נחמיה 13

1 ביום ההוא נקרא בספר משה באזני העם ונמצא כתוב בו אשר לא יבוא עמני ומאבי בקהל האלהים עד עולם׃

當日，人念摩西的律法書給百姓聽，遇見書上寫着說，亞捫人和摩押人永不可入上帝的會；

2 כי לא קדמו את בני ישראל בלחם ובמים וישכר עליו את בלעם לקללו ויהפך אלהינו הקללה לברכה׃

因為他們沒有拿食物和水來迎接以色列人，且雇了巴蘭咒詛他們，但我們的上帝使那咒詛變為祝福。

3 ויהי כשמעם את התורה ויבדילו כל ערב מישראל׃

以色列民聽見這律法，就與一切閒雜人絕交。

4 ולפני מזה אלישיב הכהן נתון בלשכת בית אלהינו קרוב לטוביה׃

先是蒙派管理我們上帝殿中庫房的祭司以利亞實與多比雅結親，

5 ויעש לו לשכה גדולה ושם היו לפנים נתנים את המנחה הלבונה והכלים ומעשר הדגן התירוש והיצהר מצות הלוים והמשררים והשערים ותרומת הכהנים׃

便為他預備一間大屋子，就是從前收存素祭、乳香、器皿，和照命令供給利未人、歌唱的、守門的五穀、新酒，和油的十分之一，並歸祭司舉祭的屋子。

6 ובכל זה לא הייתי בירושלם כי בשנת שלשים ושתים לארתחשסתא מלך בבל באתי אל המלך ולקץ ימים נשאלתי מן המלך׃

那時我不在耶路撒冷；因為巴比倫王亞達薛西三十二年，我回到王那裏。過了多日，我向王告假。

7 ואבוא לירושלם ואבינה ברעה אשר עשה אלישיב לטוביה לעשות לו נשכה בחצרי בית האלהים׃

我來到耶路撒冷，就知道以利亞實為多比雅在上帝殿的院內預備屋子的那件惡事。

8 וירע לי מאד ואשליכה את כל כלי בית טוביה החוץ מן הלשכה׃

我甚惱怒，就把多比雅的一切家具從屋裏都拋出去，

9 ואמרה ויטהרו הלשכות ואשיבה שם כלי בית האלהים את המנחה והלבונה׃

吩咐人潔淨這屋子，遂將上帝殿的器皿和素祭、乳香又搬進去。

10 ואדעה כי מניות הלוים לא נתנה ויברחו איש לשדהו הלוים והמשררים עשי המלאכה׃

我見利未人所當得的分無人供給他們，甚至供職的利未人與歌唱的俱各奔回自己的田地去了。

11 ואריבה את הסגנים ואמרה מדוע נעזב בית האלהים ואקבצם ואעמדם על עמדם׃

我就斥責官長說：「為何離棄上帝的殿呢？」我便招聚利未人，使他們照舊供職。

12 וכל יהודה הביאו מעשר הדגן והתירוש והיצהר לאוצרות׃

猶大眾人就把五穀、新酒，和油的十分之一送入庫房。

13 ואוצרה על אוצרות שלמיה הכהן וצדוק הסופר ופדיה מן הלוים ועל ידם חנן בן זכור בן מתניה כי נאמנים נחשבו ועליהם לחלק לאחיהם׃

我派祭司示利米雅、文士撒督，和利未人毗大雅作庫官管理庫房；副官是哈難。哈難是撒刻的兒子；撒刻是瑪他尼的兒子。這些人都是忠信的，他們的職分是將所供給的分給他們的弟兄。

14 זכרה לי אלהי על זאת ואל תמח חסדי אשר עשיתי בבית אלהי ובמשמריו׃

我的上帝啊，求你因這事記念我，不要塗抹我為上帝的殿與其中的禮節所行的善。

15 בימים ההמה ראיתי ביהודה דרכים גתות בשבת ומביאים הערמות ועמסים על החמרים ואף יין ענבים ותאנים וכל משא ומביאים ירושלם ביום השבת ואעיד ביום מכרם ציד׃

那些日子，我在猶大見有人在安息日醡酒，搬運禾捆馱在驢上，又把酒、葡萄、無花果，和各樣的擔子在安息日擔入耶路撒冷，我就在他們賣食物的那日警戒他們。

16 והצרים ישבו בה מביאים דאג וכל מכר ומכרים בשבת לבני יהודה ובירושלם׃

又有泰爾人住在耶路撒冷；他們把魚和各樣貨物運進來，在安息日賣給猶大人。

17 ואריבה את חרי יהודה ואמרה להם מה הדבר הרע הזה אשר אתם עשים ומחללים את יום השבת׃

