ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃ | 1 |
אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃ | 2 |
ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃ | 3 |
ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃ | 4 |
ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃ | 5 |
ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃ | 6 |
ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃ | 7 |
ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃ | 8 |
כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃ | 9 |
וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃ | 10 |
כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃ | 11 |
כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃ | 12 |
אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃ | 13 |
וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃ | 14 |
ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃ | 15 |
ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃ | 16 |
ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃ | 17 |
ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃ | 18 |
ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃ | 19 |
ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃ | 20 |
ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃ | 21 |
ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃ | 22 |
ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃ | 23 |
הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃ | 24 |
ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃ | 25 |
ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃ | 26 |
ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃ | 27 |
כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃ | 28 |
ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי׃ | 29 |
ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃ | 30 |
אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃ | 31 |
ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה׃ | 32 |
ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל׃ | 33 |
ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃ | 34 |
ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃ | 35 |
אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃ | 36 |
ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃ | 37 |
ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃ | 38 |
וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃ | 39 |
ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃ | 40 |
שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃ | 41 |
ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃ | 42 |
ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃ | 43 |
ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃ | 44 |
ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃ | 45 |
קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃ | 46 |
עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃ | 47 |
והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃ | 48 |
ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃ | 49 |
ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃ | 50 |
והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ | 51 |
ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃ | 52 |
או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃ | 53 |
ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃ | 54 |
בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃ | 55 |
וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃ | 56 |
והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים׃ | 57 |
ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר׃ | 58 |
והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃ | 59 |
ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃ | 60 |
ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃ | 61 |
ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃ | 62 |
וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃ | 63 |
ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ | 64 |
ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃ | 65 |
מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃ | 66 |
וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃ | 67 |
ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃ | 68 |
ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי׃ | 69 |
ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת׃ | 70 |
ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי׃ | 71 |
ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש׃ | 72 |
וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך׃ | 73 |
ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃ | 74 |
ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃ | 75 |