מתיו 22
| ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃ | 1 |
Yesu de mmebu ahorow kyerɛɛ sɛnea Ɔsoro Ahenni no te.
| דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃ | 2 |
Ose, “Ɔsoro Ahenni no te sɛ ɔhene bi a ne babarima hyiaa ayeforo na ɔtoo pon maa no.
| וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃ | 3 |
Ɔtoo nsa frɛɛ nnipa pii. Bere no dui no, ɔnam tumi so somaa nʼasomfo sɛ wɔnkɔfrɛfrɛ nnipa no na wɔmmra. Nanso nnipa no amma.
| ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃ | 4 |
“Ɔsan somaa nʼasomfo afoforo se, ‘Monkɔka nkyerɛ wɔn se, wɔawie biribiara. Wɔakum mʼanantwi ne me nyɛmmoa de anoa aduan awie. Mommra ayeforo no ase mmedidi!’
| והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃ | 5 |
“Nanso wɔammua no. Obi kɔɔ nʼafum. Ɔfoforo nso kodii ne gua.
| והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃ | 6 |
Afoforo nso kyeree nʼasomfo no hwee wɔn, pirapiraa wɔn, kunkum ebinom nso.
| ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃ | 7 |
Ɔhene no tee nea nnipa no ayɛ nʼasomfo no, ne bo fuwii. Ɔsomaa nʼasraafo ma wokokunkum awudifo no, hyew wɔn kurow no pasaa.
| אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃ | 8 |
“Ɔsan frɛɛ nʼasomfo ka kyerɛɛ wɔn se, ‘Wɔawie ayeforo aduan no. Nanso wɔn a mefrɛɛ wɔn no mfata sɛ wɔba aponto no ase.
| לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃ | 9 |
Enti monkɔ mmɔnten so na obiara a mubehu no no, momfrɛ no mmra aponto no ase.’
| ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃ | 10 |
Asomfo no fii adi kɔɔ mmɔnten so kɔfrɛɛ nnipa dodow a wohuu wɔn no nyinaa. Wɔfrɛɛ nnipa pa ne nnipa bɔne, maa ɔdan a wɔtoo pon wɔ mu no yɛɛ ma.
| ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃ | 11 |
“Ɔhene no baa hɔ sɛ ɔrebɛhwɛ nnipa a wɔaba no, ohuu obi a ɔnhyɛ ayeforohyia atade wɔ hɔ.
| ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃ | 12 |
Obisaa no se, ‘Damfo, ɛyɛɛ dɛn na wonhyɛ ayeforohyia atade, na wutumi baa ha?’ Nanso damfo no antumi ammua.
| ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ | 13 |
“Afei ɔhene no ka kyerɛɛ nʼasomfo no se, ‘Monkyekyere ne nan ne ne nsa na monkɔtow no nkyene akyirikyiri sum mu, nea osu ne setwɛre wɔ no.’
| כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃ | 14 |
“Wɔafrɛ bebree, nanso kakraa bi na wɔpaw wɔn.”
| וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃ | 15 |
Farisifo no tuu Yesu ho agyina, pɛɛ ɔkwan bi a wɔbɛfa nʼanom asɛm so anya no akyere no.
| וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃ | 16 |
Wosii no gyinae se, wɔbɛsoma wɔn nnipa bi ne Herodefo aba Yesu nkyɛn abebisa no se, “Owura, yenim sɛ woyɛ ɔnokwafo, na wonam nokware kwan so kyerɛ nnipa kwan a ɛkɔ Onyankopɔn nkyɛn a wunsuro akyi asɛm, efisɛ wonhwɛ nnipa anim.
| לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃ | 17 |
Ka ma yentie. Eye sɛ woyi tow ma Roma Hempɔn Kaesare anaa enye?”
| וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃ | 18 |
Yesu huu wɔn adwemmɔne no ma ɔka kyerɛɛ wɔn se, “Mo nyaatwomfo! Adɛn nti na mopɛ sɛ mode nnaadaa sɔ me hwɛ?
| הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃ | 19 |
Momfa sika a wɔde yi tow no bi nkyerɛ me.” Wɔde bi kyerɛɛ no.
| ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃ | 20 |
Obisaa wɔn se, “Hena mfoni na ɛda so, na hena din nso na ɛwɔ so?”
| ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃ | 21 |
Wobuaa se, “Kaesare.” Yesu ka kyerɛɛ wɔn se, “Ɛno de, momfa Kaesare de mma Kaesare, na momfa Onyankopɔn de mma Onyankopɔn.”
| וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃ | 22 |
Ne mmuae a ɔmaa wɔn no maa wɔn ho dwiriw wɔn ma wogyaw no hɔ kɔe.
| ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃ | 23 |
Da no ara, Sadukifo a wonnye owusɔre nni no baa Yesu nkyɛn bebisaa no se,
| רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃ | 24 |
“Owura, Mose kae se, ‘Sɛ ɔbarima bi anwo na owu a, ne nuabarima mfa ne yere no kunabea na ɔne no nwo mma owufo no.
| ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃ | 25 |
Anuanom baason bi ne yɛn tenaa ha. Ɔpanyin no waree a wanwo ba na owui. Enti ne nua a ɔto so abien no faa ne yere no kunabea.
| וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃ | 26 |
Nea ɔto so abien no nso wui, maa nea ɔto so abiɛsa no faa ɔbea no kunabea. Ɔno nso wui a wanwo ba, maa ɔfoforo nso faa ɔbea no kunabea. Eyi toaa so ara kosii sɛ anuanom baason no nyinaa waree ɔbea no.
| ואחרי כלם מתה גם האשה׃ | 27 |
Nea edi akyi ne sɛ, ɔbea no nso wui.
| ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃ | 28 |
Ɛno nti, owusɔrebere no, nnipa baason yi mu hena na ɔbea no bɛyɛ ne yere? Efisɛ wɔn nyinaa waree no!’”
| ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃ | 29 |
Yesu buaa wɔn se, “Mo mfomso a moayɛ no fi nim a munnim Kyerɛwsɛm no ne Onyankopɔn tumi a ɔwɔ no!
| כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃ | 30 |
Na owusɔrebere no, aware nni hɔ; obiara bɛyɛ sɛ abɔfo a wɔwɔ ɔsoro no.
| ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃ | 31 |
Nea ɛfa owusɔre no ho no nso, monkenkan nea Onyankopɔn aka afa ho no pɛn? Munhu sɛ Onyankopɔn kasa kyerɛɛ mo bere a ɔkae se,
| אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃ | 32 |
‘Mene Abraham Nyankopɔn, Isak Nyankopɔn ne Yakob Nyankopɔn no?’ Eyi kyerɛ sɛ, Onyankopɔn nyɛ awufo Nyankopɔn na mmom, ateasefo Nyankopɔn.”
| וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃ | 33 |
Nnipadɔm no tee ne nkyerɛkyerɛ no, ɛyɛɛ wɔn nwonwa.
| והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃ | 34 |
Farisifo no tee sɛ Yesu abu afa Sadukifo no so no, wokohyiaa Yesu.
| ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃ | 35 |
Wɔn mu baako a ɔyɛ mmaranimfo bisaa Yesu se,
| רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃ | 36 |
“Owura, Mose mmaransɛm no mu nea ɛwɔ he koraa na ɛkyɛn ne nyinaa?”
| ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃ | 37 |
Yesu buaa no se, “‘Dɔ Awurade, wo Nyankopɔn, wo koma nyinaa mu ne wo kra nyinaa mu ne wʼadwene nyinaa mu.’
| זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃ | 38 |
Eyi ne mmaransɛm no mu nea edi kan na ɛkyɛn ne nyinaa.
| והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃ | 39 |
Nea ɛto so abien no te sɛ ɛno ara: ‘Dɔ wo yɔnko sɛ wo ho.’
| בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃ | 40 |
Mose mmaransɛm ne adiyifo no nkyerɛkyerɛ no nyinaa gyina saa mmaransɛm abien yi so.”
| ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃ | 41 |
Farisifo no twaa Yesu ho hyiae no, obisaa wɔn se,
| מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃ | 42 |
“Dɛn na mususuw fa Agyenkwa no ho? Hena ba ne no?” Wobuaa no se, “Dawid Ba.”
| ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃ | 43 |
Yesu bisaa wɔn se “Ɛno de, adɛn na Dawid nam Honhom Kronkron so frɛ no ‘Awurade?’ Efisɛ Dawid kae se,
| נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ | 44 |
“‘Awurade ka kyerɛɛ me wura se, “Tena me nifa kosi sɛ mɛma woadi wʼatamfo nyinaa so.”’
| ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃ | 45 |
Sɛ Dawid frɛ no ‘Awurade’ a, ɛno de, ɛyɛɛ dɛn na Kristo no yɛ ne ba?”
| ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃ | 46 |
Obiara antumi ammua. Eyi akyi nso, obiara antumi ammisa no nsɛm bio.
