מתיו 20

1 כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃

For the kingdom of heaven is like the master of a house, who went out early in the morning to hire laborers for his vineyard.

2 והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃

And when he had agreed with the laborers for a denarius a day, he sent them into his vineyard.

3 ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃

And he went out about the third hour, and saw others standing in the market, idle;

4 ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃

and he said to them: Go you also into my vineyard, and whatever is right I will give you.

5 ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃

And they went. Again he went out about the sixth, and about the ninth hour, and did in like manner.

6 ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃

And about the eleventh hour he went out, and found others standing idle, and said to them, Why do you stand here all the day idle?

7 ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃

They said to him: No man has hired us. He said to them: Go you also into the vineyard, and whatever is right you shall receive.

8 ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃

When the evening came, the owner of the vineyard said to his steward: Call the laborers, and, beginning with the last, pay them their hire even to the first.

9 ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃

And when those came who had been hired about the eleventh hour, they received each one a denarius.

10 ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃

But when those came who had been hired first, they thought that they would receive more; and they received each one a denarius.

11 ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃

And when they received it, they murmured against the master of the house,

12 אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃

saying: These last have worked one hour, and you have made them equal to us, who have borne the burden of the day, and the heat.

13 ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃

But he answered and said to one of them: Friend, I do you no injustice; did you not agree with me for a denarius?

14 קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃

Take what is yours, and go; I will give to this last even as to you.

15 הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃

Is it not allowed me to do what I will with my own? Or, is your eye envious, because I am good?

16 ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃

So the last shall be first, and the first last. For many are called, but few are chosen.

17 ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃

And as Jesus was going up to Jerusalem, he took the twelve disciples aside on his journey, and said to them:

18 הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃

Behold, we are going up to Jerusalem, and the Son of man shall be delivered to the chief priests and the scribes, and they will condemn him to death,

19 ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃

and will deliver him to the Gentiles to deride, and to scourge, and to crucify: and on the third day he shall rise again.

20 אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃

Then came to him the mother of the sons of Zebedee, with her sons, bowing down, and asking something of him.

21 ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃

He said to her: What do you wish? She said to him: Command that these two sons of mine may sit, the one on thy right hand, and the other on thy left, in thy kingdom.

22 ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃

But Jesus answered and said: You know not what you ask. Are you able to drink the cup that I am about to drink, and to be immersed with the immersion with which I am immersed? They said to him: We are able.

23 ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃

And he said to them: You shall drink my cup, and be immersed with the immersion with which I am immersed: but to sit on my right hand, and on my left, is not mine to give; but it shall be given to them for whom it has been prepared by my Father.

24 ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃

And when the ten heard it, their anger was aroused against the two brothers.

25 וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃

But Jesus called them to him, and said: You know that the rulers of the Gentiles act as lords over them, and their great men have authority over them.

26 ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃

It shall not be so among you. But whoever will be great among you, let him be your minister.

27 והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃

And whoever will be first among you, let him be your servant;

28 כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃

even as the Son of man came, not to be ministered to, but to minister, and to give his life a ransom for many.

29 ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃

And as they went out from Jericho, a great multitude followed him.

30 והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃

And behold, two blind men, sitting by the road, when they heard that Jesus was passing by, cried out, saying: Have mercy on us, Lord, son of David.

31 ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃

And the multitude charged them to be silent. But they cried the more, saying: Have mercy on us, Lord, son of David.

32 ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃

And Jesus stood still, and called them, and said: What do you wish me to do for you?

33 ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃

They said to him: Lord, that our eyes may be opened.

34 ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃

Jesus had compassion on them, and touched their eyes; and their eyes immediately received sight, and they followed him.