< נחום 2 >
עלה מפיץ על פניך נצור מצרה צפה דרך חזק מתנים אמץ כח מאד׃ | 1 |
He that dasheth in pieces is come up before thy face: keep the munition, watch the way, make thy loins strong, fortify thy power mightily.
כי שב יהוה את גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בקקים וזמריהם שחתו׃ | 2 |
For the LORD bringeth again the excellency of Jacob, as the excellency of Israel: for the emptiers have emptied them out, and marred their vine branches.
מגן גבריהו מאדם אנשי חיל מתלעים באש פלדות הרכב ביום הכינו והברשים הרעלו׃ | 3 |
The shield of his mighty men is made red, the valiant men are in scarlet: the chariots flash with steel in the day of his preparation, and the spears are shaken terribly.
בחוצות יתהוללו הרכב ישתקשקון ברחבות מראיהן כלפידם כברקים ירוצצו׃ | 4 |
The chariots rage in the streets, they justle one against another in the broad ways: the appearance of them is like torches, they run like the lightnings.
יזכר אדיריו יכשלו בהלכותם ימהרו חומתה והכן הסכך׃ | 5 |
He remembereth his worthies: they stumble in their march; they make haste to the wall thereof, and the mantelet is prepared.
שערי הנהרות נפתחו וההיכל נמוג׃ | 6 |
The gates of the rivers are opened, and the palace is dissolved.
והצב גלתה העלתה ואמהתיה מנהגות כקול יונים מתפפת על לבבהן׃ | 7 |
And Huzzab is uncovered, she is carried away, and her handmaids mourn as with the voice of doves, tabering upon their breasts.
ונינוה כברכת מים מימי היא והמה נסים עמדו עמדו ואין מפנה׃ | 8 |
But Nineveh hath been from of old like a pool of water: yet they flee away; Stand, stand, [they cry]; but none looketh back.
בזו כסף בזו זהב ואין קצה לתכונה כבד מכל כלי חמדה׃ | 9 |
Take ye the spoil of silver, take the spoil of gold: for there is none end of the store, the glory of all pleasant furniture.
בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל מתנים ופני כלם קבצו פארור׃ | 10 |
She is empty, and void, and waste: and the heart melteth, and the knees smite together, and anguish is in all loins, and the faces of them all are waxed pale.
איה מעון אריות ומרעה הוא לכפרים אשר הלך אריה לביא שם גור אריה ואין מחריד׃ | 11 |
Where is the den of the lions, and the feeding place of the young lions, where the lion [and] the lioness walked, the lion’s whelp, and none made them afraid?
אריה טרף בדי גרותיו ומחנק ללבאתיו וימלא טרף חריו ומענתיו טרפה׃ | 12 |
The lion did tear in pieces enough for his whelps, and strangled for his lionesses, and filled his caves with prey, and his dens with ravin.
הנני אליך נאם יהוה צבאות והבערתי בעשן רכבה וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך ולא ישמע עוד קול מלאככה׃ | 13 |
Behold, I am against thee, saith the LORD of hosts, and I will burn her chariots in the smoke, and the sword shall devour thy young lions: and I will cut off thy prey from the earth, and the voice of thy messengers shall no more be heard.