מתיו 25
| אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃ | 1 |
“El reino de los cielos es como diez jovencitas, que llevaron sus lámparas para ir al encuentro del novio.
| חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃ | 2 |
Cinco de ellas eran necias, y cinco eran sabias.
| הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃ | 3 |
Las jóvenes necias llevaron sus lámparas pero no llevaron aceite,
| והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃ | 4 |
mientras que las sabias llevaron frascos de aceite junto con sus lámparas.
| וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃ | 5 |
El novio se demoró mucho y todas las jóvenes comenzaron a sentirse somnolientas y se durmieron.
| ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃ | 6 |
A la media noche se escuchó el grito: ‘¡Miren aquí está el novio! ¡Vengan a su encuentro!’
| אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃ | 7 |
Todas las jovencitas se levantaron y cortaron la mecha de sus lámparas. Las jóvenes necias le dijeron a las jóvenes sabias:
| ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃ | 8 |
‘Dénnos un poco de su aceite porque nuestras lámparas se están apagando’. Pero las jovencitas sabias respondieron:
| ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃ | 9 |
‘No, porque así no habrá suficiente aceite para ustedes ni para nosotras. Vayan a las tiendas y compren aceite para ustedes’.
| ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃ | 10 |
Mientras fueron a comprar el aceite, llegó el novio y los que estaban listos entraron con él a la boda, y la puerta se cerró con llave.
| ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃ | 11 |
Las otras jóvenes llegaron más tarde. ‘Señor, Señor’, llamaron, ‘¡ábrenos la puerta!’
| ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃ | 12 |
Pero él respondió: ‘En verdad les digo que no las conozco’.
| לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃ | 13 |
Así que estén alerta, porque ustedes no saben el día ni la hora.
| כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃ | 14 |
“Es como un hombre que se fue de viaje. Llamó a sus siervos y los dejó a cargo de sus posesiones.
| ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃ | 15 |
A uno de ellos le entregó cinco talentos, a otro le dio dos, y a otro le dio uno, conforme a sus capacidades. Luego se fue.
| וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃ | 16 |
De inmediato, el que tenía cinco talentos fue y los invirtió en un negocio, y obtuvo otros cinco talentos.
| וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃ | 17 |
De la misma manera, el que tenía dos talentos obtuvo otros dos.
| אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃ | 18 |
Pero el que recibió un talento se fue y cavó un hoyo y escondió allí el dinero de su amo.
| ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃ | 19 |
Mucho tiempo después, el amo de estos siervos regresó y se dispuso a ajustar cuentas con ellos.
| ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃ | 20 |
El que recibió cinco talentos vino y presentó otros cinco talentos. ‘Mi señor’, le dijo, ‘me diste cinco talentos. Mira, obtuve una ganancia de cinco talentos más’.
| ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ | 21 |
Su amo le dijo: ‘Has hecho bien, eres un siervo bueno y fiel. Has demostrado que eres fiel en cosas pequeñas, así que ahora te colocaré a cargo de muchas cosas. ¡Alégrate porque estoy muy complacido de ti!’
| ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃ | 22 |
El siervo que recibió dos talentos también vino. ‘Mi señor’, le dijo, ‘me entregaste dos talentos. Mira, he obtenido una ganancia de dos talentos más’.
| ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ | 23 |
Su amo le dijo: ‘Has hecho bien, eres un siervo bueno y fiel. Has demostrado que eres fiel en cosas pequeñas, así que ahora te pondré a cargo de muchas cosas. ¡Alégrate porque estoy muy complacido de ti!’
| ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃ | 24 |
“Entonces vino el hombre que recibió un talento. ‘Mi señor’, le dijo, ‘sé que eres un hombre duro. Siegas donde no sembraste y recoges cosechas que no plantaste.
| ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃ | 25 |
Así que como tuve miedo de ti fui y enterré tu talento. Mira, aquí tienes lo que te pertenece’.
| ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃ | 26 |
Pero su amo le respondió: ‘¡Eres un siervo malo y perezoso! Si crees que siego donde no sembré, y que recojo cosechas que no planté,
| לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃ | 27 |
entonces debiste depositar en el banco la plata que me pertenece y así yo habría recibido mi dinero con intereses al regresar.
| על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃ | 28 |
Quítenle el talento que tiene y dénselo al que tiene diez talentos.
| כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃ | 29 |
Porque al que tiene se le dará aún más; y al que no tiene nada, incluso lo que tenga se le quitará.
| ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ | 30 |
Ahora lancen a este siervo inútil en la oscuridad donde habrá llanto y crujir de dientes’.
| והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃ | 31 |
“Pero cuando el Hijo del hombre venga en su gloria, y todos los ángeles con él, se sentará en su trono majestuoso.
| ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃ | 32 |
Traerán a todos delante de él. Entonces él separará a los unos de los otros, así como un pastor separa a las ovejas de los cabritos.
| והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃ | 33 |
Entonces colocará a las ovejas a su derecha, y a los cabritos en su mano izquierda.
| אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃ | 34 |
Entonces el rey dirá a los de su derecha: ‘vengan ustedes, benditos de mi Padre, hereden el reino que ha sido preparado para ustedes desde el principio del mundo.
| כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃ | 35 |
Porque tuve hambre y me dieron alimento para comer. Tuve sed, y me dieron de beber. Fui forastero y me hospedaron.
| ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃ | 36 |
Estuve desnudo y me vistieron. Estuve enfermo y cuidaron de mí. Estuve en la cárcel y me visitaron’.
| וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃ | 37 |
Entonces los de la derecha responderán: ‘Señor, ¿cuándo te vimos con hambre y te alimentamos, o sediento y te dimos de beber?
| ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃ | 38 |
¿Cuándo te vimos como forastero y te hospedamos, o desnudo y te vestimos?
| ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃ | 39 |
¿Cuándo te vimos enfermo o en la cárcel y te visitamos?’
| והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃ | 40 |
El rey les dirá: ‘en verdad les digo que todo lo que hicieron por uno de estos de menor importancia, lo hicieron por mi’.
| ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃ (aiōnios g166) | 41 |
“También dirá a los de su izquierda: ‘¡apártense de mi, ustedes malditos, vayan al fuego eterno preparado para el diablo y sus ángeles! (aiōnios g166)
| כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃ | 42 |
Porque tuve hambre y no me dieron nada de comer. Tuve sed y no me dieron de beber.
| גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃ | 43 |
Fui forastero y no me hospedaron. Estuve desnudo y no me vistieron. Estuve enfermo y en la cárcel y no me visitaron’.
| וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃ | 44 |
Entonces ellos también responderán: ‘Señor, ¿cuándo te vimos con hambre, con sed, o como forastero, o desnudo, o enfermo, o en la cárcel y no cuidamos de ti?’
| אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃ | 45 |
Entonces él les dirá: ‘en verdad les digo que todo lo que no hicieron por uno de estos de menor importancia, no lo hicieron por mi’.
