< מתיו 5 >
ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו׃ | 1 |
But, seeing the multitudes, he went up into a mountain, —and, when he had taken a seat, his disciples came unto him;
ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר׃ | 2 |
and, opening his mouth, he began teaching them, saying: —
אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים׃ | 3 |
Happy, the destitute, in spirit; for, theirs, is the kingdom of the heavens;
אשרי האבלים כי הם ינחמו׃ | 4 |
Happy, they who mourn; for, they, shall be comforted:
אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ׃ | 5 |
Happy, the meek; for, they, shall inherit the earth:
אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו׃ | 6 |
Happy, they who hunger and thirst for righteousness; for, they, shall be filled:
אשרי הרחמנים כי הם ירחמו׃ | 7 |
Happy, the merciful; for, they, shall receive mercy:
אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים׃ | 8 |
Happy, the pure, in heart; for, they, shall, see God:
אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו׃ | 9 |
Happy, the peacemakers; for, they, shall be, called sons of God:
אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים׃ | 10 |
Happy, they who have been persecuted for righteousness’ sake; for, theirs, is the kingdom of the heavens.
אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי׃ | 11 |
Happy, are ye, whensoever they may reproach you and persecute you, and say every evil thing against you, falsely, for my sake:
שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם׃ | 12 |
Rejoice and exult, because, your reward, is great in the heavens; for, so, persecuted they the prophets who were before you.
אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם׃ | 13 |
Ye, are the salt of the earth; but, if the salt become tasteless, wherewith shall it be salted? it is good, for nothing, any more, save, being cast out, to be trampled on by men.
אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להסתר׃ | 14 |
Ye, are the light of the world: it is impossible for a city to be hid, on the top of a mountain, lying.
גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית׃ | 15 |
Neither light they a lamp, and place it under the measure; but upon the lampstand, and it giveth light to all that are in the house.
כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים׃ | 16 |
In like manner, let your light shine before men, —that they may see your good works, —and glorify your Father who is in the heavens.
אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת׃ | 17 |
Do not think, that I came to pull down the law, or the prophets, —I came not to pull down, but to fulfil.
כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל׃ | 18 |
For, verily, I say unto you, until the heaven and the earth shall pass away, one least letter, or one point, may in nowise pass away from the law, till all be accomplished.
לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים׃ | 19 |
Whosoever, therefore, shall relax one of these commandments, the least, and teach men so, shall be called, least, in the kingdom of the heavens; but, whosoever shall do and teach, the same, shall be called, great, in the kingdom of the heavens.
כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים׃ | 20 |
For I say unto you, that, unless your righteousness exceed that of the Scribes and Pharisees, in nowise, may ye enter into the kingdom of the heavens.
שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין׃ | 21 |
Ye have heard, that it was said, to them of olden time, —Thou shalt not commit murder, and, whosoever shall commit murder, shall be, liable, to judgment.
אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם׃ (Geenna ) | 22 |
But, I, say unto you, that, every one who is angry with his brother, shall be, liable, to judgment, —and, whosoever shall say to his brother, Worthless one!, shall be, liable, to the high council; and, whosoever shall say, Rebel!, shall be, liable, unto the fiery gehenna. (Geenna )
לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם תזכר כי יש לאחיך דבר עליך׃ | 23 |
If, therefore, thou be bearing thy gift towards the altar, and, there, shouldst remember that, thy brother, hath aught against thee,
עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך׃ | 24 |
leave, there, thy gift before the altar, and withdraw, —first, be reconciled unto thy brother, and, then, coming, be offering thy gift.
מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא׃ | 25 |
Be making agreement with thine adversary, quickly, while thou art with him, in the way, —lest once thine adversary deliver thee up unto the judge, and the judge, unto the officer, and, into prison, thou be cast.
אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה׃ | 26 |
Verily, I say unto thee, In nowise, mayest thou come out from thence, until thou pay the last halfpenny.
שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תנאף׃ | 27 |
Ye have heard, that it was said, Thou shalt not commit adultery:
אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו׃ | 28 |
But, I, say unto you, that, Every one who looketh on a woman so as to covet her, already, hath committed adultery with her, in his heart.
ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃ (Geenna ) | 29 |
And, if, thy right eye, is causing thee to stumble, pluck it out, and cast it from thee, —for it profiteth thee, that, one of thy members, should perish, and not, thy whole body, be cast into gehenna. (Geenna )
ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם׃ (Geenna ) | 30 |
And, if, thy right hand, is causing thee to stumble, cut it off, and cast it from thee, —for it profiteth thee, that, one of thy members, should perish, and not, thy whole body, into gehenna, depart. (Geenna )
ונאמר איש אשר ישלח את אשתו ונתן לה ספר כריתות׃ | 31 |
It was said, moreover, Whosoever shall divorce his wife, let him give her a writing of divorcement;
אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא׃ | 32 |
But, I, say unto you, that, Everyone who divorceth his wife—saving for unfaithfulness, causeth her to be made an adulteress, —[and, whosoever shall marry a divorced woman, committeth adultery].
עוד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך׃ | 33 |
Again, ye have heard that it was said, to them of olden time, Thou shalt not swear falsely, —but shalt render unto the Lord, thine oaths.
אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה׃ | 34 |
But, I, tell you—not to swear, at all: Neither by heaven, because it is the, throne of God, —
ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב׃ | 35 |
Nor by the earth, because it is his, footstool; nor by Jerusalem, because, it is the, city, of the Great King;
אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא׃ | 36 |
Nor, by thine own head, mayest thou swear, because thou art not able to make, one hair, white or black.
But let your word be, Yea, yea, —Nay, nay; and, what goeth beyond these, is, of evil.
שמעתם כי נאמר עין תחת עין שן תחת שן׃ | 38 |
Ye have heard, that it was said, —Eye for eye, and tooth for tooth.
אבל אני אמר לכם אל תתקוממו לרע אך המכה אותך על הלפי הימנית הטה לו גם את האחרת׃ | 39 |
But, I, tell you, not to resist evil, —Nay, whoever is smiting thee on the right cheek, turn to him, the other also;
ואשר יחפץ לריב עמך ולקחת את כתנתך תן לו גם את חמעיל׃ | 40 |
And, him who is desiring thee to be judged, and to take, thy tunic, let him have, thy mantle also.
והאנס אותך ללכת עמו דרך מיל לך אתו שנים׃ | 41 |
And, whoever shall impress thee one mile, go with him two:
השאל מאתך תן לו והבא ללות ממך אל תשב פניו׃ | 42 |
To him who is asking thee, give; and, him who is desiring from thee to borrow, do not thou turn away.
שמעתם כי נאמר ואהבת לרעך ושנאת את איבך׃ | 43 |
Ye have heard, that it was said, Thou shalt love thy neighbour, and hate thine enemy.
אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתפללו בעד מכאיביכם ורדפיכם׃ | 44 |
But, I, say unto you, Be loving your enemies, and praying for them who are persecuting you:
למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על הצדיקים וגם על הרשעים׃ | 45 |
That ye may become sons of your Father who is in the heavens: because, his sun, he maketh arise on evil and good, and sendeth rain, on just and unjust.
כי אם תאהבו את אהביכם מה הוא שכרכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃ | 46 |
For, if ye love them that love you, what reward have ye? are not, even the tax-collectors, the same thing, doing?
ואם תשאלו לשלום אחיכם בלבד מה יתרון לכם הלא גם המכסים יעשו זאת׃ | 47 |
And, if ye salute your brethren only, what, more than common, are ye doing? are not, even the nations, the same thing, doing?
לכן היו שלמים כאשר אביכם שבשמים שלם הוא׃ | 48 |
Ye, therefore, shall become, perfect: as, your heavenly Father, is perfect.