מתיו 20
| כי דומה מלכות השמים לאדם בעל בית אשר השכים לצאת בבקר לשכר פעלים לכרמו׃ | 1 |
“Kraljevstvo je nebesko kao kad domaćin rano ujutro izađe najmiti radnike u svoj vinograd.
| והתנה עם הפעלים שכר דינר ליום וישלחם אל כרמו׃ | 2 |
Pogodi se s radnicima po denar na dan i pošalje ih u svoj vinograd.
| ויצא בשעה השלישית וירא אחרים עמדים בטלים בשוק׃ | 3 |
Izađe i o trećoj uri i vidje druge gdje stoje na trgu besposleni
| ויאמר להם לכו גם אתם אל כרמי וכישר אתן לכם וילכו׃ | 4 |
pa i njima reče: 'Idite i vi u moj vinograd pa što bude pravo, dat ću vam.'
| ויצא גם בשעה הששית גם בתשיעית ויעש כדבר הזה׃ | 5 |
I oni odoše. Izađe opet o šestoj i devetoj uri te učini isto tako.
| ויצא בשעת עשתי עשרה וימצא אחרים עמדים ויאמר אליהם למה אתם עמדים פה בטלים כל היום׃ | 6 |
A kad izađe o jedanaestoj uri, nađe druge gdje stoje i reče im: 'Zašto ovdje stojite vazdan besposleni?'
| ויאמרו לו כי לא שכר אותנו איש ויאמר אליהם לכו גם אתם אל הכרם וכישר יתן לכם׃ | 7 |
Kažu mu: 'Jer nas nitko ne najmi.' Reče im: 'Idite i vi u vinograd.'”
| ויהי בערב ויאמר בעל הכרם אל פקידו קרא את הפעלים ושלם להם את שכרם החל באחרונים וכלה בראשונים׃ | 8 |
“Uvečer kaže gospodar vinograda svojemu upravitelju: 'Pozovi radnike i podaj im plaću počevši od posljednjih pa sve do prvih.'
| ויבאו הנשכרים בשעת אחת עשרה ויקחו איש איש דינר אחד׃ | 9 |
Dođu tako oni od jedanaeste ure i prime po denar.
| ובבא הראשונים דמו בנפשם כי יקחו יותר ויקחו גם הם איש איש דינר אחד׃ | 10 |
Pa kada dođu oni prvi, pomisle da će primiti više, ali i oni prime po denar.
| ויהי בקחתם וילונו על בעל הבית לאמר׃ | 11 |
A kad primiše, počeše mrmljati protiv domaćina:
| אלה האחרונים לא עשו כי אם שעה אחת ואתה השויתם אלינו אשר סבלנו את כבד היום ואת חמו׃ | 12 |
'Ovi posljednji jednu su uru radili i izjednačio si ih s nama, koji smo podnosili svu tegobu dana i žegu.'”
| ויען ויאמר אל אחד מהם רעי לא עשקתיך הלא שכר דינר התנית עמי׃ | 13 |
“Nato on odgovori jednomu od njih: 'Prijatelju, ne činim ti krivo. Nisi li se pogodio sa mnom po denar?
| קח את שלך ולך ואני רצוני לתת גם לזה האחרון כמו לך׃ | 14 |
Uzmi svoje pa idi. A ja hoću i ovomu posljednjemu dati kao i tebi.
| הלא אוכל לעשות בשלי כרצוני האם תרע עינך על אשר טוב אנכי׃ | 15 |
Nije li mi slobodno činiti sa svojim što hoću? Ili zar je oko tvoje zlo što sam ja dobar?'”
| ככה יהיו האחרונים ראשונים והראשונים יהיו אחרונים כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים׃ | 16 |
“Tako će posljednji biti prvi, a prvi posljednji.”
| ויהי כעלות ישוע ירושלים ויקח אליו את שנים העשר לבדם ויאמר להם בדרך׃ | 17 |
Dok je Isus uzlazio u Jeruzalem, uze dvanaestoricu nasamo te im putem reče:
| הננו עלים ירושלימה ובן האדם ימסר לראשי הכהנים ולסופרים והרשיעהו למות׃ | 18 |
“Evo, uzlazimo u Jeruzalem i Sin Čovječji bit će predan glavarima svećeničkim i pismoznancima. Osudit će ga na smrt
| ומסרו אותו לגוים להתל בו ולהכות אותו בשוטים ולצלב אותו וביום השלישי קום יקום׃ | 19 |
i predati poganima da ga izrugaju, izbičuju i razapnu, ali on će treći dan uskrsnuti.”
