מתיו 22
| ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר׃ | 1 |
Jesus answered and spoke to them again in parables saying:
| דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו׃ | 2 |
“The kingdom of the heavens is like a certain king who prepared a wedding feast for his son.
| וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא׃ | 3 |
And he sent out his servants to call those who had been invited to the wedding feast, but they did not want to come.
| ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה׃ | 4 |
Again he sent out other servants saying: ‘Say to those who have been invited: “See, I have prepared my dinner; my oxen and fatted cattle are butchered, and everything is ready. Come to the wedding feast!”’
| והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו׃ | 5 |
Now the indifferent ones just took off—one to his own field, another to his business.
| והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום׃ | 6 |
But the rest, seizing his servants mistreated and killed them!
| ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש׃ | 7 |
So when that king heard about it he was furious; and sending his troops he destroyed those murderers and burned up their city.
| אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה׃ | 8 |
“Then he says to his servants: ‘The wedding is ready, but those who were invited were not worthy.
| לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה׃ | 9 |
So go on the roads leading out of town, and as many as you may find invite to the wedding feast.’
| ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים׃ | 10 |
And going out on the roads those servants gathered together everyone they found, both evil and good; and the wedding hall was filled with guests.
| ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה׃ | 11 |
But when the king came in to look at the guests, he saw there a man who had not been clothed with a wedding garment.
| ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם׃ | 12 |
So he says to him, ‘Friend, how did you get in here without a wedding garment?’ And he was speechless.
| ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים׃ | 13 |
Then the king said to the servants, ‘Tie him up hand and foot, take him away and throw him out into the darkness farthest away.’ There there will be weeping and gnashing of teeth.
| כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃ | 14 |
For many are called, but few chosen.”
| וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר׃ | 15 |
Then the Pharisees went and plotted how they might trap Him in some word.
| וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם׃ | 16 |
So they send their disciples to Him, with the Herodians, saying: “Teacher, we know that you are truthful and teach the way of God in truth; and you are not impressed by anyone, for you do not look at people's faces.
| לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא׃ | 17 |
So tell us, what do you think: is it lawful to pay tax to Caesar, or not?”
| וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני׃ | 18 |
But perceiving their malignancy Jesus said: “Hypocrites! Why do you test me?
| הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר׃ | 19 |
Show me the tax coin.” So they brought Him a denarius.
| ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו׃ | 20 |
And He says to them, “Whose image and inscription is this?”
| ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים׃ | 21 |
They say to Him, “Caesar's.” Then He says to them, “Render therefore to Caesar the things that are Caesar's, and to God the things that are God's!”
| וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם׃ | 22 |
And hearing it they marveled, and leaving Him they went away.
| ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר׃ | 23 |
The same day the Sadducees, who say there is no resurrection, came to Him and asked Him
| רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו׃ | 24 |
saying: “Teacher, Moses said that if someone dies having no children his brother must marry the widow and raise up offspring for his brother.
| ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו׃ | 25 |
Now there were seven brothers among us. The first married and died, and having no offspring he left his widow to his brother.
| וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה׃ | 26 |
So also the second, and the third, up to the seventh.
| ואחרי כלם מתה גם האשה׃ | 27 |
Last of all, the woman died too.
| ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה׃ | 28 |
Therefore in the resurrection whose wife, of the seven, will she be? For they all had her.”
| ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים׃ | 29 |
So in answer Jesus said to them: “You are deceived, not knowing the Scriptures nor the power of God!
| כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו׃ | 30 |
For in the resurrection they neither marry nor are given in marriage, but are like angels of God in heaven.
| ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר׃ | 31 |
But concerning the resurrection of the dead, have you not read what was spoken to you by God saying,
| אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים׃ | 32 |
‘I am the God of Abraham, and the God of Isaac, and the God of Jacob’? God is not God of dead people but of living.”
| וישמע המון העם וישתומממו על תורתו׃ | 33 |
Now as the crowds heard Him they were astonished at His teaching.
| והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו׃ | 34 |
Now when the Pharisees heard that He had silenced the Sadducees, they got together.
| ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר׃ | 35 |
And one of them, a lawyer, testing Him, questioned and said,
| רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה׃ | 36 |
“Teacher, which is the great commandment in the Law?”
| ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך׃ | 37 |
So Jesus said to him: “‘You must love the Lord your God with your whole heart, and with your whole soul, and with your whole mind.’
| זאת היא המצוה הגדולה והראשונה׃ | 38 |
This is the first and great commandment.
| והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך׃ | 39 |
And the second is like it, ‘You must love your neighbor as yourself.’
| בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים׃ | 40 |
On these two commandments hang the whole Law, and the Prophets.”
| ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר׃ | 41 |
While the Pharisees were assembled, Jesus asked them
| מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד׃ | 42 |
saying, “What do you think about the Christ; whose Son is He?” They say to Him, “David's.”
| ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו׃ | 43 |
He says to them: “How then does David in the Spirit call Him ‘Lord’ saying,
| נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך׃ | 44 |
‘The Lord said to my Lord, “Sit at my right until I place your enemies as a footstool for your feet”’?
| ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו׃ | 45 |
Really now, if David calls Him ‘Lord’, how can He be his son?”
| ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו׃ | 46 |
And no one was able to answer Him a word, nor from that day on did anyone dare to question Him anymore.