我就斥責猶大的貴冑說：「你們怎麼行這惡事犯了安息日呢？

18 הלוא כה עשו אבתיכם ויבא אלהינו עלינו את כל הרעה הזאת ועל העיר הזאת ואתם מוסיפים חרון על ישראל לחלל את השבת׃

從前你們列祖豈不是這樣行，以致我們上帝使一切災禍臨到我們和這城嗎？現在你們還犯安息日，使忿怒越發臨到以色列！」

19 ויהי כאשר צללו שערי ירושלם לפני השבת ואמרה ויסגרו הדלתות ואמרה אשר לא יפתחום עד אחר השבת ומנערי העמדתי על השערים לא יבוא משא ביום השבת׃

在安息日的前一日，耶路撒冷城門有黑影的時候，我就吩咐人將門關鎖，不過安息日不准開放。我又派我幾個僕人管理城門，免得有人在安息日擔甚麼擔子進城。

20 וילינו הרכלים ומכרי כל ממכר מחוץ לירושלם פעם ושתים׃

於是商人和販賣各樣貨物的，一兩次住宿在耶路撒冷城外。

21 ואעידה בהם ואמרה אליהם מדוע אתם לנים נגד החומה אם תשנו יד אשלח בכם מן העת ההיא לא באו בשבת׃

我就警戒他們說：「你們為何在城外住宿呢？若再這樣，我必下手拿辦你們。」從此以後，他們在安息日不再來了。

22 ואמרה ללוים אשר יהיו מטהרים ובאים שמרים השערים לקדש את יום השבת גם זאת זכרה לי אלהי וחוסה עלי כרב חסדך׃

我吩咐利未人潔淨自己，來守城門，使安息日為聖。我的上帝啊，求你因這事記念我，照你的大慈愛憐恤我。

23 גם בימים ההם ראיתי את היהודים השיבו נשים אשדודיות עמוניות מואביות׃

那些日子，我也見猶大人娶了亞實突、亞捫、摩押的女子為妻。

24 ובניהם חצי מדבר אשדודית ואינם מכירים לדבר יהודית וכלשון עם ועם׃

他們的兒女說話，一半是亞實突的話，不會說猶大的話，所說的是照着各族的方言。

25 ואריב עמם ואקללם ואכה מהם אנשים ואמרטם ואשביעם באלהים אם תתנו בנתיכם לבניהם ואם תשאו מבנתיהם לבניכם ולכם׃

我就斥責他們，咒詛他們，打了他們幾個人，拔下他們的頭髮，叫他們指着上帝起誓，必不將自己的女兒嫁給外邦人的兒子，也不為自己和兒子娶他們的女兒。

26 הלוא על אלה חטא שלמה מלך ישראל ובגוים הרבים לא היה מלך כמהו ואהוב לאלהיו היה ויתנהו אלהים מלך על כל ישראל גם אותו החטיאו הנשים הנכריות׃

我又說：「以色列王所羅門不是在這樣的事上犯罪嗎？在多國中並沒有一王像他，且蒙他上帝所愛，上帝立他作以色列全國的王；然而連他也被外邦女子引誘犯罪。

27 ולכם הנשמע לעשת את כל הרעה הגדולה הזאת למעל באלהינו להשיב נשים נכריות׃

如此，我豈聽你們行這大惡，娶外邦女子干犯我們的上帝呢？」

28 ומבני יוידע בן אלישיב הכהן הגדול חתן לסנבלט החרני ואבריחהו מעלי׃

大祭司以利亞實的孫子、耶何耶大的一個兒子是和倫人參巴拉的女婿，我就從我這裏把他趕出去。

29 זכרה להם אלהי על גאלי הכהנה וברית הכהנה והלוים׃

我的上帝啊，求你記念他們的罪；因為他們玷污了祭司的職任，違背你與祭司利未人所立的約。

30 וטהרתים מכל נכר ואעמידה משמרות לכהנים וללוים איש במלאכתו׃

這樣，我潔淨他們，使他們離絕一切外邦人，派定祭司和利未人的班次，使他們各盡其職。

31 ולקרבן העצים בעתים מזמנות ולבכורים זכרה לי אלהי לטובה׃

我又派百姓按定期獻柴和初熟的土產。我的上帝啊，求你記念我，施恩與我。