| אז נגשה אליו אם בני זבדי עם בניה ותשתחו לו לבקש ממנו דבר׃ | 20 |
Tada mu pristupi mati sinova Zebedejevih zajedno sa sinovima, pade ničice da od njega nešto zaište.
| ויאמר אליה מה בקשתך ותאמר אליו אמר נא כי ישבו שני בני אלה אחד לימינך ואחד לשמאלך במלכותך׃ | 21 |
A on će joj: “Što želiš?” Kaže mu: “Reci da ova moja dva sina u tvome kraljevstvu sjednu uza te, jedan tebi zdesna, drugi slijeva.”
| ויען ישוע ויאמר לא ידעתם את אשר שאלתם היכל תוכלו שתות את הכוס אשר אני עתיד לשתותו והטבל בטבילה אשר אני נבטל בה ויאמרו אליו נוכל׃ | 22 |
Isus odgovori: “Ne znate što ištete. Možete li piti čašu koju ću ja piti?” Kažu mu: “Možemo!”
| ויאמר אליהם הן את כוסי תשתו ובטבילה אשר אני נטבל בה תטבלו אך שבת לימימי ולשמאלי אין בידי לתתה בלתי לאשר הוכן להם מאת אבי׃ | 23 |
A on im reče: “Čašu ćete moju doduše piti, ali sjesti meni zdesna ili slijeva - to nisam ja vlastan dati, to je onih kojima je pripravio moj Otac.”
| ויהי כאשר שמעו זאת העשרה ויכעסו אל שני האחים׃ | 24 |
Kada su to čula ostala desetorica, razgnjeve se na dva brata.
| וישוע קרא להם ויאמר אתם ידעתם כי שרי הגוים רדים בהם והגדולים שלטים עליהם׃ | 25 |
Zato ih Isus dozva i reče: “Znate da vladari gospoduju svojim narodima i velikaši njihovi drže ih pod vlašću.
| ואתם אל יהי כן ביניכם כי אם החפז להיות גדול בכם יהי לכם למשרת׃ | 26 |
Neće tako biti među vama! Naprotiv, tko hoće da među vama bude najveći, neka vam bude poslužitelj.
| והחפץ להיות בכם לראש יהי לכם עבד׃ | 27 |
I tko god hoće da među vama bude prvi, neka vam bude sluga.”
| כאשר בן האדם לא בא למען ישרתוהו כי אם לשרת ולתת את נפשו כפר תחת רבים׃ | 28 |
“Tako i Sin Čovječji nije došao da bude služen, nego da služi i život svoj dade kao otkupninu za mnoge.”
| ויהי כצאתם מיריחו וילך אחריו המון עם רב׃ | 29 |
Kad su izlazili iz Jerihona, pođe za njim silan svijet.
| והנה שני עורים ישבים על יד הדרך וישמעו כי ישוע עבר ויצעקו לאמר חננו נא אדנינו בן דוד׃ | 30 |
I gle, dva slijepca sjeđahu kraj puta. Čuvši da Isus prolazi, povikaše: “Gospodine, smiluj nam se, Sine Davidov!”
| ויגער בם העם להשתיקם והם הרבו לצעק ויאמרו אדנינו חננו נא בן דוד׃ | 31 |
Mnoštvo ih ušutkivalo, ali oni još jače viknuše: “Gospodine, smiluj nam se, Sine Davidov!”
| ויעמד ישוע ויקרא להם ויאמר מה תחפצו ואעשה לכם׃ | 32 |
Isus se zaustavi, dozove ih i reče: “Što hoćete da vam učinim?”
| ויאמרו אליו אדנינו עשה שתפקחנה עינינו׃ | 33 |
Kažu mu: “Gospodine, da nam se otvore oči.”
| ורחמי ישוע נכמרו ויגע בעיניהם ופתאם החלו עיניהם לראות וילכו אחריו׃ | 34 |
Isus se ganut dotače njihovim očiju i oni odmah progledaše. I pođoše za njim.
