מתיו 6
| השמרו לכם מעשות צדקתכם לפני בני אדם למען יראו אתכם ואם לא אין לכם שכר מאת אביכם שבשמים׃ | 1 |
Take hede to youre almes. That ye geve it not in the syght of men to the intent that ye wolde be sene of them. Or els ye get no rewarde of youre father which is in heve.
| לכן בעשותך צדקה אל תריע לפניך בשופר כמעשה החנפים בבתי הכנסיות ובחרבות למען יהללו אותם האמשים אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ | 2 |
Whe soever therfore thou gevest thine almes thou shalt not make a tropet to be blowe before the as ye ypocrites do in the synagogis and in the stretis for to be preysed of men. Verely I say vnto you they have their rewarde.
| ואתה בעשותך צדקה אל תדע שמאלך את אשר עשה ימינך׃ | 3 |
But whe thou doest thine almes let not thy lyfte had knowe what thy righte had doth
| למען תהיה צדקתך בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃ | 4 |
yt thine almes may be secret: and thy father which seith in secret shall rewarde ye opely.
| וכי תתפלל אל תהי כחנפים האהבים להתפלל בעמדם בבתי הכנסיות ואצל פנות השוקים למען יראו לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ | 5 |
And when thou prayest thou shalt not be as ye ypocrytes are. For they love to stond and praye in the synagoges and in the corners of ye stretes because they wolde be sene of men. Verely I saye vnto you they haue their rewarde.
| ואתה כי תתפלל בוא בחדרך וסגר דלתך בעדך והתפלל אל אביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃ | 6 |
But when thou prayest entre into thy chamber and shut thy dore to the and praye to thy father which ys in secrete: and thy father which seith in secret shall rewarde the openly.
| ובהתפללכם אל תפטפטו כגוים החשבים כי בהרבות דבריהם ישמעו׃ | 7 |
And whe ye praye bable not moche as the hethe do: for they thincke that they shalbe herde for their moche bablynges sake.
| ואתם אל תדמו להם כי יודע אביכם כל צרככם בטרם תשאלו ממנו׃ | 8 |
Be ye not lyke them therfore. For youre father knoweth wherof ye haue neade before ye axe of him.
| לכן כה תתפללו אבינו שבשמים יתקדש שמך׃ | 9 |
After thys maner therfore praye ye. O oure father which arte in heve halowed be thy name.
| תבא מלכותך יעשה רצונך כמו בשמים כן בארץ׃ | 10 |
Let thy kyngdome come. Thy wyll be fulfilled as well in erth as it ys in heven.
| את לחם חקנו תן לנו היום׃ | 11 |
Geve vs this daye oure dayly breede.
| וסלח לנו את חבותינו כאשר סלחנו גם אנחנו לחיבינו׃ | 12 |
And forgeve vs oure treaspases eve as we forgeve oure trespacers.
| ואל תביאנו לידי נסיון כי אם חלצנו מן הרע כי לך הממלכה והגבורה והתפארת לעולמי עולמים אמן׃ | 13 |
And leade vs not into teptacion: but delyver vs fro evell. For thyne is ye kyngedome and ye power and ye glorye for ever. Amen.
| כי אם תסלחו לבני אדם את חטאתם אביכם שבשמים יסלח גם לכם׃ | 14 |
For and yf ye shall forgeve other men their treaspases youre hevenly father shall also forgeve you.
| ואם לא תסלחו לבני אדם גם אביכם לא יסלח לכם את חטאתיכם׃ | 15 |
But and ye wyll not forgeve men their trespases nomore shall youre father forgeve youre treaspases.
| וכי תצומו אל תהיו זעפים כחנפים המשנים את פניהם להראות צמים לבני אדם אמן אמר אני לכם כי לקחו את שכרם׃ | 16 |
Moreoure when ye faste be not sad as ye ypocrytes are. For they disfigure their faces that they myght be sene of me how they faste. Verely I say vnto you they have their rewarde.
| ואתה כי תצום סוך את ראשך ורחץ את פניך׃ | 17 |
But thou whe thou fastest annoynte thyne heed and washe thy face
| למען לא תראה בצומך לבני אדם כי אם לאביך אשר בסתר ואביך הראה במסתרים הוא בגלוי יגמלך׃ | 18 |
that it appere not vnto men howe that thou fastest: but vnto thy father which is in secrete: and thy father which seeth in secret shall rewarde the openly.
