מתיו 26
| ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו׃ | 1 |
When Jesus had finished teaching all of that, he said to his disciples,
| אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב׃ | 2 |
‘You know that in two days time the Festival of the Passover will be here; and that the Son of Man is to be given up to be crucified.’
| ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא׃ | 3 |
Then the chief priests and the elders of the people met in the house of the high priest, who was called Caiaphas,
| ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו׃ | 4 |
and plotted together to arrest Jesus by stealth and put him to death;
| ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם׃ | 5 |
but they said, ‘Not during the Festival, or the people may riot.’
| ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע׃ | 6 |
After Jesus had reached Bethany, and while he was in the house of Simon the leper,
| ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן׃ | 7 |
a woman came up to him with an alabaster jar of very costly perfume, and poured the perfume on his head as he sat at the table.
| ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה׃ | 8 |
The disciples were indignant at seeing this. ‘What is this waste for?’ they exclaimed.
| כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים׃ | 9 |
‘It could have been sold for a large sum, and the money given to poor people.’
| וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי׃ | 10 |
‘Why are you troubling the woman?’ Jesus said, when he noticed it. ‘For this is a beautiful deed that she has done to me.
| כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד׃ | 11 |
You always have the poor with you, but you will not always have me.
| כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת׃ | 12 |
In pouring this perfume on my body, she prepares me for my burial.
| אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה׃ | 13 |
I tell you, wherever, in the whole world, this good news is proclaimed, what this woman has done will be told in memory of her.’
| וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים׃ | 14 |
It was then that one of the Twelve, named Judas Iscariot, made his way to the chief priests,
| ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף׃ | 15 |
and said ‘What are you willing to give me, if I betray Jesus to you?’ The Priests counted him out thirty pieces of silver as payment.
| ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו׃ | 16 |
So from that time Judas looked for an opportunity to betray Jesus.
| ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח׃ | 17 |
On the first day of the Festival of the unleavened bread, the disciples came up to Jesus, and said, ‘Where do you wish us to make preparations for you to eat the Passover?’
| ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי׃ | 18 |
‘Go into the city to a certain man,’ he answered, ‘and say to him “The teacher says – My time is near. I will keep the Passover with my disciples at your house.”’
| ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח׃ | 19 |
The disciples did as Jesus directed them, and prepared the Passover.
| ויהי בערב ויסב עם שנים העשר׃ | 20 |
In the evening Jesus took his place with the twelve disciples,
| ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני׃ | 21 |
and, while they were eating, he said, ‘I tell you that one of you will betray me.’
| ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני׃ | 22 |
In great grief they began to say to him, one by one, ‘Can it be I, Master?’
| ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני׃ | 23 |
‘The one who dipped his bread beside me in the dish,’ replied Jesus, ‘is the one who will betray me.
| הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד׃ | 24 |
True, the Son of Man must go, as scripture says of him, yet alas for that man by whom the Son of Man is being betrayed! For that man it would be better never to have been born!’
| ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת׃ | 25 |
Judas, who was betraying him, turned to him and said, ‘Can it be I, Rabbi?’ ‘It is,’ answered Jesus.
| ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי׃ | 26 |
While they were eating, Jesus took some bread, and, after saying the blessing, broke it and, as he gave it to his disciples, said, ‘Take it and eat it; this is my body.’
| ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם׃ | 27 |
Then he took a cup, and, after saying the thanksgiving, gave it to them, with the words, ‘Drink from it, all of you;
| כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים׃ | 28 |
for this is my covenant blood, which is poured out for many for the forgiveness of sins.
| ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי׃ | 29 |
I tell you that I will never, after this, drink of this juice of the grape, until that day when I will drink it new with you in the kingdom of my Father.’
| ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים׃ | 30 |
They then sang a hymn, and went out to the Mount of Olives.
| אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן׃ | 31 |
Then Jesus said to them, ‘Even you will all fall away from me tonight. Scripture says – “I will strike down the shepherd, and the sheep of the flock will be scattered.”
| ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה׃ | 32 |
But, after I have risen, I will go before you into Galilee.’
| ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל׃ | 33 |
‘If everyone else falls away from you,’ Peter answered, ‘I will never fall away!’
| ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים׃ | 34 |
‘I tell you,’ replied Jesus, ‘that this very night, before the cock crows, you will disown me three times!’
| ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים׃ | 35 |
‘Even if I must die with you,’ Peter exclaimed, ‘I will never disown you!’ All the disciples spoke in the same way.
| אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי׃ | 36 |
Then Jesus came with them to a garden called Gethsemane, and he said to his disciples, ‘Sit down here while I go and pray over there.’
| ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג׃ | 37 |
Taking with him Peter and the two sons of Zebedee, he began to show signs of sadness and deep distress of mind.
| ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי׃ | 38 |
‘I am sad at heart,’ he said, ‘sad even to death; wait here and watch with me.’
| וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך׃ | 39 |
Going on a little further, he threw himself on his face in prayer. ‘My Father,’ he said, ‘if it is possible, let me be spared this cup; only, not as I will, but as you will.’
| ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת׃ | 40 |
Then he came to his disciples, and found them asleep. ‘What!’ he said to Peter, ‘could none of you watch with me for one hour?
| שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה׃ | 41 |
Watch and pray so that you don’t fall into temptation. True, the spirit is eager, but human nature is weak.’
| ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך׃ | 42 |
Again, a second time, he went away, and prayed. ‘My Father,’ he said, ‘if I cannot be spared this cup, but must drink it, your will be done!’
| ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות׃ | 43 |
And coming back again he found them asleep, for their eyes were heavy.
| ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה׃ | 44 |
So he left them, and went away again, and prayed a third time, again saying the same words.
| ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים׃ | 45 |
Then he came to the disciples, and said, ‘Sleep on now, and rest yourselves. Look – my time is close at hand, and the Son of Man is being betrayed into the hands of wicked people.
| קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי׃ | 46 |
Up, and let us be going. Look! My betrayer is close at hand.’
| עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם׃ | 47 |
And, while he was still speaking, Judas, who was one of the Twelve, came in sight; and with him was a great crowd of people, with swords and clubs, sent from the chief priests and elders of the people.
| והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו׃ | 48 |
Now the betrayer had arranged a signal with them. ‘The man whom I kiss,’ he had said, ‘will be the one; arrest him.’
| ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו׃ | 49 |
So he went up to Jesus at once, and exclaimed, ‘Welcome, Rabbi!’ and kissed him;
| ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו׃ | 50 |
at which Jesus said to him, ‘Friend, do what you have come for.’ The men went up, seized Jesus, and arrested him.
| והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו׃ | 51 |
Suddenly one of those who were with Jesus stretched out his hand, and drew his sword, and striking the high priest’s servant, cut off his ear.
| ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו׃ | 52 |
‘Sheathe your sword,’ Jesus said, ‘for all who draw the sword will be put to the sword.
| או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים׃ | 53 |
Do you think that I cannot ask my Father for help, when he would at once send to my aid more than twelve legions of angels?
| ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה׃ | 54 |
But in that case how would the scriptures be fulfilled, which say that this must be?’
| בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי׃ | 55 |
Jesus at the same time said to the crowds, ‘Have you come out, as if after a robber, with swords and clubs, to take me? I have sat teaching day after day in the Temple Courts, and yet you did not arrest me.’
| וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו׃ | 56 |
The whole of this occurred in fulfilment of the prophetic scriptures. Then the disciples all forsook him and fled.
| והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים׃ | 57 |
Those who had arrested Jesus took him to Caiaphas, the high priest, where the teachers of the Law and elders had assembled.
| ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר׃ | 58 |
Peter followed him at a distance as far as the high priest’s courtyard, to see the outcome.
| והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו׃ | 59 |
Meanwhile the chief priests and the whole of the High Council were trying to get such false evidence against Jesus, as would warrant putting him to death,
| ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר׃ | 60 |
but they did not find any, although many came forward with false evidence. Later on, however, two men came forward and said,
| ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים׃ | 61 |
‘This man said “I am able to destroy the Temple of God, and to build it in three days.”’
| ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה׃ | 62 |
Then the high priest stood up, and said to Jesus, ‘Have you no answer? What is this evidence which these men are giving against you?’
| וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים׃ | 63 |
But Jesus remained silent. The high priest said to him, ‘I order you, by the living God, to tell us whether you are the Christ, the Son of God.’
| ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים׃ | 64 |
‘It is true,’ Jesus answered, ‘Moreover I tell you all that hereafter you will see the Son of Man sitting on the right hand of the Almighty, and coming on the clouds of the heavens.’
| ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו׃ | 65 |
Then the high priest tore his robes. ‘This is blasphemy!’ he exclaimed. ‘Why do we want any more witnesses? You have just heard his blasphemy!
| מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא׃ | 66 |
What is your decision?’ They answered, ‘He deserves death.’
| וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי׃ | 67 |
Then they spat in his face, and struck him, while others dealt blows at him, saying as they did so,
| ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך׃ | 68 |
‘Now play the prophet for us, you Christ! Who was it that struck you?’
| ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי׃ | 69 |
Peter, meanwhile, was sitting outside in the courtyard; and a maidservant came up to him, and exclaimed, ‘Why, you were with Jesus the Galilean!’
| ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת׃ | 70 |
But Peter denied it before them all. ‘I do not know what you mean,’ he replied.
| ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי׃ | 71 |
When he had gone out into the gateway, another maid saw him, and said to those who were there, ‘This man was with Jesus of Nazareth!’
| ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש׃ | 72 |
Again he denied it with an oath, ‘I do not know the man!’
| וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך׃ | 73 |
But soon afterwards those who were standing by came up and said to Peter, ‘You also are certainly one of them; why, even your way of speaking proves it!’
| ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול׃ | 74 |
Then Peter said, ‘I swear that I do not know the man! May God punish me if I am lying!’ At that moment a cock crowed;
| ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי׃ | 75 |
and Peter remembered the words which Jesus had said – “Before a cock has crowed, you will disown me three times”; and he went outside, and wept bitterly.
