מתיו 26
| ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃ | 1 |
Und es begab sich, als Jesus alle diese Reden beendet hatte, sprach er zu seinen Jüngern:
| אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃ | 2 |
Ihr wißt, daß in zwei Tagen das Passah ist; dann wird des Menschen Sohn überantwortet, damit er gekreuzigt werde.
| ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃ | 3 |
Da versammelten sich die Hohenpriester und die Schriftgelehrten und die Ältesten des Volkes im Hofe des obersten Priesters, der Kajaphas hieß.
| ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃ | 4 |
Und sie hielten miteinander Rat, wie sie Jesus mit List greifen und töten könnten.
| ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃ | 5 |
Sie sprachen aber: Nicht am Fest, damit kein Aufruhr unter dem Volk entsteht!
| ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃ | 6 |
Als nun Jesus zu Bethanien im Hause Simons des Aussätzigen war,
| ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃ | 7 |
trat ein Weib zu ihm mit einer alabasternen Flasche voll kostbarer Salbe und goß sie auf sein Haupt, während er zu Tische saß.
| ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃ | 8 |
Als das seine Jünger sahen, wurden sie entrüstet und sprachen: Wozu diese Verschwendung?
| כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃ | 9 |
Man hätte das teuer verkaufen und den Armen geben können!
| וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃ | 10 |
Da es aber Jesus merkte, sprach er zu ihnen: Warum bekümmert ihr das Weib? Sie hat doch ein gutes Werk an mir getan!
| כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃ | 11 |
Denn die Armen habt ihr allezeit bei euch, mich aber habt ihr nicht allezeit!
| כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃ | 12 |
Damit, daß sie diese Salbe auf meinen Leib goß, hat sie mich zum Begräbnis gerüstet.
| אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃ | 13 |
Wahrlich, ich sage euch: Wo immer dieses Evangelium gepredigt wird in der ganzen Welt, da wird man auch sagen, was diese getan hat, zu ihrem Gedächtnis!
| וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃ | 14 |
Da ging einer der Zwölf, namens Judas Ischariot, hin zu den Hohenpriestern
| ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃ | 15 |
und sprach: Was wollt ihr mir geben, wenn ich ihn euch verrate? Und sie wogen ihm dreißig Silberlinge dar.
| ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃ | 16 |
Und von da an suchte er eine gute Gelegenheit, ihn zu verraten.
| ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃ | 17 |
Am ersten Tage nun der ungesäuerten Brote traten die Jünger zu Jesus und sprachen zu ihm: Wo willst du, daß wir dir das Passahmahl zu essen bereiten?
| ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃ | 18 |
Und er sprach: Gehet hin in die Stadt zu dem und dem und sprechet zu ihm: Der Meister läßt dir sagen: Meine Zeit ist nahe; bei dir will ich mit meinen Jüngern das Passah halten!
| ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃ | 19 |
Und die Jünger taten, wie Jesus ihnen befohlen, und bereiteten das Passah.
| ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃ | 20 |
Als es nun Abend geworden, setzte er sich mit den zwölf Jüngern zu Tische.
| ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃ | 21 |
Und während sie aßen, sprach er: Wahrlich, ich sage euch: Einer von euch wird mich verraten!
| ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃ | 22 |
Da wurden sie sehr betrübt und fingen an, einer nach dem andern, ihn zu fragen: Herr, doch nicht ich?
| ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃ | 23 |
Er antwortete aber und sprach: Der mit mir die Hand in die Schüssel taucht, der wird mich verraten.
| הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃ | 24 |
Des Menschen Sohn geht zwar dahin, wie von ihm geschrieben steht; aber wehe dem Menschen, durch welchen des Menschen Sohn verraten wird! Es wäre diesem Menschen besser, daß er nicht geboren wäre.
| ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃ | 25 |
Da antwortete Judas, der ihn verriet, und sprach: Rabbi, doch nicht ich? Er spricht zu ihm: Du hast es gesagt!
| ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃ | 26 |
Als sie nun aßen, nahm Jesus das Brot, dankte, brach es, gab es den Jüngern und sprach: Nehmet, esset! Das ist mein Leib.
| ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃ | 27 |
Und er nahm den Kelch, dankte, gab ihnen denselben und sprach: Trinket alle daraus!
| כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃ | 28 |
Denn das ist mein Blut des Bundes, welches für viele vergossen wird zur Vergebung der Sünden!
| ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי׃ | 29 |
Ich sage euch aber, ich werde von jetzt an von diesem Gewächs des Weinstocks nicht mehr trinken, bis zu jenem Tage, da ich es neu mit euch trinken werde im Reiche meines Vaters.
| ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃ | 30 |
Und nachdem sie den Lobgesang gesungen hatten, gingen sie hinaus an den Ölberg.
| אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃ | 31 |
Da spricht Jesus zu ihnen: Ihr werdet euch in dieser Nacht alle an mir ärgern; denn es steht geschrieben: «Ich werde den Hirten schlagen, und die Schafe der Herde werden sich zerstreuen.»
| ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה׃ | 32 |
Wenn ich aber auferstanden sein werde, will ich euch nach Galiläa vorangehen.
| ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל׃ | 33 |
Da antwortete Petrus und sprach zu ihm: Wenn sich auch alle an dir ärgern, so werde doch ich mich niemals ärgern!
| ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃ | 34 |
Jesus spricht zu ihm: Wahrlich, ich sage dir, in dieser Nacht, ehe der Hahn kräht, wirst du mich dreimal verleugnen!
| ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃ | 35 |
Petrus spricht zu ihm: Und wenn ich auch mit dir sterben müßte, werde ich dich nicht verleugnen! Gleicherweise sprachen auch alle Jünger.
| אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃ | 36 |
Da kommt Jesus mit ihnen in ein Gut, namens Gethsemane. Und er spricht zu den Jüngern: Setzet euch hier, während ich dorthin gehe und bete.
| ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃ | 37 |
Und er nahm zu sich Petrus und die zwei Söhne des Zebedäus und fing an, betrübt zu werden, und ihm graute sehr.
| ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃ | 38 |
Da spricht er zu ihnen: Meine Seele ist tiefbetrübt bis zum Tod! Bleibet hier und wachet mit mir!
| וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃ | 39 |
Und er ging ein wenig vorwärts, warf sich auf sein Angesicht, betete und sprach: Mein Vater! Ist es möglich, so gehe dieser Kelch an mir vorüber; doch nicht, wie ich will, sondern wie du willst!
| ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃ | 40 |
Und er kommt zu den Jüngern und findet sie schlafend und spricht zu Petrus: Könnt ihr also nicht eine Stunde mit mir wachen?
| שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃ | 41 |
Wachet und betet, damit ihr nicht in Anfechtung fallet! Der Geist ist willig; aber das Fleisch ist schwach.
| ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃ | 42 |
Wiederum zum zweitenmal, ging er hin, betete und sprach: Mein Vater, wenn dieser Kelch nicht an mir vorübergehen kann, ohne daß ich ihn trinke, so geschehe dein Wille!
| ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃ | 43 |
Und er kommt und findet sie abermals schlafend; denn die Augen waren ihnen schwer geworden.
| ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃ | 44 |
Und er ließ sie, ging wieder hin, betete zum drittenmal und sprach dieselben Worte.
| ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃ | 45 |
Da kommt er zu seinen Jüngern und spricht zu ihnen: Schlaft ihr noch immer und ruhet? Siehe, die Stunde ist nahe, und des Menschen Sohn wird in die Hände der Sünder überliefert!
| קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃ | 46 |
Stehet auf, laßt uns gehen! Siehe, der mich verrät, ist nahe!
| עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃ | 47 |
Und während er noch redete, siehe, da kam Judas, einer der Zwölf, und mit ihm eine große Schar mit Schwertern und Stöcken, von den Hohenpriestern und Ältesten des Volkes her.
| והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃ | 48 |
Der ihn aber verriet, hatte ihnen ein Zeichen gegeben und gesagt: Welchen ich küssen werde, der ist's, den ergreifet!
| ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃ | 49 |
Und alsbald trat er zu Jesus und sprach: Sei gegrüßt, Rabbi, und küßte ihn.
| ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃ | 50 |
Jesus aber sprach zu ihm: Freund, wozu bist du hier? Da traten sie hinzu, legten Hand an Jesus und nahmen ihn fest.
| והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ | 51 |
Und siehe, einer von denen, die bei Jesus waren, streckte die Hand aus, zog sein Schwert und schlug den Knecht des Hohenpriesters und hieb ihm ein Ohr ab.
| ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃ | 52 |
Da sprach Jesus zu ihm: Stecke dein Schwert an seinen Ort! Denn alle, die das Schwert ergreifen, werden durch das Schwert umkommen.
| או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃ | 53 |
Oder meinst du, ich könnte nicht meinen Vater bitten, und er würde mir noch jetzt mehr als zwölf Legionen Engel schicken?
| ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃ | 54 |
Wie würden dann aber die Schriften erfüllt, daß es so kommen muß?
| בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃ | 55 |
In jener Stunde sprach Jesus zu der Schar: Wie gegen einen Mörder seid ihr ausgezogen mit Schwertern und Stöcken, mich zu ergreifen! Täglich bin ich bei euch lehrend im Tempel gesessen, und ihr habt mich nicht ergriffen.
| וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃ | 56 |
Das alles aber ist geschehen, damit die Schriften der Propheten erfüllt würden. Da verließen ihn alle Jünger und flohen.
| והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים׃ | 57 |
Die aber Jesus festgenommen hatten, führten ihn ab zu dem Hohenpriester Kajaphas, wo die Schriftgelehrten und die Ältesten versammelt waren.
| ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר׃ | 58 |
Petrus aber folgte ihnen von ferne, bis zum Hof des Hohenpriesters. Und er ging hinein und setzte sich zu den Dienern, um den Ausgang [der Sache] zu sehen.
| והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃ | 59 |
Aber die Hohenpriester und die Ältesten und der ganze Rat suchten falsches Zeugnis wider Jesus, um ihn zum Tode zu bringen.
| ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃ | 60 |
Aber sie fanden keins, obgleich viele falsche Zeugen herzukamen.
| ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃ | 61 |
Zuletzt aber kamen zwei und sprachen: Dieser hat gesagt: Ich kann den Tempel Gottes zerstören und ihn in drei Tagen aufbauen.
| ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃ | 62 |
Und der Hohepriester stand auf und sprach zu ihm: Antwortest du nichts auf das, was diese wider dich zeugen?
| וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃ | 63 |
Jesus aber schwieg. Und der Hohepriester sprach zu ihm: Ich beschwöre dich bei dem lebendigen Gott, daß du uns sagest, ob du der Christus, der Sohn Gottes bist!
| ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ | 64 |
Jesus spricht zu ihm: Du hast es gesagt! Überdies sage ich euch: Von jetzt an werdet ihr des Menschen Sohn sitzen sehen zur Rechten der Kraft und kommen auf den Wolken des Himmels!
| ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃ | 65 |
Da zerriß der Hohepriester seine Kleider und sprach: Er hat gelästert! Was bedürfen wir weiter Zeugen? Siehe, nun habt ihr seine Lästerung gehört.
| מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃ | 66 |
Was dünkt euch? Sie antworteten und sprachen: Er ist des Todes schuldig!
| וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃ | 67 |
Da spieen sie ihm ins Angesicht und schlugen ihn mit Fäusten; andere gaben ihm Backenstreiche
| ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃ | 68 |
und sprachen: Christus, weissage uns! Wer ist's, der dich geschlagen hat?
| ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי׃ | 69 |
Petrus aber saß draußen im Hof. Und eine Magd trat zu ihm und sprach: Auch du warst mit Jesus, dem Galiläer!
| ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת׃ | 70 |
Er aber leugnete vor allen und sprach: Ich weiß nicht, was du sagst!
| ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי׃ | 71 |
Als er dann in den Vorhof hinausging, sah ihn eine andere und sprach zu denen, die dort waren: Dieser war mit Jesus, dem Nazarener!
| ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש׃ | 72 |
Und er leugnete abermals mit einem Schwur: Ich kenne den Menschen nicht!
| וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך׃ | 73 |
Bald darauf aber traten die Umstehenden herzu und sagten zu Petrus: Wahrhaftig, du bist auch einer von ihnen; denn auch deine Sprache verrät dich.
| ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃ | 74 |
Da fing er an zu fluchen und zu schwören: Ich kenne den Menschen nicht! Und alsbald krähte der Hahn.
| ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃ | 75 |
Und Petrus ward eingedenk des Wortes Jesu, der zu ihm gesagt hatte: Ehe der Hahn kräht, wirst du mich dreimal verleugnen. Und er ging hinaus und weinte bitterlich.