| אל תאצרו לכם אוצרות בארץ אשר יאכלום שם סס ורקב וגנבים יחתרו שם וגנבו׃ | 19 |
Se that ye gaddre you not treasure vpon ye erth where rust and mothes corrupte and where theves breake through and steale.
| אבל תאצרו לכם אוצרות בשמים אשר סס ורקב לא יאכלום שם וגנבים לא יחתרו שם ולא יגנבו׃ | 20 |
But gaddre ye treasure togeder in heve where nether rust nor mothes corrupte and where theves nether breake vp nor yet steale.
| כי במקום אשר אוצרכם בו שם יהיה גם לבבכם׃ | 21 |
For where soever youre treasure ys there will youre hertes be also.
| נר הגוף הוא העין ואם עינך היא תמימה כל גופך יאור׃ | 22 |
The light of the body is thyne eye. Wher fore if thyne eye besyngle all thy body shalbe full of light.
| ואם עינך רעה כל גופך יחשך והנה אם יחשך האור אשר בקרבך מה רב החשך׃ | 23 |
But and if thyne eye be wycked then all thy body shalbe full of derckenes. Wherfore yf the light that is in the be darckenes: how greate is that darckenes.
| לא יוכל איש לעבד שני אדנים כי אם ישנא את האחד ויאהב את האחר או ידבק באחד ויבזה את האחר לא תוכלו עבוד את האלהים ואת הממון׃ | 24 |
No ma can serve two masters. For ether he shall hate the one and love the other: or els he shall lene to ye one and despise ye other: ye can not serve God and mammon.
| על כן אמר אני לכם אל תדאגו לנפשכם מה תאכלו ומה תשתו ולגופכם מה תלבשו הלא הנפש היא יקרה מן המזון והגוף יקר מן המלבוש׃ | 25 |
Therfore I saye vnto you be not carefull for your lyfe what ye shall eate or what ye shall drincke nor yet for youre body what ye shall put on. ys not ye lyfe more worth then meate and the body more of value then raymeut?
| הביטו וראו את עוף השמים אשר אינם זרעים ואינם קצרים ואינם אספים לאסמים ואביכם שבשמים מכלכל אתם הלא אתם נעליתם עליהם מאד׃ | 26 |
Beholde the foules of ye ayer: for they sowe not nether reepe nor yet cary into ye barnes: and yet youre hevely father fedeth the. Are ye not moche better the they?
| ומי זה מכם אשר בדאגתו יוכל להוסיף על קומתו אמה אחת׃ | 27 |
Which of you (though he toke thought therfore) coulde put one cubit vnto his stature?
| וללבוש למה תדאגו התבוננו נא אל שושני השדה הצמחות אינן עמלות ואינן טות׃ | 28 |
And why care ye then for raymet? Considre ye lylies of ye felde how they growe. They labour not nether spynne.
| ואני אמר לכם כי גם שלמה בכל הדרו לא היה לבוש כאחת מהנה׃ | 29 |
And yet for all yt I saye vnto you yt eue Salomon in all his royalte was not arayed lyke vnto one of these.
| ואם ככה מלביש האלהים את חציר השדה אשר היום צמח ומחר ישלך לתוך התנור אף כי אתכם קטני האמונה׃ | 30 |
Wherfore yf God so clothe the grasse which ys to daye in the felde and to morowe shalbe caste in to the fournace: shall he not moche more do the same vnto you o ye of lytle fayth?
| לכן אל תדאגו לאמר מה נאכל ומה נשתה ומה נלבש׃ | 31 |
Therfore take no thought sayinge: what shall we eate or what shall we drincke or wherwt shall we be clothed?
| כי את כל אלה מבקשים הגוים הלא ידע אביכם אשר בשמים כי אתם צריכים לכל אלה׃ | 32 |
After all these thynges seke the getyls. For youre hevely father knoweth that ye have neade of all these thynges.
| אך בקשו בראשונה את מלכות אלהים ואת צדקתו ונוסף לכם כל אלה׃ | 33 |
But rather seke ye fyrst the kyngdome of heuen and the rightwisnes therof and all these thynges shalbe ministred vnto you.
| לכן אל תדאגו ליום מחר כי יום מחר הוא ידאג לעצמו ודיו ליום צרתו׃ | 34 |
Care not then for the morow but let ye morow care for it selfe: for the daye present hath ever ynough of his awne trouble.
