< נחום 3 >
הוי עיר דמים כלה כחש פרק מלאה לא ימיש טרף׃ | 1 |
Woe to the bloody city! Full of lies and plunder, without end is the spoil.
קול שוט וקול רעש אופן וסוס דהר ומרכבה מרקדה׃ | 2 |
Hear the crack of the whip, hear the rattle of wheels. Galloping horses, jolting chariots.
פרש מעלה ולהב חרב וברק חנית ורב חלל וכבד פגר ואין קצה לגויה יכשלו בגויתם׃ | 3 |
Horsemen charging, swords flashing, spears glittering, a multitude of slain, a heap of bodies, no end to the corpses over which people stumble!
מרב זנוני זונה טובת חן בעלת כשפים המכרת גוים בזנוניה ומשפחות בכשפיה׃ | 4 |
“Because you acted like a whore, bewitching the nations, enticing the peoples,
הנני אליך נאם יהוה צבאות וגליתי שוליך על פניך והראיתי גוים מערך וממלכות קלונך׃ | 5 |
I am against you, Nineveh” the Lord of hosts declares. “I will strip your clothes and show the nations your nakedness, and the kingdoms your shame.
והשלכתי עליך שקצים ונבלתיך ושמתיך כראי׃ | 6 |
“I will fling loathsome filth at you, and make you an object of contempt, a spectacle,
והיה כל ראיך ידוד ממך ואמר שדדה נינוה מי ינוד לה מאין אבקש מנחמים לך׃ | 7 |
so that everyone who sees you will flee from you and say: ‘Nineveh is laid waste, who will mourn for her?’
התיטבי מנא אמון הישבה ביארים מים סביב לה אשר חיל ים מים חומתה׃ | 8 |
“Are you any better than Thebes, which stood on the banks of the Nile, with waters around as a rampart, whose wall was the sea of waters?
כוש עצמה ומצרים ואין קצה פוט ולובים היו בעזרתך׃ | 9 |
Her strength was Ethiopia and Egypt. The Libyans were her helpers, and Put with its countless people.
גם היא לגלה הלכה בשבי גם עלליה ירטשו בראש כל חוצות ועל נכבדיה ידו גורל וכל גדוליה רתקו בזקים׃ | 10 |
Yet she was exiled and made captive. On all corners of the streets her infants were dashed to pieces. Lots were cast for her nobles, all her great ones were bound in chains.
גם את תשכרי תהי נעלמה גם את תבקשי מעוז מאויב׃ | 11 |
“You too, Nineveh, will be drunk with fear; you too will seek a place of escape from the foe.
כל מבצריך תאנים עם בכורים אם ינועו ונפלו על פי אוכל׃ | 12 |
All your fortresses are fig trees with the first ripe figs; if shaken, they fall into the mouth of the eater!
הנה עמך נשים בקרבך לאיביך פתוח נפתחו שערי ארצך אכלה אש בריחיך׃ | 13 |
Your troops are weak as women before your foes; the gates of your land are wide open; your defenses burned down.
מי מצור שאבי לך חזקי מבצריך באי בטיט ורמסי בחמר החזיקי מלבן׃ | 14 |
“Draw water for the siege, strengthen your forts. Go to the clay pits and tread the clay; take up the brick moulds.
שם תאכלך אש תכריתך חרב תאכלך כילק התכבד כילק התכבדי כארבה׃ | 15 |
There the fire will consume you, the sword will cut you down. Multiply like the locust or a swarm of grasshoppers.
הרבית רכליך מכוכבי השמים ילק פשט ויעף׃ | 16 |
Increase the numbers of your merchants until they are more than the stars of heaven,
מנזריך כארבה וטפסריך כגוב גבי החונים בגדרות ביום קרה שמש זרחה ונודד ולא נודע מקומו אים׃ | 17 |
until your watchmen are locusts, and your scribes like grasshoppers, which swarm in the hedges on a cold day; but when the sun rises they fly away, no one knows where.
נמו רעיך מלך אשור ישכנו אדיריך נפשו עמך על ההרים ואין מקבץ׃ | 18 |
“King of Assyria: your princes slumber, your nobles sleep! Your people are scattered on the mountains with no one to gather them!
אין כהה לשברך נחלה מכתך כל שמעי שמעך תקעו כף עליך כי על מי לא עברה רעתך תמיד׃ | 19 |
There is no healing for your hurt, your wound is incurable. All who hear of your fate clap their hands in joy, for who has escaped your limitless cruelty?”