מתיו 8
| וירד מן ההר וילך אחריו המון עם רב׃ | 1 |
| והנה איש מצרע בא וישתחו לו ויאמר אדני אם תרצה תוכל לטהרני׃ | 2 |
| וישלח ישוע את ידו ויגע בו ויאמר חפץ אנכי טהר ומיד נרפאה צרעתו׃ | 3 |
| ויאמר אליו ישוע ראה פן תספר לאיש כי אם לך לך והראה אל הכהן והקרב את הקרבן אשר צוה משה לעדות להם׃ | 4 |
| ויהי כבאו אל כפר נחום ויגש אליו שר מאה אחד ויתחנן לו לאמר׃ | 5 |
| אדני הנה נערי נפל למשכב בביתי והוא נכה אברים ומענה עד מאד׃ | 6 |
| ויאמר ישוע אליו אבא וארפאהו׃ | 7 |
| ויען שר המאה ויאמר אדני נקלתי מבאך בצל קורתי אך דבר נא רק דבר ונרפא נערי׃ | 8 |
| כי אנכי איש נתון תחת השלטון וגם יש תחת ידי אנשי צבא ואמרתי לזה לך והלך ולזה בוא ובא ולעבדי עשה זאת ועשה׃ | 9 |
| וישמע ישוע ויתמה ויאמר אל ההלכים אחריו אמן אמר אני לכם גם בישראל לא מצאתי אמונה גדולה כזאת׃ | 10 |
| ואני אמר לכם רבים יבאו ממזרח וממערב ויסבו עם אברהם ויצחק ויעקב במלכות השמים׃ | 11 |
| אבל בני המלכות המה יגרשו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרוק השנים׃ | 12 |
| ויאמר ישוע אל שר המאה לך וכאמונתך כן יהיה לך וירפא נערו בשעה ההיא׃ | 13 |
| ויבא ישוע ביתה פטרוס וירא את חמותו נפלת למשכב כי אחזתה הקדחת׃ | 14 |
| ויגע בידה ותרף ממנה הקדחת ותקם ותשרתם׃ | 15 |
| ויהי לעת ערב ויביאו אליו רבים אחוזי שדים ויגרש את הרוחות בדבר וירפא את כל החולים׃ | 16 |
| למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר חלינו הוא נשא ומכאבינו סבלם׃ | 17 |
| ויהי כראות ישוע המון עם רב סביבתיו ויצו לעבר משם אל עבר הים׃ | 18 |
| ויגש אליו אחד הסופרים ויאמר אליו רבי אלכה אחריך אל כל אשר תלך׃ | 19 |
| ויאמר אליו ישוע לשועלים יש חורי עפר ולעוף השמים קנים ובן האדם אין לו מקום להניח שם את ראשו׃ | 20 |
| ואחר מן התלמידים אמר אליו אדני הניחה לי בראשונה ללכת ולקבר את אבי׃ | 21 |
| ויאמר אליו ישוע לך אחרי והנח למתים לקבר את מתיהם׃ | 22 |
| וירד אל האניה וירדו אתו תלמידיו׃ | 23 |
| והנה סער גדול היה בים ותכסה האניה בגלים והוא ישן׃ | 24 |
| ויגשו אליו תלמידיו ויעירו אותו לאמר הושיענו אדנינו אבדנו׃ | 25 |
| ויאמר אליהם קטני האמונה למה זה יראתם ויקם ויגער ברוחות ובים ותהי דממה גדולה׃ | 26 |
| ויתמהו האנשים ויאמרו מי אפוא הוא אמר גם הרוחות והים לו ישמעון׃ | 27 |
| ויהי כבאו אל עבר הים אל ארץ הגרגשים ויפגשוהו שני אנשים אחוזי שדים יצאים מבתי הקברות והמה רגונים מאד עד אשר לא יכל איש לעבר בדרך ההוא׃ | 28 |
| והנה הם צעקים לאמר מה לנו ולך ישוע בן האלהים הבאת הלם לענותנו בלא עתנו׃ | 29 |
| ועדר חזירים רבים היה שם במרעה הרחק מהם׃ | 30 |
| ויתחננו אליו השדים לאמר אם תגרשנו שלחנו בעדר החזירים׃ | 31 |
| ויאמר אליהם לכו לכם ויצאו ויבאו בעדר החזירים והנה השתער כל עדר החזירים מן המורד על הים וימותו במים׃ | 32 |
| וינוסו הרעים ויבאו העירה ויגידו את הכל ואת אשר נעשה לאחוזי השדים׃ | 33 |
| והנה כל העיר יצאה לקראת ישוע וכראותם אתו ויבקשו ממנו לעבר מגבולם׃ | 34 |
