מתיו 3
| בימים ההם בא יוחנן המטביל ויהי קרא במדבר יהודה לאמר׃ | 1 |
| שובו כי מלכות השמים הגיעה׃ | 2 |
| הלא זה הוא אשר נבא עליו ישעיהו הנביא לאמר קול קורא במדבר פנו דרך יהוה ישרו מסלותיו׃ | 3 |
| והוא יוחנן לבושו שער גמלים ואזור עור במתניו ומאכלו חגבים ודבש היער׃ | 4 |
| ויצאו אליו ישבי ירושלים וכל יהודה וכל ככר הירדן׃ | 5 |
| ויטבלו על ידו בירדן מתודים את חטאתם׃ | 6 |
| ויהי כראותו רבים מן הפרושים והצדוקים נגשים לטבילתו ויאמר להם ילדי הצפעונים מי השכיל אתכם להמלט מן הקצף הבא׃ | 7 |
| לכן עשו פרי הראוי לתשובה׃ | 8 |
| ואל תחשבו בלבבכם לאמר אברהם הוא אבינו כי אני אמר לכם כי מן האבנים האלה יכול האלהים להקים בנים לאברהם׃ | 9 |
| וכבר הושם הגרזן על שרש העצים והנה כל עץ אשר איננו עשה פרי טוב יגדע וישלך באש׃ | 10 |
| הן אנכי טובל אתכם במים לתשובה והבא אחרי חזק הוא ממני אשר אינני כדי לשאת נעליו והוא יטבל אתכם ברוח הקדש ובאש׃ | 11 |
| אשר בידו המזרה וזרה את גרנו ואסף את דגנו אל אוצרו ואת המץ ישרפנו באש אשר לא תכבה׃ | 12 |
| ויבא ישוע מן הגליל הירדנה אל יוחנן להטבל על ידו׃ | 13 |
| ויוחנן חשך אותו לאמר אני צריך להטבל על ידך ואתה בא אלי׃ | 14 |
| ויען ישוע ויאמר אליו הניחה לי כי כן נאוה לנו למלא כל הצדקה וינח לו׃ | 15 |
| ויהי כאשר נטבל ישוע וימהר לעלות מן המים והנה נפתחו לו השמים וירא את רוח אלהים יורדת כיונה ונחה עליו׃ | 16 |
| והנה קול מן השמים אומר זה בני ידידי אשר רצתה נפשי בו׃ | 17 |
