מיכה 7

1 אללי לי כי הייתי כאספי קיץ כעללת בציר אין אשכול לאכול בכורה אותה נפשי׃

2 אבד חסיד מן הארץ וישר באדם אין כלם לדמים יארבו איש את אחיהו יצודו חרם׃

3 על הרע כפים להיטיב השר שאל והשפט בשלום והגדול דבר הות נפשו הוא ויעבתוה׃

4 טובם כחדק ישר ממסוכה יום מצפיך פקדתך באה עתה תהיה מבוכתם׃

5 אל תאמינו ברע אל תבטחו באלוף משכבת חיקך שמר פתחי פיך׃

6 כי בן מנבל אב בת קמה באמה כלה בחמתה איבי איש אנשי ביתו׃

7 ואני ביהוה אצפה אוחילה לאלהי ישעי ישמעני אלהי׃

8 אל תשמחי איבתי לי כי נפלתי קמתי כי אשב בחשך יהוה אור לי׃

9 זעף יהוה אשא כי חטאתי לו עד אשר יריב ריבי ועשה משפטי יוציאני לאור אראה בצדקתו׃

10 ותרא איבתי ותכסה בושה האמרה אלי איו יהוה אלהיך עיני תראינה בה עתה תהיה למרמס כטיט חוצות׃

11 יום לבנות גדריך יום ההוא ירחק חק׃

12 יום הוא ועדיך יבוא למני אשור וערי מצור ולמני מצור ועד נהר וים מים והר ההר׃

13 והיתה הארץ לשממה על ישביה מפרי מעלליהם׃

14 רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל ירעו בשן וגלעד כימי עולם׃

15 כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות׃

16 יראו גוים ויבשו מכל גבורתם ישימו יד על פה אזניהם תחרשנה׃

17 ילחכו עפר כנחש כזחלי ארץ ירגזו ממסגרתיהם אל יהוה אלהינו יפחדו ויראו ממך׃

18 מי אל כמוך נשא עון ועבר על פשע לשארית נחלתו לא החזיק לעד אפו כי חפץ חסד הוא׃

19 ישוב ירחמנו יכבש עונתינו ותשליך במצלות ים כל חטאותם׃

20 תתן אמת ליעקב חסד לאברהם אשר נשבעת לאבתינו מימי קדם׃