< מתיו 27 >

ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו׃ 1
Wa' ble ye kpan ba firist bi ninkon ba ni bi ninkon u ndi ba ba' ka suron mu tie nkon u wuu.
ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון׃ 2
Ba lowu, nda njiwu hi ka nno Bilatus gona.
וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר׃ 3
U Yahuda wa a le ni wu'a toh ndi ba wuu Yesu, awa' (sran mre ma) nda nji idran shekel setra'a ye ni' bi ninkon firist ba ni bi ninkon ndji ba,
חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה׃ 4
nda tre, “mi latre wa mi myren ndi wa ana tie latre naa” U ba tre, “Kima hi ngyeri tawu? To kpye wa u tie kime”
וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק׃ 5
A ka mrli dran ba ta hle ni mi hekali, nda rju hi ka ba don da ka klo kpame rjirji.
ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא׃ 6
Ninkon u firist ba vu mrli dran ba nda tre, “Ana he ni nkon u duu'a ndu wayi ri ni (wron) na niwa a hi nklen yi”
ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים׃ 7
Baka tre ni kpamba nda ban nklen le rju u ri' wa baka ta rjuu bi tsri.
על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה׃ 8
Nitu kimayi ba yo wrji kii ndi, “Bubu yi” ye' luwayi.
אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל׃ 9
A ye tsra ni kpye wa Rimiya u Totsu'a tre din, “Ba vu dran setra ba inklen wa imrli Israila bayo ni tuma,
ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה׃ 10
nda nno ni tu bubu ri, nawa Baci a yo ba tie'a.
וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת׃ 11
Yesu a wlu ni shishi go naa, u gona kamye wu, “U chu Yahudawa?” Yesu a saa wu, “U hla me”
וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר׃ 12
U wa bi ninkon u firist ba ni bi ninkon ndji ba ba' nhawu, ana tre kpye na.
ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך׃ 13
U Bilatus tre ni wu, “Una wo ikpyi ba wawu mbawu wa ba nhawu na?”
ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד׃ 14
U ana saa ikpye riri mena, waa a ndu gona (manji ma wakran).
ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו׃ 15
Ninton u gan'u Rugran bata ndu gona cu ri nimi bi he tro'a wa ndji ba kpa y'me a cuwo.
ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא׃ 16
Ninton kima, ba he ni indji ri ni tro wa a sentu'a u nde Barabas.
ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח׃ 17
Wa baye kpan shuki a, bilatus ka tre ni ba, “Ahi nha mba bi son ndu mi cu cuwo ni yiwu? Barabas, ka Yesu wa ba yo wu Kristi?
כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו׃ 18
A toh ndi ba vu Yesu nno wawu nitu wa ba tie shishi ma.
ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום׃ 19
Wa arli son tu kwancima ucu'a iwa a tru (ton) yewu nda hla, “Rju ninkon ndji yi wa ana latre na. Mi tieya kpukpo me nicu luwa ni hra nituma”
והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע׃ 20
Ni ntonyi firist bi ninkon ba ni bi ninkon indji ba, baka con j'bu ndji ba ndu ba cu Barabas cuwo na wuu Yesu.
ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא׃ 21
Gona a mye ba “Ahi nha bi son mi cucuwo yi wu ni mi ndji ha bayi? Ba tre “Barabas”
ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב׃ 22
Bitalus a tre ni ba “Mi tie he ni Yesu waba yo wu Kristi'a?” U ba saa wawu mbawu “Kpanwu ni gran nhama krukron”
ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב׃ 23
A tre “Nitu ngye, a tie nfye meme?” U ba saa wu wawumbawu ngbangbanme, kpanwu ni gran nh'ma kukron'a.
ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו׃ 24
Niwa Bilatus toh ndi wawu na toh tie kpyeri na u ndu tsi kana ye wluna a ban ma nglawoma ni shishi ndji ba ndatre, “Mi na he latre ni yi indji yi wa ana latre na” Tie kpye wa bi son”
ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו׃ 25
U ndji ba wawuu baka tre “Ndu yima he ni tumbu ni mrli mbu”.
אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב׃ 26
Wa a cu Barabas cuwo bawu nda tsi Yesu ni gbungban nda kau nno mba kpahi kpan.
ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד׃ 27
U ba soja u gona baka ban Yesu hi ni hra u bubu bla trea nda nji jbu soja ye kima.
ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני׃ 28
Ba siwu nda lo pli samba niwu.
וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים׃ 29
Ba tie roni ncon nda kason wu ni tu nda nno kpala ni worli ma. Ba kukhwu ngbarju nda cawu yaya nda tre “Ndu Rji ziwu ichu Yahudawa!”
וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו׃ 30
Ba sru nten sruu nda ban kpalaa kpan wu mituma bru-bru.
ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב׃ 31
Wa ba cawu yayaa bacu plima rju nda sru kpyi ma niwu, nda nji wu hi kpan.
ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו׃ 32
Wa ba rju'a ba toh Bakurame u nde Sima nda vu ni ngbengblen nda ndu ban gran nhma kukron'a.
ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת׃ 33
Ba ka ri ni bubu wa ba yo ndi Golgotta wa ahi “Bubu khwukhwu tu”.
ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות׃ 34
Banno ima enabi wa basru nha ni kpyeri wa a rii'. A la'toh nda kama ni so.
ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל׃ 35
Wa ba kpan wu a ba vu nklonma ni nra nda ga kpamba,
וישבו שמה וישמרו אותו׃ 36
nda ki si gbyen wu.
וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים׃ 37
Ni ko tuh ma ba yo kpye wa ba nhawu'a wa a, “Iwayi a Yesu, ichu Yahudawa”.
ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו׃ 38
Ba kpan bi yi harli nha bi ni wu, iri ni korli ma, u rima ni wo ko ta ma.
והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם׃ 39
Bi zren zu ni ko kima ba hlo tre ni wu nda ta whu tu mba,
ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב׃ 40
nda tre, “Iwu wa u na zi hekali ndi mewu ni vi tra, j'bu kpame! U'ta Vren Rji uka grji ni gran kukron ye meme”.
וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר׃ 41
Firist bi ninkon ba ngame ba' caa yaya ni bi nha u ni bi ninkon ndji ba ndo tre,
את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו׃ 42
A kpa bari gbujbu wa ana gbujbu ni tu ma na. Ahi chu Israila. Ndu rji ni gran kukrona, u nikiyi kie kpaymeni wu.
בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני׃ 43
A' yo sron ni Rji Ndu Rji kpa juwo zizanyi Nda hi wawu yi tre “Mi VrenRji”
וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה׃ 44
Bi ybi wa ba kpan ba ni wu ba tre to kima ngame. Ba mrewu.
ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית׃ 45
Rji ni wru nton u tanne ibwu kaye kasu meme a wawuu hi ni wru nton u tra u yalu.
וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני׃ 46
Whiewhiere ni wru nton u tia, Yesu ka yra gro ngbangbani me nda tra, “Eli, Eli, lama sabaktani?” waa ahi, “Irji mu, Irji mu, u kame don ni ngye?”
ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא׃ 47
Wa bi k'rli ni kima ba wotoyi, baka tre “A si yo Iliya”
וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו׃ 48
Iri mba ka gbla tsutsu hi ka ban rlikpanma son ni ma enabi u tsi nton nda kason ni kpala nda nzu hi niwu ndu so.
ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו׃ 49
U mbru mba bakatre, “Donwume kie'toh ka Iliya niye kpau cuwo”
וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו׃ 50
U Yesu ala' yra gro ngbangban me ngarli nda ka vrli (brji) ma cuwo.
והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו׃ 51
U pli wa ba yo hra kotu hekali'a ka y'ba yra ti ha rji tu'mu' grji ye ncima, u meme ka grju u tita ba ka yra tie nkan.
והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו׃ 52
Ba' be' baka bwu' bi tsratsra wa bana khwu'a ba' tash'me.
ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים׃ 53
Ba rju ni mi ba' be' mba wa ba ni wa atashme, nda ri ni mi gbu u tsratsra nda tsro tumba ni ndji gbugbuwu.
ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים׃ 54
Wa hafsan soja ni indji wa basi Yesu'a ba toh grju meme ni ba kpyi wa ba tie'a ba' ka tie sisri nda tre, “Njanjimu ana hi Vren Rji”
ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו׃ 55
Gbugbu mba wa bazihu Yesu rji ni Galili nda zowuu bana he ni kima nda si ya ni gbugban mu.
ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי׃ 56
Ni mi mba ba'na Maryamu Magadaliya, Maryamu iyi Yesu mba Isuwu ni yi mrli Zabadi.
ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע׃ 57
Wa yalu tie'a indji ri u wo' wa a rji ni Armatiya, unde Isuwu, nda na Vren Koh Yesu.
ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו׃ 58
A hi ni Bilatus nda ka mye wu ikpa Yesu. U Bilatus ka ndu ba nno wuu.
ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור׃ 59
Isuwu a ban k'mo nyi ni pli wa arju'a,
וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו׃ 60
nda kau yo ni mi be' ma sisa wa ana tsen han mla tie a. A nyi kiekle tita hi nyu b e'a nda hi.
ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר׃ 61
Maryamu Madagaliya mba Maryamu rima bana hi ki ma nda son ni shishi b e'a.
ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס׃ 62
Ni vi u haa ivi u kogon vi u mla tie, bininkon ba firist ba ni ba Farisawa baka shubi ni Bilatus.
ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום׃ 63
Batre, “Tiekoh, kie taka ni nton wa u gyrundji mu a he ni sisren'a tre, “Vitra niti y'ba mi tashme”.
לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה׃ 64
Nitu kima (nno oda) yo ba ndu ba gben be'a tie vitra kieta na tie tokima na bi huwa (mrlikohma) ba ble ye y'bi-wu nda hlani ndji “A tashme” U gyru u klekle ani zan u mumla ni meme.
ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם׃ 65
Bilatus a hla bawu, “vu bi gben. Gben ni ngbengblen mbi wa bi he wu'a”
וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר׃ 66
U baka hi nda kagben hra b e'a nda hrawu ni tita nda sru bi gben.

< מתיו 27 >