< מתיו 25 >
אז תדמה מלכות השמים לעשר עלמות אשר לקחו את נרותיהן ותצאנה לקראת החתן׃ | 1 |
このとき天國は、燈火を執りて新郎を迎へに出づる、十 人の處女に比ふべし。
חמש מהן היו חכמות וחמש כסילות׃ | 2 |
その中の五 人は愚にして五 人は慧し。
הכסילות לקחו את הנרות ולא לקחו עמהן שמן׃ | 3 |
愚なる者は燈火をとりて油を携へず、
והחכמות לקחו שמן בכליהן ואת נרותיהן׃ | 4 |
慧きものは油を器に入れて燈火とともに携へたり。
וכאשר בשש החתן לבוא ותנמנה כלן ותרדמנה׃ | 5 |
新郎 遲かりしかば、皆まどろみて寢ぬ。
ויהי בחצות הלילה ותהי צוחה הנה החתן צאינה לקראתו׃ | 6 |
夜半に「やよ、新郎なるぞ、出で迎へよ」と呼はる聲す。
אז התעוררו כל העלמות ההן ותיטבנה את נרותיהן׃ | 7 |
ここに處女みな起きてその燈火を整へたるに、
ותאמרנה הכסילות אל החכמות תנה לנו משמנכן כי יכבו נרותינו׃ | 8 |
愚なる者は慧きものに言ふ「なんぢらの油を分けあたへよ、我らの燈火きゆるなり」
ותענינה החכמות לאמר לא כן פן יחסר לנו ולכן כי אם לכנה אל המוכרים וקנינה לכן׃ | 9 |
慧きもの答へて言ふ「恐らくは我らと汝らとに足るまじ、寧ろ賣るものに往きて己がために買へ」
ויהי בעת לכתן לקנות ויבוא החתן והנכנות ללכת באו אתו אל החתנה ותסגר הדלת׃ | 10 |
彼ら買はんとて往きたる間に新郎きたりたれば、備へをりし者どもは彼とともに婚筵にいり、而して門は閉されたり。
ואחרי כן באו גם שאר העלמות ותאמרנה אדנינו אדנינו פתח לנו׃ | 11 |
その後かの他の處女ども來りて「主よ、主よ、われらの爲にひらき給へ」と言ひしに、
ויען ויאמר אמן אמר אני לכן לא ידעתי אתכן׃ | 12 |
答へて「まことに汝らに告ぐ、我は汝らを知らず」と言へり。
לכן שקדו כי אינכם יודעים את היום ואת השעה אשר יבא בה בן האדם׃ | 13 |
されば目を覺しをれ、汝らは其の日その時を知らざるなり。
כי כמו איש נסע למרחוק אשר קרא אל עבדיו וימסר להם את רכושו׃ | 14 |
また或 人とほく旅立せんとして、其の僕どもを呼び、之に己が所有を預くるが如し。
ויתן לזה חמש ככרים ולזה שתים ולזה אחת לכל איש ואיש כפי ערכו וימהר ויסע משם׃ | 15 |
各人の能力に應じて、或 者には五タラント、或 者には二タラント、或 者には一タラントを與へ置きて旅立せり。
וילך האיש הלקח חמש ככרים ויסחר בהן ויעש לו חמש ככרים אחרות׃ | 16 |
五タラントを受けし者は、直ちに往き、之をはたらかせて他に五タラントを贏け、
וכן הלקח שתים גם הוא הרויח שתים אחרות׃ | 17 |
二タラントを受けし者も同じく他に二タラントを贏く。
אך לקח האחת הלך ויחפר באדמה ויטמן את כסף אדניו׃ | 18 |
然るに一タラントを受けし者は、往きて地を掘り、その主人の銀をかくし置けり。
ואחרי ימים רבים בא אדוני העבדים ההם ויעש חשבון עמהם׃ | 19 |
久しうして後この僕どもの主人きたりて彼らと計算したるに、
ויגש הלקח חמש הככרים ויבא חמש ככרים אחרות לאמר אדני חמש ככרים מסרת לי הנה חמש ככרים אחרות הרוחתי בהן׃ | 20 |
五タラントを受けし者は他に五タラントを持ちきたりて言ふ「主よ、なんぢ我に五タラントを預けたりしが、視よ、他に五タラントを贏けたり」
ויאמר אליו אדניו כן העבד הטוב והנאמן כי במעט נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ | 21 |
主人いふ「宜いかな、善かつ忠なる僕、なんぢは僅なる物に忠なりき。我なんぢに多くの物を掌どらせん、汝の主人の勸喜に入れ」
ויגש גם לקח הככרים ויאמר אדני ככרים מסרת לי הנה ככרים הרוחתי בהן׃ | 22 |
二タラントを受けし者も來りて言ふ「主よ、なんぢ我に二タラントを預けたりしが、視よ、他に二タラントを贏けたり」
ויאמר אליו אדניו היטבת העבד הטוב והנאמן במזער נאמן היית ועל הרבה אפקידך בוא אל שמחת אדניך׃ | 23 |
主人いふ「宜いかな、善かつ忠なる僕、なんぢは僅なる物に忠なりき。我なんぢに多くの物を掌どらせん、汝の主人の勸喜にいれ」
ויגש גם הלקח את הככר האחת ויאמר אדני ידעתיך כי איש קשה אתה קצר באשר לא זרעת וכנס מאשר לא פזרת׃ | 24 |
また一タラントを受けし者もきたりて言ふ「主よ、我はなんぢの嚴しき人にて、播かぬ處より刈り、散らさぬ處より斂むることを知るゆゑに、
