< מיכה 6 >
שמעו נא את אשר יהוה אמר קום ריב את ההרים ותשמענה הגבעות קולך׃ | 1 |
Do but hear now what the Lord saith, Arise, contend thou before the mountains, and let the hills hear thy voice.
שמעו הרים את ריב יהוה והאתנים מסדי ארץ כי ריב ליהוה עם עמו ועם ישראל יתוכח׃ | 2 |
Hear ye, O mountains, the controversy of the Lord, and ye strong foundations of the earth! for the Lord hath a controversy with his people, and with Israel will he plead.
עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי׃ | 3 |
O my people, what have I done unto thee? and wherewith have I wearied thee? testify against me.
כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים׃ | 4 |
Although I had brought thee up out of the land of Egypt, and redeemed thee out of the house of bond-men; and I sent before thee Moses, Aaron, and Miriam.
עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות יהוה׃ | 5 |
O my people, do but remember what Balak the king of Moab resolved, and what Bil'am the son of Be'or answered him, from Shittim unto Gilgal, in order that ye may know the gracious benefits of the Lord.
במה אקדם יהוה אכף לאלהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה׃ | 6 |
Wherewith shall I come before the Lord, bow myself before the God on high? shall I come before him with burnt-offerings, with calves of a year old!
הירצה יהוה באלפי אילים ברבבות נחלי שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי׃ | 7 |
Will the Lord be pleased with thousands of rams, or with myriads of streams of oil? shall I give my first-born for my transgression, the fruit of my body for the sin of my soul?
הגיד לך אדם מה טוב ומה יהוה דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך׃ | 8 |
He hath told thee, O man, what is good; and what the Lord doth require of thee: [nothing] but to do justice, and to love kindness, and to walk humbly with thy God.
קול יהוה לעיר יקרא ותושיה יראה שמך שמעו מטה ומי יעדה׃ | 9 |
The voice of the Lord calleth unto the city, —and [the man of] wisdom shall see thy name: —hear ye the rod [of punishment], and who hath ordained it.
עוד האש בית רשע אצרות רשע ואיפת רזון זעומה׃ | 10 |
Are there yet in the house of the wicked man the treasures of wickedness, and the scant accursed measure?
האזכה במאזני רשע ובכיס אבני מרמה׃ | 11 |
Can I be pure with wicked balances, and with a bag [full] of deceptive weights?
אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם׃ | 12 |
For her rich men are full of violence, and her inhabitants have spoken falsehood, and their tongue is deceit [itself] in their mouth.
וגם אני החליתי הכותך השמם על חטאתך׃ | 13 |
Therefore have I also smitten thee with sore wounds, making [thee] desolate because of thy sins.
אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן׃ | 14 |
Thou wilt indeed eat, but not be satisfied; and what thou hast eaten shall bend thee down; and thou wilt overtake [the enemy], but thou shalt not deliver; and that which thou deliverest will I give up to the sword.
אתה תזרע ולא תקצור אתה תדרך זית ולא תסוך שמן ותירוש ולא תשתה יין׃ | 15 |
Thou wilt indeed sow, but thou shalt not reap; thou wilt indeed tread out olives, but thou shalt not anoint thyself with oil; and the juice of the grapes, but thou shalt not drink wine.
וישתמר חקות עמרי וכל מעשה בית אחאב ותלכו במעצותם למען תתי אתך לשמה וישביה לשרקה וחרפת עמי תשאו׃ | 16 |
For there are observed the statutes of 'Omri, and all the works of the house of Achab, and ye walk in their counsels: in order that I should give thee up unto desolation, and thy inhabitants to derision; and ye shall bear the reproach of my people.