עתה תתגדדי בת גדוד מצור שם עלינו בשבט יכו על הלחי את שפט ישראל׃ | 1 |
ואתה בית לחם אפרתה צעיר להיות באלפי יהודה ממך לי יצא להיות מושל בישראל ומוצאתיו מקדם מימי עולם׃ | 2 |
לכן יתנם עד עת יולדה ילדה ויתר אחיו ישובון על בני ישראל׃ | 3 |
ועמד ורעה בעז יהוה בגאון שם יהוה אלהיו וישבו כי עתה יגדל עד אפסי ארץ׃ | 4 |
והיה זה שלום אשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בארמנתינו והקמנו עליו שבעה רעים ושמנה נסיכי אדם׃ | 5 |
ורעו את ארץ אשור בחרב ואת ארץ נמרד בפתחיה והציל מאשור כי יבוא בארצנו וכי ידרך בגבולנו׃ | 6 |
והיה שארית יעקב בקרב עמים רבים כטל מאת יהוה כרביבים עלי עשב אשר לא יקוה לאיש ולא ייחל לבני אדם׃ | 7 |
והיה שארית יעקב בגוים בקרב עמים רבים כאריה בבהמות יער ככפיר בעדרי צאן אשר אם עבר ורמס וטרף ואין מציל׃ | 8 |
תרם ידך על צריך וכל איביך יכרתו׃ | 9 |
והיה ביום ההוא נאם יהוה והכרתי סוסיך מקרבך והאבדתי מרכבתיך׃ | 10 |
והכרתי ערי ארצך והרסתי כל מבצריך׃ | 11 |
והכרתי כשפים מידך ומעוננים לא יהיו לך׃ | 12 |
והכרתי פסיליך ומצבותיך מקרבך ולא תשתחוה עוד למעשה ידיך׃ | 13 |
ונתשתי אשיריך מקרבך והשמדתי עריך׃ | 14 |
ועשיתי באף ובחמה נקם את הגוים אשר לא שמעו׃ | 15 |