נחמיה 10
| ועל החתומים נחמיה התרשתא בן חכליה וצדקיה׃ | 1 |
Und auf der untersiegelten Schrift standen die Namen: Nehemia, der Tirsatha, der Sohn Hakaljas, und Zidkija. -
| שריה עזריה ירמיה׃ | 2 |
Seraja, Asarja, Jeremia,
| פשחור אמריה מלכיה׃ | 3 |
Paschchur, Amarja, Malkija,
| חטוש שבניה מלוך׃ | 4 |
Hattusch, Schebanja, Malluk,
| חרם מרמות עבדיה׃ | 5 |
Harim, Meremoth, Obadja,
| דניאל גנתון ברוך׃ | 6 |
Daniel, Ginnethon, Baruk,
| משלם אביה מימן׃ | 7 |
Meschullam, Abija, Mijamin,
| מעזיה בלגי שמעיה אלה הכהנים׃ | 8 |
Maasja, Bilgai, Schemaja; das waren die Priester. -
| והלוים וישוע בן אזניה בנוי מבני חנדד קדמיאל׃ | 9 |
Und die Leviten, nämlich Jeschua, der Sohn Asanjas, Binnui, von den Söhnen Henadads, Kadmiel;
| ואחיהם שבניה הודיה קליטא פלאיה חנן׃ | 10 |
und ihre Brüder: Schebanja, Hodija, Kelita, Pelaja, Hanan,
| מיכא רחוב חשביה׃ | 11 |
Micha, Rechob, Haschabja,
| זכור שרביה שבניה׃ | 12 |
Sakkur, Scherebja, Schebanja,
| הודיה בני בנינו׃ | 13 |
Hodija, Bani, Beninu. -
| ראשי העם פרעש פחת מואב עילם זתוא בני׃ | 14 |
Die Häupter des Volkes: Parhosch, Pachath-Moab, Elam, Sattu, Bani,
| בני עזגד בבי׃ | 15 |
Bunni, Asgad, Bebai,
| אדניה בגוי עדין׃ | 16 |
Adonija, Bigwai, Adin,
| אטר חזקיה עזור׃ | 17 |
Ater, Hiskija, Assur,
| הודיה חשם בצי׃ | 18 |
Hodija, Haschum, Bezai,
| חריף ענתות נובי׃ | 19 |
Hariph, Anathoth, Nobai, [Nach and. Lesart: Nibai]
| מגפיעש משלם חזיר׃ | 20 |
Magpiasch, Meschullam, Hesir,
| משיזבאל צדוק ידוע׃ | 21 |
Meschesabeel, Zadok, Jaddua,
| פלטיה חנן עניה׃ | 22 |
Pelatja, Hanan, Anaja,
| הושע חנניה חשוב׃ | 23 |
Hoschea, Hananja, Haschub,
| הלוחש פלחא שובק׃ | 24 |
Hallochesch, Pilcha, Schobek,
| רחום חשבנה מעשיה׃ | 25 |
Rechum, Haschabna, Maaseja,
| ואחיה חנן ענן׃ | 26 |
und Achija, Hanan, Anan,
| מלוך חרם בענה׃ | 27 |
Malluk, Harim, Baana.
| ושאר העם הכהנים הלוים השוערים המשררים הנתינים וכל הנבדל מעמי הארצות אל תורת האלהים נשיהם בניהם ובנתיהם כל יודע מבין׃ | 28 |
Und das übrige Volk, die Priester, die Leviten, die Torhüter, die Sänger, die Nethinim, und alle, welche sich von den Völkern der Länder zu dem Gesetz Gottes abgesondert hatten, ihre Weiber, ihre Söhne und ihre Töchter, alle, die Erkenntnis und Einsicht hatten,
| מחזיקים על אחיהם אדיריהם ובאים באלה ובשבועה ללכת בתורת האלהים אשר נתנה ביד משה עבד האלהים ולשמור ולעשות את כל מצות יהוה אדנינו ומשפטיו וחקיו׃ | 29 |
schlossen sich ihren Brüdern, den Vornehmen unter ihnen, an und traten in Eid und Schwur, nach dem Gesetz Gottes, welches durch Mose, den Knecht Gottes, gegeben worden ist, zu wandeln und alle Gebote Jehovas, unseres Herrn, und seine Rechte und seine Satzungen zu beobachten und zu tun;
| ואשר לא נתן בנתינו לעמי הארץ ואת בנתיהם לא נקח לבנינו׃ | 30 |
und daß wir unsere Töchter den Völkern des Landes nicht geben, noch ihre Töchter für unsere Söhne nehmen wollten;
| ועמי הארץ המביאים את המקחות וכל שבר ביום השבת למכור לא נקח מהם בשבת וביום קדש ונטש את השנה השביעית ומשא כל יד׃ | 31 |
und daß, wenn die Völker des Landes am Sabbathtage Waren und allerlei Getreide zum Verkauf brächten, wir es ihnen am Sabbath oder an einem anderen heiligen Tage nicht abnehmen wollten; und daß wir im siebten Jahre das Land brach liegen lassen und auf das Darlehn einer jeden Hand verzichten wollten. [W. und daß wir das siebte Jahr und das Darlehn einer jeden Hand liegen lassen wollten. Vergl. 2. Mose 23,11; 5. Mose 15, 1. 2]
| והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלשית השקל בשנה לעבדת בית אלהינו׃ | 32 |
Und wir verpflichteten uns dazu, [W. und wir setzten uns Gebote fest] uns den dritten Teil eines Sekels im Jahre für den Dienst des Hauses unseres Gottes aufzuerlegen:
| ללחם המערכת ומנחת התמיד ולעולת התמיד השבתות החדשים למועדים ולקדשים ולחטאות לכפר על ישראל וכל מלאכת בית אלהינו׃ | 33 |
für das Schichtbrot und das beständige Speisopfer, und für das beständige Brandopfer und für dasjenige der Sabbathe und der Neumonde, [Vergl. 4. Mose 28,9-15] für die Feste [S. die Anm. zu 3. Mose 23,2] und für die heiligen [O. geheiligten] Dinge und für die Sündopfer, um Sühnung zu tun für Israel, und für alles Werk des Hauses unseres Gottes.
| והגורלות הפלנו על קרבן העצים הכהנים הלוים והעם להביא לבית אלהינו לבית אבתינו לעתים מזמנים שנה בשנה לבער על מזבח יהוה אלהינו ככתוב בתורה׃ | 34 |
Und wir, die Priester, die Leviten und das Volk, warfen Lose über die Holzspende, um sie [Eig. es, d. h. das Holz] zum Hause unseres Gottes zu bringen, nach unseren Vaterhäusern, zu bestimmten Zeiten, Jahr für Jahr, zum Verbrennen auf dem Altar Jehovas, unseres Gottes, wie es in dem Gesetz vorgeschrieben ist.
| ולהביא את בכורי אדמתנו ובכורי כל פרי כל עץ שנה בשנה לבית יהוה׃ | 35 |
Und wir verpflichteten uns, die Erstlinge unseres Landes und die Erstlinge aller Früchte von allerlei Bäumen Jahr für Jahr zum Hause Jehovas zu bringen,
| ואת בכרות בנינו ובהמתינו ככתוב בתורה ואת בכורי בקרינו וצאנינו להביא לבית אלהינו לכהנים המשרתים בבית אלהינו׃ | 36 |
und die Erstgeborenen unserer Söhne und unseres Viehes, wie es in dem Gesetz vorgeschrieben ist; und die Erstgeborenen unserer Rinder und unseres Kleinviehes zum Hause unseres Gottes zu den Priestern zu bringen, welche den Dienst verrichten im Hause unseres Gottes.
| ואת ראשית עריסתינו ותרומתינו ופרי כל עץ תירוש ויצהר נביא לכהנים אל לשכות בית אלהינו ומעשר אדמתנו ללוים והם הלוים המעשרים בכל ערי עבדתנו׃ | 37 |
Und den Erstling unseres Schrotmehls und unsere Hebopfer, und die Früchte von allerlei Bäumen, Most und Öl wollen wir den Priestern bringen in die Zellen des Hauses unseres Gottes; und den Zehnten unseres Landes den Leviten. Denn sie, die Leviten, sind es, welche den Zehnten erheben in allen Städten unseres Ackerbaues;
| והיה הכהן בן אהרן עם הלוים בעשר הלוים והלוים יעלו את מעשר המעשר לבית אלהינו אל הלשכות לבית האוצר׃ | 38 |
und der Priester, der Sohn Aarons, soll bei den Leviten sein, wenn die Leviten den Zehnten erheben. Und die Leviten sollen den Zehnten vom Zehnten zum Hause unseres Gottes hinaufbringen, in die Zellen des Schatzhauses.
| כי אל הלשכות יביאו בני ישראל ובני הלוי את תרומת הדגן התירוש והיצהר ושם כלי המקדש והכהנים המשרתים והשוערים והמשררים ולא נעזב את בית אלהינו׃ | 39 |
Denn in die Zellen sollen die Kinder Israel und die Kinder Levi das Hebopfer vom Getreide, vom Most und Öl bringen; denn dort sind die heiligen Geräte und die Priester, welche den Dienst verrichten, und die Torhüter und die Sänger. Und so wollen wir das Haus unseres Gottes nicht verlassen.
