מתיו 22
| ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃ | 1 |
και αποκριθεις ο ιησους παλιν ειπεν αυτοις εν παραβολαις λεγων
| דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃ | 2 |
ωμοιωθη η βασιλεια των ουρανων ανθρωπω βασιλει οστις εποιησεν γαμους τω υιω αυτου
| וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃ | 3 |
και απεστειλεν τους δουλους αυτου καλεσαι τους κεκλημενους εις τους γαμους και ουκ ηθελον ελθειν
| ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃ | 4 |
παλιν απεστειλεν αλλους δουλους λεγων ειπατε τοις κεκλημενοις ιδου το αριστον μου ητοιμασα οι ταυροι μου και τα σιτιστα τεθυμενα και παντα ετοιμα δευτε εις τους γαμους
| והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃ | 5 |
οι δε αμελησαντες απηλθον ο μεν εις τον ιδιον αγρον ο δε εις την εμποριαν αυτου
| והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃ | 6 |
οι δε λοιποι κρατησαντες τους δουλους αυτου υβρισαν και απεκτειναν
| ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃ | 7 |
ακουσας δε ο βασιλευς ωργισθη και πεμψας τα στρατευματα αυτου απωλεσεν τους φονεις εκεινους και την πολιν αυτων ενεπρησεν
| אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃ | 8 |
τοτε λεγει τοις δουλοις αυτου ο μεν γαμος ετοιμος εστιν οι δε κεκλημενοι ουκ ησαν αξιοι
| לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃ | 9 |
πορευεσθε ουν επι τας διεξοδους των οδων και οσους αν ευρητε καλεσατε εις τους γαμους
| ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃ | 10 |
και εξελθοντες οι δουλοι εκεινοι εις τας οδους συνηγαγον παντας οσους ευρον πονηρους τε και αγαθους και επλησθη ο γαμος ανακειμενων
| ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃ | 11 |
εισελθων δε ο βασιλευς θεασασθαι τους ανακειμενους ειδεν εκει ανθρωπον ουκ ενδεδυμενον ενδυμα γαμου
| ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃ | 12 |
και λεγει αυτω εταιρε πως εισηλθες ωδε μη εχων ενδυμα γαμου ο δε εφιμωθη
| ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ | 13 |
τοτε ειπεν ο βασιλευς τοις διακονοις δησαντες αυτου ποδας και χειρας αρατε αυτον και εκβαλετε εις το σκοτος το εξωτερον εκει εσται ο κλαυθμος και ο βρυγμος των οδοντων
| כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃ | 14 |
πολλοι γαρ εισιν κλητοι ολιγοι δε εκλεκτοι
| וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃ | 15 |
τοτε πορευθεντες οι φαρισαιοι συμβουλιον ελαβον οπως αυτον παγιδευσωσιν εν λογω
| וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃ | 16 |
και αποστελλουσιν αυτω τους μαθητας αυτων μετα των ηρωδιανων λεγοντες διδασκαλε οιδαμεν οτι αληθης ει και την οδον του θεου εν αληθεια διδασκεις και ου μελει σοι περι ουδενος ου γαρ βλεπεις εις προσωπον ανθρωπων
| לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃ | 17 |
ειπε ουν ημιν τι σοι δοκει εξεστιν δουναι κηνσον καισαρι η ου
| וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃ | 18 |
γνους δε ο ιησους την πονηριαν αυτων ειπεν τι με πειραζετε υποκριται
| הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃ | 19 |
επιδειξατε μοι το νομισμα του κηνσου οι δε προσηνεγκαν αυτω δηναριον
| ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃ | 20 |
και λεγει αυτοις τινος η εικων αυτη και η επιγραφη
| ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃ | 21 |
λεγουσιν αυτω καισαρος τοτε λεγει αυτοις αποδοτε ουν τα καισαρος καισαρι και τα του θεου τω θεω
| וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃ | 22 |
