מתיו 21
| ויהי כאשר קרבו לירושלים ובאו אל בית פגי בהר הזיתים וישלח ישוע שנים מן התלמידים׃ | 1 |
Now when they drew near to Jerusalem and came to Bethphage, opposite the Mount of Olives, then Jesus sent two disciples,
| ויאמר אליהם לכו אל הכפר אשר ממולכם שם תמצאו אתון אסורה ועיר עמה התירו אתם והביאו אלי׃ | 2 |
saying to them: “Go into the village opposite you and immediately you will find a donkey tied, and a colt with her. Loose her and bring them to me.
| וכי יאמר איש אליכם דבר ואמרתם האדון צריך להם וברגע ישלחם׃ | 3 |
And if anyone says anything to you, just say, ‘The Lord needs them,’ and immediately he will send them.”
| וכל זאת היתה למלאת הנאמר ביד הנביא לאמר׃ | 4 |
Now all this happened so that what was spoken through the prophet should be fulfilled, namely:
| אמרו לבת ציון הנה מלכך יבוא לך עני ורכב על חמור ועל עיר בן אתנות׃ | 5 |
“Say to the daughter of Zion, ‘Look, your King is coming to you, humble and mounted on a donkey, in fact, a young donkey, foal of a beast of burden.’”
| וילכו התלמידים ויעשו כאשר צוה אתם ישוע׃ | 6 |
So going and doing just as Jesus had commanded them,
| ויביאו את האתון ואת העיר וישימו עליהם את בגדיהם וירכיבהו עליהם׃ | 7 |
the disciples brought the female donkey and the young donkey. And they placed their clothes on them and He sat down on them [the clothes].
| ורב ההמון פרשו את בגדיהם על הדרך ואחרים כרתו ענפי עצים וישטחום על הדרך׃ | 8 |
And the very large crowd spread their clothes on the road, while others were cutting branches from the trees and spreading them on the road.
| והמון העם ההלכים לפניו ואחריו קראו לאמר הושע נא לבן דוד ברוך הבא בשם יהוה הושע נא במרומים׃ | 9 |
Then the crowds who went in front and those who followed kept crying out, saying: “Hosanna to the Son of David! Blessed is He who comes in the name of the Lord! Hosanna in the highest heaven!”
| ויהי בבאו ירושלים ותהם כל העיר לאמר מי הוא זה׃ | 10 |
So when He came into Jerusalem the whole city was stirred up, saying, “Who is this?”
| ויאמרו המני העם זה הוא הנביא ישוע מנצרת אשר בגליל׃ | 11 |
And the crowds kept saying, “This is Jesus, the prophet from Natsareth of Galilee.”
| ויבא ישוע אל מקדש האלהים ויגרש משם את כל המוכרים והקונים במקדש ויהפך את שלחנות השלחנים ואת מושבות מכרי היונים׃ | 12 |
Jesus went into the temple of God and drove out all who were selling and buying in the temple, and He overturned the tables of the money changers and the seats of those who sold the doves.
| ויאמר אליהם הן כתוב כי ביתי בית תפלה יקרא ואתם שמתם אתו למערת פריצים׃ | 13 |
And He says to them, “It is written, ‘My house will be called a house of prayer,’ but you have made it ‘a cave of bandits’.”
| ויגשו אליו עורים ופסחים במקדש וירפאם׃ | 14 |
And the lame and the blind came to Him in the temple, and He healed them.
| ויהי כראות הכהנים הגדולים והסופרים את הנפלאות אשר עשה ואת הילדים הצעקים במקדש ואמרים הושע נא לבן דוד ויחר להם׃ | 15 |
But seeing the wonders that He did, and the children calling out in the temple and saying, “Hosanna to the Son of David!” the chief priests and the scribes became indignant
| ויאמרו אליו השמע אתה את אשר אלה אמרים ויאמר ישוע אליהם כן הכי קרא לא קראתם מפי עוללים ויונקים יסדת עז׃ | 16 |
and said to Him, “Do you hear what these are saying?” So Jesus says to them: “Yes. Have you never read that ‘Out of the mouth of babies and nursing infants You have prepared praise for Yourself’?”
