< מיכה 6 >
שמעו נא את אשר יהוה אמר קום ריב את ההרים ותשמענה הגבעות קולך׃ | 1 |
Hear now a word: the Lord God has said; Arise, plead with the mountains, and let the hills hear thy voice.
שמעו הרים את ריב יהוה והאתנים מסדי ארץ כי ריב ליהוה עם עמו ועם ישראל יתוכח׃ | 2 |
Hear ye, O mountains, the controversy of the Lord, and [ye] valleys [even] the foundations of the earth: for the Lord [has] a controversy with his people, and will plead with Israel.
עמי מה עשיתי לך ומה הלאתיך ענה בי׃ | 3 |
O my people, what have I done to thee? or wherein have I grieved thee? or wherein have I troubled thee? answer me.
כי העלתיך מארץ מצרים ומבית עבדים פדיתיך ואשלח לפניך את משה אהרן ומרים׃ | 4 |
For I brought tee up out of the land of Egypt, and redeemed thee out of the house of bondage, and sent before thee Moses, and Aaron, and Mariam.
עמי זכר נא מה יעץ בלק מלך מואב ומה ענה אתו בלעם בן בעור מן השטים עד הגלגל למען דעת צדקות יהוה׃ | 5 |
O my people, remember now, what counsel Balac king of Moab took against thee, and what Balaam the son of Beor answered him, from the reeds to Galgal; that the righteousness of the Lord might be known.
במה אקדם יהוה אכף לאלהי מרום האקדמנו בעולות בעגלים בני שנה׃ | 6 |
Wherewithal shall I reach the Lord, [and] lay hold of my God most high? shall I reach him by whole-burnt-offerings, by calves of a year old?
הירצה יהוה באלפי אילים ברבבות נחלי שמן האתן בכורי פשעי פרי בטני חטאת נפשי׃ | 7 |
Will the Lord accept thousands of rams, or ten thousands of fat goats? should I give my first-born for ungodliness, the fruit of my body for the sin of my soul?
הגיד לך אדם מה טוב ומה יהוה דורש ממך כי אם עשות משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלהיך׃ | 8 |
Has it [not] been told thee, O man, what [is] good? or what does the Lord require of thee, but to do justice, and love mercy, and be ready to walk with the Lord thy God?
קול יהוה לעיר יקרא ותושיה יראה שמך שמעו מטה ומי יעדה׃ | 9 |
The Lord's voice shall be proclaimed in the city, and he shall save those that fear his name: hear, O tribe; and who shall order the city?
עוד האש בית רשע אצרות רשע ואיפת רזון זעומה׃ | 10 |
[Is there] not fire, and the house of the wicked heaping up wicked treasures, and [that] with the pride of unrighteousness?
האזכה במאזני רשע ובכיס אבני מרמה׃ | 11 |
Shall the wicked be justified by the balanced, or deceitful weights in the bag,
אשר עשיריה מלאו חמס וישביה דברו שקר ולשונם רמיה בפיהם׃ | 12 |
whereby they have accumulated their ungodly wealth, and they that dwell in the city have uttered falsehoods, and their tongue has been exalted in their mouth?
וגם אני החליתי הכותך השמם על חטאתך׃ | 13 |
Therefore will I begin to smite thee; I will destroy thee in thy sins.
אתה תאכל ולא תשבע וישחך בקרבך ותסג ולא תפליט ואשר תפלט לחרב אתן׃ | 14 |
Thou shalt eat, and shalt not be satisfied; and there shall be darkness upon thee; and he shall depart from [thee], and thou shalt not escape; and all that shall escape shall be delivered over to the sword.
אתה תזרע ולא תקצור אתה תדרך זית ולא תסוך שמן ותירוש ולא תשתה יין׃ | 15 |
Thou shalt sow, but thou shalt not reap; thou shalt press the olive, but thou shalt not anoint thyself with oil; and [shalt make] wine, but ye shall drink no wine: and the ordinances of my people shall be utterly abolished.
וישתמר חקות עמרי וכל מעשה בית אחאב ותלכו במעצותם למען תתי אתך לשמה וישביה לשרקה וחרפת עמי תשאו׃ | 16 |
For thou hast kept the statues of Zambri, and [done] all the works of the house of Achaab; and ye have walked in their ways, that I might deliver thee to utter destruction, and those that inhabit the city to hissing: and ye shall bear the reproach of nations.