ויצא ישוע מן המקדש ללכת לדרכו ויגשו תלמידיו להראותו את בניני המקדש׃ | 1 |
ויען ישוע ויאמר אליהם הראיתם את כל אלה אמן אמר אני לכם לא תשאר פה אבן על אבן אשר לא תתפרק׃ | 2 |
וישב על הר הזיתים ויגשו אליו התלמידים לבדם ויאמרו אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא אות בואך ואות קץ העולם׃ (aiōn g165) | 3 |
ויען ישוע ויאמר להם ראו פן יתעה אתכם איש׃ | 4 |
כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא המשיח והתעו רבים׃ | 5 |
ואתם עתידים לשמע מלחמות ושמעות מלחמה ראו פן תבהלו כי היו תהיה כל זאת אך עדן אין הקץ׃ | 6 |
כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעב ודבר ורעש הנה והנה׃ | 7 |
וכל אלה רק ראשית החבלים׃ | 8 |
אז ימסרו אתכם לעני והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי׃ | 9 |
ואז יכשלו רבים ומסרו איש את רעהו ושנאו איש את אחיו׃ | 10 |
ונביאי שקר רבים יקומו והתעו רבים׃ | 11 |
ומפני אשר ירבה הרשע תפוג אהבת רבים׃ | 12 |
והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ | 13 |
ותקרא בשורת המלכות הזאת בתבל כלה לעדות לכל הגוים ואחר יבוא הקץ׃ | 14 |
לכן כאשר תראו שקוץ משמם האמור על ידי דניאל הנביא עומד במקום קדש הקרא יבין׃ | 15 |
אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים׃ | 16 |
ואשר על הגג אל ירד לשאת דבר מביתו׃ | 17 |
ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת את מלבושו׃ | 18 |
ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם׃ | 19 |
אך התפללו אשר מנוסתכם לא תהיה בחרף ולא בשבת׃ | 20 |
כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה מראשית העולם עד עתה וכמוה לא תהיה עוד׃ | 21 |
ולולא נקצרו הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים יקצרו הימים ההם׃ | 22 |
וכי יאמר אליכם איש בעת ההיא הנה פה המשיח או הנו שם אל תאמינו׃ | 23 |
כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ויתנו אתות גדלות ומופתים למען התעות אף את הבחירים אם יוכלו׃ | 24 |
הנה מראש הגדתי לכם׃ | 25 |
לכן כי יאמרו אליכם הנו במדבר אל תצאו הנו בחדרים אל תאמינו׃ | 26 |
כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב כן יהיה גם בואו של בן האדם׃ | 27 |
כי באשר החלל שם יקבצו הנשרים׃ | 28 |
ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו׃ | 29 |
אז אות בן האדם יראה בשמים וספדו כל משפחות הארץ וראו את בן האדם בא עם ענני השמים בגבורה וכבוד רב׃ | 30 |
וישלח את מלאכיו בקול שופר גדול ויקבצו את בחיריו מארבע הרוחות למקצה השמים ועד קצה השמים׃ | 31 |
למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ׃ | 32 |
כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח׃ | 33 |
אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה׃ | 34 |
השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון׃ | 35 |
אך היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אתה גם לא מלאכי השמים בלתי אבי לבדו׃ | 36 |
וכימי נח כן יהיה גם בואו של בן האדם׃ | 37 |
כי כאשר בימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים אתן לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה׃ | 38 |
ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם׃ | 39 |
אז יהיו שנים בשדה אחד יאסף ואחד יעזב׃ | 40 |
שתים טוחנות ברחים אחת תאסף ואחת תעזב׃ | 41 |
לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם׃ | 42 |
ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו׃ | 43 |
לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם׃ | 44 |
מי הוא אפוא העבד הנאמן והנבון אשר הפקידו אדניו על בני ביתו לתת להם את אכלם בעתו׃ | 45 |
אשרי העבד אשר אדניו בבואו ימצאהו עשה כן׃ | 46 |
אמן אמר אני לכם כי יפקידהו על כל אשר לו׃ | 47 |
ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא׃ | 48 |
ויחל להכות את חבריו ואכל ושתה עם הסובאים׃ | 49 |
בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע׃ | 50 |
וישסף אתו וישים את חלקו עם החנפים שם תהיה היללה וחרק השנים׃ | 51 |