| ויעזבם ויצא מחוץ לעיר אל בית היני וילן שם׃ | 17 |
Leaving them behind He went out of the city to Bethany and lodged there.
| ובבקר שב אל העיר והוא רעב׃ | 18 |
Now in the early morning, as He returned to the city, He was hungry.
| וירא תאנה אחת על הדרך ויקרב אליה ולא מצא בה מאומה מלבד העלים ויאמר אליה מעתה לא יהיה ממך פרי עד עולם ותיבש התאנה פתאם׃ (aiōn g165) | 19 |
And seeing a lone fig tree by the road, He went up to it and found nothing on it, just leaves. And He says to it, “May you never again produce fruit!” And forthwith the fig tree started to wither. (aiōn g165)
| ויראו התלמידים ויתמהו לאמר איך יבשה התאנה פתאם׃ | 20 |
And seeing it the disciples marveled saying, “How quickly the fig tree became withered!”
| ויען ישוע ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם אם תהיה לכם אמונה ואינכם מסתפקים לא לבד כמעשה התאנה הזאת תעשו כי גם באמרכם אל ההר הזה הנשא והעתק אל תוך הים היו תהיה׃ | 21 |
So in answer Jesus said to them: “Assuredly I say to you, if you (pl.) have faith and do not doubt, you will not only do what was done to the fig tree, but even if you should say to this mountain, ‘Be taken up and be thrown into the sea,’ it will happen.
| וכל אשר תשאלו בתפלה ואתם מאמינים תקחהו׃ | 22 |
And anything whatever you may ask in the believing prayer, you will receive.”
| ויבא אל המקדש ויהי בלמדו שם ויגשו אליו ראשי הכהנים וזקני העם ויאמרו באי זו רשות אתה עשה אלה ומי נתן לך הרשות הזאת׃ | 23 |
So He came into the temple, and as He was teaching the chief priests and the elders of the people approached Him saying, “By what kind of authority are you doing these things?” and “Who gave you this authority?”
| ויען יושע ויאמר אליהם גם אני אשאלה אתכם דבר אחד אשר אם תגידו אתו לי גם אני אגיד לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ | 24 |
But in answer Jesus said to them: “I also will ask you one question, which if you tell me, I also will tell you by what authority I do these things:
| טבילת יוחנן מאין היתה המן השמים אם מבני אדם ויחשבו בלבבם לאמר׃ | 25 |
The baptism of John—where was it from; from heaven or from men?” So they reasoned among themselves saying: “If we say, ‘From heaven,’ He will say to us, ‘Why then did you not believe him?’
| אם נאמר מן השמים יאמר אלינו מדוע אפוא לא האמונתם לו ואם נאמר מבני אדם יראים אנחנו את המון העם כי כלם חשבים את יוחנן לנביא׃ | 26 |
But if we say, ‘From men,’ we fear the crowd, for all consider John as a prophet.”
| ויענו את ישוע ויאמרו לא ידענו ויאמר אליהם גם אני לא אמר לכם באי זו רשות אני עשה אלה׃ | 27 |
So in answer to Jesus they said, “We do not know.” So He said to them: “Neither do I tell you by what authority I do these things.
| אבל מה דעתכם איש היה ולו שני בנים ויגש אל הראשון ויאמר בני לך היום ועבד בכרמי׃ | 28 |
“But what do you think? A certain man had two sons, and going to the first he said, ‘Son, go work today in my vineyard.’
| ויען ויאמר אינני אבא ואחרי כן נחם וילך׃ | 29 |
But in answer he said, ‘I don't want to’ (but later he changed his mind and went).
| ויגש אל השני וידבר כזאת גם אליו ויען ויאמר הנני אדני ולא הלך׃ | 30 |
And going to the other he said likewise. And in answer he said, ‘I go, Sir’; yet he did not go.