ואירא ואלך ואטמן את ככרך באדמה ועתה הא לך את אשר לך׃ | 25 |
懼れてゆき、汝のタラントを地に藏しおけり。視よ、汝はなんぢの物を得たり」
ויען אדניו ויאמר אליו העבד הרע והעצל אתה ידעת כי קצר אנכי באשר לא זרעתי וכנס מאשר לא פזרתי׃ | 26 |
主人こたへて言ふ「惡しくかつ惰れる僕、わが播かぬ處より刈り、散さぬ處より斂むることを知るか。
לכן היה עליך לתת את כספי לשלחנים ואני בבואי הייתי לקח את אשר לי בתרבית׃ | 27 |
さらば我が銀を銀行にあづけ置くべかりしなり、我きたりて利子とともに我が物をうけ取りしものを。
על כן שאו ממנו את הככר ותנו אל האיש אשר לו עשר הככרים׃ | 28 |
されば彼のタラントを取りて十タラントを有てる人に與へよ。
כי כל איש אשר יש לו ינתן לו ויעדיף והאיש אשר אין לו גם את אשר לו יקח ממנו׃ | 29 |
すべて有てる人は、與へられて愈々 豐ならん。されど有たぬ者は、その有てる物をも取らるべし。
ואת עבד הבליעל השליכו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ | 30 |
而して此の無 益なる僕を外の暗黒に逐ひいだせ、其處にて哀哭・切齒することあらん」
והיה כי יבוא בן האדם בכבודו וכל המלאכים הקדשים עמו וישב על כסא כבודו׃ | 31 |
人の子その榮光をもて、もろもろの御使を率ゐきたる時、その榮光の座位に坐せん。
ונאספו לפניו כל הגוים והפריד בינותם כאשר יפריד הרעה את הכבשים מן העתודים׃ | 32 |
かくてその前にもろもろの國人あつめられん、之を別つこと牧羊者が羊と山羊とを別つ如くして、
והציב את הכבשים לימינו ואת העתודים לשמאלו׃ | 33 |
羊をその右に、山羊をその左におかん。
אז יאמר המלך אל הנצבים לימינו באו ברוכי אבי ורשו את המלכות המוכנה לכם למן הוסד העולם׃ | 34 |
ここに王その右にをる者どもに言はん「わが父に祝せられたる者よ、來りて世の創より汝 等のために備へられたる國を嗣げ。
כי רעב הייתי ותאכילני צמא הייתי ותשקוני גר הייתי ותאספוני׃ | 35 |
なんぢら我が飢ゑしときに食はせ、渇きしときに飮ませ、旅人なりし時に宿らせ、
ערום ותכסוני חולה ותבקרוני במשמר הייתי ותבאו אלי׃ | 36 |
裸なりしときに衣せ、病みしときに訪ひ、獄に在りしときに來りたればなり」
וענו הצדיקים ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב ונכלכלך או צמא ונשקה אותך׃ | 37 |
ここに、正しき者ら答へて言はん「主よ、何時なんぢの飢ゑしを見て食はせ、渇きしを見て飮ませし。
ומתי ראינוך גר ונאספך או ערם ונכסך׃ | 38 |
何時なんぢの旅人なりしを見て宿らせ、裸なりしを見て衣せし。
ומתי ראינוך חולה או במשמר ונבא אליך׃ | 39 |
何時なんぢの病みまた獄に在りしを見て、汝にいたりし」
והמלך יענה ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם מה שעשיתם לאחד מאחי הצעירים האלה לי עשיתם׃ | 40 |
王こたへて言はん「まことに汝らに告ぐ、わが兄弟なる此 等のいと小き者の一人になしたるは、即ち我に爲したるなり」
ואז יאמר גם אל הנצבים לשמאלו לכו מעלי אתם הארורים אל אש עולם המוכנה לשטן ולמלאכיו׃ (aiōnios ) | 41 |
かくてまた左にをる者どもに言はん「詛はれたる者よ、我を離れて惡魔とその使らとのために備へられたる永遠の火に入れ。 (aiōnios )
כי רעב הייתי ולא האכלתם אותי צמא הייתי ולא השקיתם אותי׃ | 42 |
なんぢら我が飢ゑしときに食はせず、渇きしときに飮ませず、
גר הייתי ולא אספתם אותי ערום ולא כסיתם אותי חולה ובמשמר ולא בקרתם אותי׃ | 43 |
旅人なりしときに宿らせず、裸なりしときに衣せず、病みまた獄にありしときに訪はざればなり」
וענו גם הם ואמרו אדנינו מתי ראינוך רעב או צמא או גר או ערום או חולה או במשמר ולא שרתנוך׃ | 44 |
ここに彼らも答へて言はん「主よ、いつ汝の飢ゑ、或は渇き、或は旅人、あるひは裸、あるひは病み、或は獄に在りしを見て事へざりし」
אז יענה אתם לאמר אמן אמר אני לכם מה שלא עשיתם לאחד מן הצעירים האלה גם לי לא עשיתם׃ | 45 |
ここに王こたへて言はん「誠になんぢらに告ぐ、此 等のいと小きものの一人に爲さざりしは、即ち我になさざりしなり」と。
וילכו אלה למעצבת עולם והצדיקים לחיי עולם׃ (aiōnios ) | 46 |
かくて、これらの者は去りて永遠の刑罰にいり、正しき者は永遠の生命に入らん』 (aiōnios )