και ακουσαντες εθαυμασαν και αφεντες αυτον απηλθον
| ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃ | 23 |
εν εκεινη τη ημερα προσηλθον αυτω σαδδουκαιοι οι λεγοντες μη ειναι αναστασιν και επηρωτησαν αυτον
| רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃ | 24 |
λεγοντες διδασκαλε μωσης ειπεν εαν τις αποθανη μη εχων τεκνα επιγαμβρευσει ο αδελφος αυτου την γυναικα αυτου και αναστησει σπερμα τω αδελφω αυτου
| ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃ | 25 |
ησαν δε παρ ημιν επτα αδελφοι και ο πρωτος γαμησας ετελευτησεν και μη εχων σπερμα αφηκεν την γυναικα αυτου τω αδελφω αυτου
| וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃ | 26 |
ομοιως και ο δευτερος και ο τριτος εως των επτα
| ואחרי כלם מתה גם האשה׃ | 27 |
υστερον δε παντων απεθανεν και η γυνη
| ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃ | 28 |
εν τη ουν αναστασει τινος των επτα εσται γυνη παντες γαρ εσχον αυτην
| ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃ | 29 |
αποκριθεις δε ο ιησους ειπεν αυτοις πλανασθε μη ειδοτες τας γραφας μηδε την δυναμιν του θεου
| כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃ | 30 |
εν γαρ τη αναστασει ουτε γαμουσιν ουτε εκγαμιζονται αλλ ως αγγελοι του θεου εν ουρανω εισιν
| ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃ | 31 |
περι δε της αναστασεως των νεκρων ουκ ανεγνωτε το ρηθεν υμιν υπο του θεου λεγοντος
| אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃ | 32 |
εγω ειμι ο θεος αβρααμ και ο θεος ισαακ και ο θεος ιακωβ ουκ εστιν ο θεος θεος νεκρων αλλα ζωντων
| וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃ | 33 |
και ακουσαντες οι οχλοι εξεπλησσοντο επι τη διδαχη αυτου
| והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃ | 34 |
οι δε φαρισαιοι ακουσαντες οτι εφιμωσεν τους σαδδουκαιους συνηχθησαν επι το αυτο
| ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃ | 35 |
και επηρωτησεν εις εξ αυτων νομικος πειραζων αυτον και λεγων
| רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃ | 36 |
διδασκαλε ποια εντολη μεγαλη εν τω νομω
| ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃ | 37 |
ο δε ιησους ειπεν αυτω αγαπησεις κυριον τον θεον σου εν ολη τη καρδια σου και εν ολη τη ψυχη σου και εν ολη τη διανοια σου
| זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃ | 38 |
αυτη εστιν πρωτη και μεγαλη εντολη
| והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃ | 39 |
δευτερα δε ομοια αυτη αγαπησεις τον πλησιον σου ως σεαυτον
| בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃ | 40 |
εν ταυταις ταις δυσιν εντολαις ολος ο νομος και οι προφηται κρεμανται
| ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃ | 41 |
συνηγμενων δε των φαρισαιων επηρωτησεν αυτους ο ιησους
| מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃ | 42 |
λεγων τι υμιν δοκει περι του χριστου τινος υιος εστιν λεγουσιν αυτω του δαβιδ
| ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃ | 43 |
λεγει αυτοις πως ουν δαβιδ εν πνευματι κυριον αυτον καλει λεγων
| נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ | 44 |
ειπεν ο κυριος τω κυριω μου καθου εκ δεξιων μου εως αν θω τους εχθρους σου υποποδιον των ποδων σου
| ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃ | 45 |
ει ουν δαβιδ καλει αυτον κυριον πως υιος αυτου εστιν
| ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃ | 46 |
και ουδεις εδυνατο αυτω αποκριθηναι λογον ουδε ετολμησεν τις απ εκεινης της ημερας επερωτησαι αυτον ουκετι