| מי משניהם עשה את רצון האב ויאמרו אליו הראשון ויאמר להם ישוע אמן אמר אני לכם המוכסים והזונות יקדמו אתכם לבוא אל מלכות האלהים׃ | 31 |
Which of the two did the will of the father?” They say to Him, “The first.” Jesus says to them: “Assuredly I say to you that the tax collectors and the prostitutes will go into the kingdom of God before you do.
| כי יוחנן בא אליכם בדרך צדקה ולא האמנתם לו אבל המוכסים והזונות הם האמינו לו ואתם ראיתם ולא שבתם אחרי כן להאמין לו׃ | 32 |
For John came to you in the way of righteousness, and you did not believe him; but the tax collectors and the prostitutes believed him, yet when you saw it you did not afterward repent, so as to believe him.
| משל אחר שמעו איש בעל בית היה ויטע האיש כרם ויעש גדר סביב לו ויחצב יקב ויבן מגדל בתוכו ויתנהו אל כרמים וילך בדרך מרחוק׃ | 33 |
“Hear another parable: There was a certain landowner who planted a vineyard and set a hedge around it, dug a winepress in it and built a tower. And he leased it to farmers and went on a journey.
| ויהי בהגיע עת האסיף וישלח עבדיו אל הכרמים לקחת את פריו׃ | 34 |
When vintage-time drew near he sent his servants to the farmers to receive his fruits.
| ויחזיקו הכרמים בעבדיו את זה הכו ואת זה הרגו ואת זה סקלו׃ | 35 |
But the farmers took his servants—one they beat, one they killed, one they stoned.
| ויוסף שלח עבדים אחרים רבים מן הראשונים ויעשו ככה גם להם׃ | 36 |
Again he sent other servants, more than the first, and they did to them likewise.
| ובאחרונה שלח אליהם את בנו באמרו מפני בני יגורו׃ | 37 |
So finally he sent his son to them saying, ‘They will respect my son.’
| ויהי כראות הכרמים את הבן ויאמרו איש אל אחיו זה הוא היורש לכו ונהרגהו ונאחזה בנחלתו׃ | 38 |
But when the farmers saw the son they said among themselves: ‘This is the heir. Come, let us kill him and take possession of his inheritance.’
| ויחזיקו בו וידחפוהו אל מחוץ לכרם ויהרגו אתו׃ | 39 |
And taking him they threw him out of the vineyard and killed him.
| והנה כבוא בעל הכרם מה יעשה לכרמים ההם׃ | 40 |
Therefore, when the owner of the vineyard comes, what will he do to those farmers?”
| ויאמרו אליו ירע לרעים ויאבדם ואת הכרם יתן לכרמים אחרים אשר ישיבו לו את הפרי בעתו׃ | 41 |
They say to Him: “He will miserably destroy those miserable men! And he will lease the vineyard to other farmers who will render to him the fruits in their seasons.”
| ויאמר ישוע אליהם הכי קרא לא קראתם בכתובים אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה מאת יהוה היתה זאת היא נפלאת בעינינו׃ | 42 |
Jesus says to them: “Did you never read in the Scriptures: ‘A stone which the builders rejected, this one became the cornerstone. This was the Lord's doing, and it is marvelous in our eyes’?
| על כן אני אמר לכם כי תקח מכם מלכות האלהים ותנתן לגוי אשר יעשה את פריה׃ | 43 |
Therefore I say to you that the kingdom of God will be taken away from you and given to a nation producing the fruits of it.
| והנפל על האבן ההיא ישבר ואשר תפל עליו תשחקהו׃ | 44 |
Also, whoever falls upon this stone will be broken to pieces; but upon whomever it falls, it will grind him to powder.”
| ויהי כשמע הכהנים הגדולים והפרושים את משליו ויבינו כי עליהם דבר׃ | 45 |
As the chief priests and Pharisees heard His parables they knew that He was speaking about them.
| ויבקשו לתפשו אך יראו מפני המון העם כי לנביא חשבהו׃ | 46 |
And although they wanted to seize Him, they were afraid of the crowds, because they considered Him as a prophet.
