< מיכה 4 >
והיה באחרית הימים יהיה הר בית יהוה נכון בראש ההרים ונשא הוא מגבעות ונהרו עליו עמים׃ | 1 |
And at the last days the mountain of the Lord shall be manifest, established on the tops of the mountains, and it shall be exalted above the hills; and the peoples shall hasten to it.
והלכו גוים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר יהוה ואל בית אלהי יעקב ויורנו מדרכיו ונלכה בארחתיו כי מציון תצא תורה ודבר יהוה מירושלם׃ | 2 |
And many nations shall go, and say, Come, let us go up to the mountain of the Lord, and to the house of the God of Jacob; and they shall show us his way, and we will walk in his paths: for out of Sion shall go forth a law, and the word of the Lord from Jerusalem.
ושפט בין עמים רבים והוכיח לגוים עצמים עד רחוק וכתתו חרבתיהם לאתים וחניתתיהם למזמרות לא ישאו גוי אל גוי חרב ולא ילמדון עוד מלחמה׃ | 3 |
And he shall judge among many peoples, and shall rebuke strong nations afar off; and they shall beat their swords into plowshares, and their spears into sickles; and nation shall no more lift up sword against nation, neither shall they learn to war any more.
וישבו איש תחת גפנו ותחת תאנתו ואין מחריד כי פי יהוה צבאות דבר׃ | 4 |
And every one shall rest under his vine, and every one under his fig tree; and there shall be none to alarm [them]: for the mouth of the Lord Almighty has spoken these [words].
כי כל העמים ילכו איש בשם אלהיו ואנחנו נלך בשם יהוה אלהינו לעולם ועד׃ | 5 |
For all [other] nations shall walk everyone in his own way, but we will walk in the name of the Lord our God for ever and ever.
ביום ההוא נאם יהוה אספה הצלעה והנדחה אקבצה ואשר הרעתי׃ | 6 |
In that day, says the Lord, I will gather her that is bruised, and will receive her that is cast out, and those whom I rejected.
ושמתי את הצלעה לשארית והנהלאה לגוי עצום ומלך יהוה עליהם בהר ציון מעתה ועד עולם׃ | 7 |
And I will make her that was bruised a remnant, and her that was rejected a mighty nation: and the Lord shall reign over them in mount Sion from henceforth, even for ever.
ואתה מגדל עדר עפל בת ציון עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשנה ממלכת לבת ירושלם׃ | 8 |
And you, dark tower of the flock, daughter of Sion, on you the dominion shall come and enter in, [even] the first kingdom from Babylon to the daughter of Jerusalem.
עתה למה תריעי רע המלך אין בך אם יועצך אבד כי החזיקך חיל כיולדה׃ | 9 |
And now, why have you known calamities? was there not a king to you? or has your counsel perished that pangs as of a woman in travail have seized upon you?
חולי וגחי בת ציון כיולדה כי עתה תצאי מקריה ושכנת בשדה ובאת עד בבל שם תנצלי שם יגאלך יהוה מכף איביך׃ | 10 |
Be in pain, and strengthen yourself, and draw near, O daughter of Sion, as a woman in travail: for now you shall go forth out of the city, and shall lodge in the plain, and shall reach even to Babylon: thence shall the Lord your God deliver you, and thence shall he redeem you out of the hand of your enemies.
ועתה נאספו עליך גוים רבים האמרים תחנף ותחז בציון עינינו׃ | 11 |
And now have many nations gathered against you, saying, We will rejoice, and our eyes shall look upon Sion.
והמה לא ידעו מחשבות יהוה ולא הבינו עצתו כי קבצם כעמיר גרנה׃ | 12 |
But they know not the thought of the Lord, and have not understood his counsel: for he has gathered them as sheaves of the floor.
קומי ודושי בת ציון כי קרנך אשים ברזל ופרסתיך אשים נחושה והדקות עמים רבים והחרמתי ליהוה בצעם וחילם לאדון כל הארץ׃ | 13 |
Arise, and thresh them, O daughter of Sion: for I will make your horns iron, and I will make your hoofs brass: and you shall utterly destroy many nations, and shall consecrate their abundance to the Lord, and their strength to the Lord of all the earth.