< מתיו 22 >
ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃ | 1 |
Yeshua answered and spoke again in parables to them, saying,
דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃ | 2 |
"The kingdom of heaven is like a certain king, who made a marriage feast for his son,
וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃ | 3 |
and sent out his servants to call those who were invited to the marriage feast, but they would not come.
ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃ | 4 |
Again he sent out other servants, saying, 'Tell those who are invited, "Look, I have made ready my dinner. My cattle and my fatlings are killed, and all things are ready. Come to the marriage feast."'
והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃ | 5 |
But they made light of it, and went their ways, one to his own farm, another to his merchandise,
והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃ | 6 |
and the rest grabbed his servants, and treated them shamefully, and killed them.
ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃ | 7 |
The king was enraged, and sent his armies, destroyed those murderers, and burned their city.
אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃ | 8 |
"Then he said to his servants, 'The wedding is ready, but those who were invited weren't worthy.
לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃ | 9 |
Go therefore to the intersections of the highways, and as many as you may find, invite to the marriage feast.'
ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃ | 10 |
And those servants went out into the highways, and gathered together all they found, both bad and good, and the wedding was filled with those reclining.
ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃ | 11 |
But when the king came in to see the guests, he saw there a man who did not have on wedding clothing,
ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃ | 12 |
and he said to him, 'Friend, how did you come in here not wearing wedding clothing?' He was speechless.
ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ | 13 |
Then the king said to the servants, 'Bind him hand and foot, and throw him into the outer darkness; there is where the weeping and grinding of teeth will be.'
כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃ | 14 |
For many are called, but few chosen."
וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃ | 15 |
Then the Pharisees went and took counsel how they might entrap him in his talk.
וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃ | 16 |
They sent their disciples to him, along with the Herodians, saying, "Teacher, we know that you are honest, and teach the way of God in truth, no matter whom you teach, for you are not partial to anyone.
לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃ | 17 |
Tell us therefore, what do you think? Is it lawful to pay taxes to Caesar, or not?"
וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃ | 18 |
But Yeshua perceived their wickedness, and said, "Why do you test me, you hypocrites?
הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃ | 19 |
Show me the tax money." They brought to him a denura.
ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃ | 20 |
He asked them, "Whose is this image and inscription?"
ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃ | 21 |
They said to him, "Caesar's." Then he said to them, "Give therefore to Caesar the things that are Caesar's, and to God the things that are God's."
וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃ | 22 |
When they heard it, they were astonished, and left him, and went away.
ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃ | 23 |
On that day Sadducees came to him, the ones saying that there is no resurrection. And they asked him,
רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃ | 24 |
saying, "Teacher, Mushe said, 'If a man dies, having no children, his brother is to marry his wife, and raise up offspring for his brother.'
ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃ | 25 |
Now there were with us seven brothers. The first married and died, and having no offspring, left his wife to his brother.
וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃ | 26 |
In like manner the second also, and the third, to the seventh.
ואחרי כלם מתה גם האשה׃ | 27 |
After them all, the woman died.
ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃ | 28 |
In the resurrection therefore, whose wife will she be of the seven? For they all had her."
ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃ | 29 |
But Yeshua answered them, "You are mistaken, not knowing the Scriptures, nor the power of God.
כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃ | 30 |
For in the resurrection they neither marry, nor are given in marriage, but are like the angels in heaven.
ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃ | 31 |
But concerning the resurrection of the dead, have you not read that which was spoken to you by God, saying,
אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃ | 32 |
'I am the God of Avraham, and the God of Iskhaq, and the God of Yaquv?' God is not the God of the dead, but of the living."
וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃ | 33 |
When the crowds heard it, they were astonished at his teaching.
והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃ | 34 |
But the Pharisees, when they heard that he had silenced the Sadducees, gathered themselves together.
ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃ | 35 |
One of them, a Law scholar, asked him a question, testing him.
רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃ | 36 |
"Teacher, which is the greatest commandment in the law?"
ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃ | 37 |
He said to him, "'You are to love the Lord your God with all your heart, with all your soul, and with all your mind.'
זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃ | 38 |
This is the great and first commandment.
והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃ | 39 |
A second likewise is this, 'You are to love your neighbor as yourself.'
בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃ | 40 |
The whole Law and the Prophets depend on these two commandments."
ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃ | 41 |
Now while the Pharisees were gathered together, Yeshua asked them a question,
מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃ | 42 |
saying, "What do you think of the Meshikha? Whose son is he?" They said to him, "Of Dawid."
ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃ | 43 |
He said to them, "How then does Dawid in the Rukha call him Lord, saying,
נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ | 44 |
'The Lord said to my Lord, sit on my right hand, until I make your enemies the footstool of your feet'?
ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃ | 45 |
"If then Dawid calls him Lord, how is he his son?"
ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃ | 46 |
No one was able to answer him a word, neither did anyone dare ask him any more questions from that day forth.