא יבוא משא ביום השבת׃ | 19 |
Xunga, xundaⱪ boldiki, xabat künidin ilgiri, gugum sayisi Yerusalem ⱪowuⱪliriƣa qüxkǝn waⱪtida, mǝn xǝⱨǝr ⱪowuⱪlirini etixni buyrudum wǝ xuningdǝk xabat küni ɵtüp kǝtküqǝ ⱪowuⱪlarni aqmasliⱪ toƣrisida buyruⱪ qüxürdum. Mǝn yǝnǝ ⱨeqⱪandaⱪ yükning toxulup ⱪowuⱪlardin kirgüzülmǝsliki üqün hizmǝtkarlirimning bǝzilirini xǝⱨǝr ⱪowuⱪliriƣa kɵzǝtqi ⱪilip turƣuzup ⱪoydum.
| וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלם פעם ושתים׃ | 20 |
Xundaⱪ bolsimu sodigǝrlǝr wǝ ⱨǝrhil mal-tawar satidiƣanlar bir-ikki ⱪetim Yerusalemning sirtida tünidi.
| ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה אם תשנו יד אשלח בכם מן העת ההיא לא באו בשבת׃ | 21 |
Mǝn ularni agaⱨlandurup: — Silǝr nemixⱪa sepilning aldida tünǝysilǝr? Yǝnǝ xundaⱪ ⱪilidiƣan bolsanglar, mǝn üstünglarƣa ⱪol salimǝn, dewidim, ular xuningdin baxlap xabat künidǝ kǝlmidi.
| ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך׃ | 22 |
Andin xabat künining muⱪǝddǝslikini saⱪlax üqün, mǝn Lawiylarƣa: — Ɵzünglarni paklanglar; andin kelip sepil dǝrwazilirini beⱪinglar, dedim. — «I Hudayim, muxu ix yüzisidinmu meni yad ǝyligǝysǝn, Ɵzüngning zor ɵzgǝrmǝs muⱨǝbbiting bilǝn meni ayiƣaysǝn!»
| גם בימים ההם ראיתי את היהודים השיבו נשים אשדודיות עמוניות מואביות׃ | 23 |
Xu künlǝrdǝ mǝn yǝnǝ Axdod, Ammon wǝ Moab ⱪizlirini hotunluⱪⱪa alƣan bǝzi Yǝⱨudalarni bayⱪidim.
| ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם׃ | 24 |
Ularning pǝrzǝntlirining yerimi Axdodqǝ sɵzlǝydikǝn (wǝ yaki yuⱪiriⱪi ǝllǝrning birining tilida sɵzlǝydiƣan) wǝ Yǝⱨudiy tilida xɵzliyǝlmǝydikǝn.
| ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם תתנו בנתיכם לבניהם ואם תשאו מבנתיהם לבניכם ולכם׃ | 25 |
Mǝn ularni [soⱪuxup] ǝyiblidim, ularni ⱪarƣidim, bir nǝqqisini urup qaq-saⱪallirini yuldum, Hudaning nami bilǝn ⱪǝsǝm iqküzüp: — Silǝrning ⱪizliringlarni ularning oƣulliriƣa bǝrmǝysilǝr, oƣulliringlarƣimu, ɵzünglarƣimu ulardin ⱪiz almaysilǝr!
| הלוא על אלה חטא שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על כל ישראל גם אותו החטיאו הנשים הנכריות׃ | 26 |
Israil padixaⱨi Sulayman muxundaⱪ ixlarda gunaⱨ sadir ⱪilƣan ǝmǝsmu? Nurƣun ǝllǝr arisida uningƣa ohxax ⱨeqⱪandaⱪ padixaⱨ yoⱪ idi; u ɵz Hudasi tǝripidin sɵyülgǝn, Huda uni pütkül Israil üstigǝ padixaⱨ ⱪilip tikligǝn bolsimu, lekin ⱨǝtta unimu yat ǝllik ayallar azdurup gunaⱨⱪa patⱪuzƣan.
| ולכם הנשמע לעשת את כל הרעה הגדולה הזאת למעל באלהינו להשיב נשים נכריות׃ | 27 |
Əmdi silǝrning gepinglarƣa kirip bundaⱪ qong rǝzillik ⱪilip, yat ǝllik ⱪizlarni elip Hudayimizƣa wapasizliⱪ ⱪilimizmu? — dedim.
| ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי׃ | 28 |
Bax kaⱨin Əliyaxibning nǝwrisi, Yoyadaning oƣulliridin biri Ⱨoronluⱪ Sanballatning küy’oƣli idi; mǝn uni yenimdin ⱪoƣliwǝttim.
| זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים׃ | 29 |
— «I Hudayim, Sǝn ularni yadingda tutⱪaysǝn, qünki ular kaⱨinliⱪⱪa daƣ tǝgkügüqilǝr, kaⱨinliⱪ ⱨǝm Lawiylarƣa tǝwǝ ǝⱨdinimu bulƣiƣuqilardur!».
| וטהרתים מכל נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו׃ | 30 |
Xuning bilǝn mǝn ularni yat ǝlliklǝrning bulƣaxliridin neri ⱪilip paklandurdum wǝ kaⱨinlar bilǝn Lawiylarning wǝzipilirinimu [yengiwaxtin] bǝlgilǝp, ⱨǝrkimni ɵzining ixiƣa igǝ ⱪildim.
| ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה׃ | 31 |
Mǝn yǝnǝ ɵz waⱪtida otun-yaƣaq elip kelinixi wǝ dǝslǝpki ⱨosulni yǝtküzüp turuxⱪimu adǝm orunlaxturdum. «Aⱨ Hudayim, meni yadingda tutup, manga xapaǝt kɵrsǝtkǝysǝn!».
