נחום 2

1 עלה מפיץ על פניך נצור מצרה צפה דרך חזק מתנים אמץ כח מאד׃

One who scatters advances against you, O Nineveh. Guard the fortress! Watch the road! Brace yourselves! Summon all your strength!

2 כי שב יהוה את גאון יעקב כגאון ישראל כי בקקום בקקים וזמריהם שחתו׃

For the LORD will restore the splendor of Jacob like the splendor of Israel, though destroyers have laid them waste and ruined the branches of their vine.

3 מגן גבריהו מאדם אנשי חיל מתלעים באש פלדות הרכב ביום הכינו והברשים הרעלו׃

The shields of his mighty men are red; the valiant warriors are dressed in scarlet. The fittings of the chariots flash like fire on the day they are prepared, and the spears of cypress have been brandished.

4 בחוצות יתהוללו הרכב ישתקשקון ברחבות מראיהן כלפידם כברקים ירוצצו׃

The chariots dash through the streets; they rush around the plazas, appearing like torches, darting about like lightning.

5 יזכר אדיריו יכשלו בהלכותם ימהרו חומתה והכן הסכך׃

He summons his nobles; they stumble as they advance. They race to its wall; the protective shield is set in place.

6 שערי הנהרות נפתחו וההיכל נמוג׃

The river gates are thrown open and the palace collapses.

7 והצב גלתה העלתה ואמהתיה מנהגות כקול יונים מתפפת על לבבהן׃

It is decreed that the city be exiled and carried away; her maidservants moan like doves, and beat upon their breasts.

8 ונינוה כברכת מים מימי היא והמה נסים עמדו עמדו ואין מפנה׃

Nineveh has been like a pool of water throughout her days, but now it is draining away. “Stop! Stop!” they cry, but no one turns back.

9 בזו כסף בזו זהב ואין קצה לתכונה כבד מכל כלי חמדה׃

“Plunder the silver! Plunder the gold!” There is no end to the treasure, an abundance of every precious thing.

10 בוקה ומבוקה ומבלקה ולב נמס ופק ברכים וחלחלה בכל מתנים ופני כלם קבצו פארור׃

She is emptied! Yes, she is desolate and laid waste! Hearts melt, knees knock, bodies tremble, and every face grows pale!

11 איה מעון אריות ומרעה הוא לכפרים אשר הלך אריה לביא שם גור אריה ואין מחריד׃

Where is the lions’ lair or the feeding ground of the young lions, where the lion and lioness prowled with their cubs, with nothing to frighten them away?

12 אריה טרף בדי גרותיו ומחנק ללבאתיו וימלא טרף חריו ומענתיו טרפה׃

The lion mauled enough for its cubs and strangled prey for the lioness. It filled its dens with the kill, and its lairs with mauled prey.

13 הנני אליך נאם יהוה צבאות והבערתי בעשן רכבה וכפיריך תאכל חרב והכרתי מארץ טרפך ולא ישמע עוד קול מלאככה׃

“Behold, I am against you,” declares the LORD of Hosts. “I will send your chariots up in smoke, and the sword will devour your young lions. I will cut off your prey from the earth, and the voices of your messengers will no longer be heard.”