< מתיו 18 >

בשעה ההיא נגשו התלמידים אל ישוע ויאמרו מי אפוא גדול מחבריו במלכות השמים׃ 1
At that hour came the disciples near to Jesus, saying, 'Who, now, is greater in the reign of the heavens?'
ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם׃ 2
And Jesus having called near a child, did set him in the midst of them,
ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבוא אל מלכות השמים׃ 3
and said, 'Verily I say to you, if ye may not be turned and become as the children, ye may not enter into the reign of the heavens;
לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים׃ 4
whoever then may humble himself as this child, he is the greater in the reign of the heavens.
וכל אשר יקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל׃ 5
'And he who may receive one such child in my name, doth receive me,
וכל המכשיל את אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וטבע במצולות ים׃ 6
and whoever may cause to stumble one of those little ones who are believing in me, it is better for him that a weighty millstone may be hanged upon his neck, and he may be sunk in the depth of the sea.
אוי לעולם מפני המכשלים כי המכשלים צריכים לבוא אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו יבוא המכשול׃ 7
'Woe to the world from the stumbling-blocks! for there is a necessity for the stumbling-blocks to come, but woe to that man through whom the stumbling-block doth come!
ואם תכשילך ידך או רגלך קצץ אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים פסח או קטע מהיות לך שתי ידים או שתי רגלים ותשלך אל אש עולם׃ (aiōnios g166) 8
'And if thy hand or thy foot doth cause thee to stumble, cut them off and cast from thee; it is good for thee to enter into the life lame or maimed, rather than having two hands or two feet, to be cast to the fire the age-during. (aiōnios g166)
ואם עינך תכשליך נקר אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך אל אש גיהנם׃ (Geenna g1067) 9
'And if thine eye doth cause thee to stumble, pluck it out and cast from thee; it is good for thee one-eyed to enter into the life, rather than having two eyes to be cast to the gehenna of the fire. (Geenna g1067)
ראו פן תבזו אחד wקטנים האלה כי אמר אני לכם כי מלאכיהם ראים תמיד את פני אבי שבשמים׃ 10
'Beware! — ye may not despise one of these little ones, for I say to you, that their messengers in the heavens do always behold the face of my Father who is in the heavens,
כי בא בן האדם להושיע את האבד׃ 11
for the Son of Man did come to save the lost.
מה דעתכם כי יהיו לאיש מאה כבשים ותעה אחד מהם הלא יעזב את התשעים ותשעה על ההרים והלך לבקש את התעה׃ 12
'What think ye? if a man may have an hundred sheep, and there may go astray one of them, doth he not — having left the ninety-nine, having gone on the mountains — seek that which is gone astray?
והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא תעו׃ 13
and if it may come to pass that he doth find it, verily I say to you, that he doth rejoice over it more than over the ninety-nine that have not gone astray;
כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה׃ 14
so it is not will in presence of your Father who is in the heavens, that one of these little ones may perish.
וכי יחטא לך אחיך לך והוכחת אותו בינך ובינו לבדו ואם ישמע אליך קנית לך אחיך׃ 15
'And if thy brother may sin against thee, go and show him his fault between thee and him alone, if he may hear thee, thou didst gain thy brother;
ואם לא ישמע קח עמך עוד אחד או שנים למען על פי שנים או שלשה עדים יקום כל דבר׃ 16
and if he may not hear, take with thee yet one or two, that by the mouth of two witnesses or three every word may stand.
ואם לא ישמע אליהם הגד אל הקהל ואם לא ישמע גם אל הקהל והיה לך כגוי וכמוכס׃ 17
'And if he may not hear them, say [it] to the assembly, and if also the assembly he may not hear, let him be to thee as the heathen man and the tax-gatherer.
אמן אמר אני לכם כל אשר תאסרו על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתירו על הארץ מתר יהיה בשמים׃ 18
'Verily I say to you, Whatever things ye may bind upon the earth shall be having been bound in the heavens, and whatever things ye may loose on the earth shall be having been loosed in the heavens.
ועוד אמר אני לכם שנים מכם כי יועצו יחדו בארץ על כל דבר אשר ישאלו היה יהיה להם מאת אבי שבשמים׃ 19
'Again, I say to you, that, if two of you may agree on the earth concerning anything, whatever they may ask — it shall be done to them from my Father who is in the heavens,
כי בכל מקום אשר שנים או שלשה נאספו בשמי שם אני בתוכם׃ 20
for where there are two or three gathered together — to my name, there am I in the midst of them.'
ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא לי אחי וסלחתי לו העד שבע פעמים׃ 21
Then Peter having come near to him, said, 'Sir, how often shall my brother sin against me, and I forgive him — till seven times?'
ויאמר אליו ישוע לא אמר לך עד שבע פעמים כי אם עד שבעים ושבע׃ 22
Jesus saith to him, 'I do not say to thee till seven times, but till seventy times seven.
על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו׃ 23
'Because of this was the reign of the heavens likened to a man, a king, who did will to take reckoning with his servants,
וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף׃ 24
and he having begun to take account, there was brought near to him one debtor of a myriad of talents,
ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם׃ 25
and he having nothing to pay, his lord did command him to be sold, and his wife, and the children, and all, whatever he had, and payment to be made.
ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך׃ 26
The servant then, having fallen down, was bowing to him, saying, Sir, have patience with me, and I will pay thee all;
ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב׃ 27
and the lord of that servant having been moved with compassion did release him, and the debt he forgave him.
ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי׃ 28
'And, that servant having come forth, found one of his fellow-servants who was owing him an hundred denaries, and having laid hold, he took him by the throat, saying, Pay me that which thou owest.
ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל׃ 29
His fellow-servant then, having fallen down at his feet, was calling on him, saying, Have patience with me, and I will pay thee all;
והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו׃ 30
and he would not, but having gone away, he cast him into prison, till he might pay that which was owing.
וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה׃ 31
'And his fellow-servants having seen the things that were done, were grieved exceedingly, and having come, shewed fully to their lord all the things that were done;
ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני׃ 32
then having called him, his lord saith to him, Evil servant! all that debt I did forgive thee, seeing thou didst call upon me,
הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך׃ 33
did it not behove also thee to have dealt kindly with thy fellow-servant, as I also dealt kindly with thee?
ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו׃ 34
'And having been wroth, his lord delivered him to the inquisitors, till he might pay all that was owing to him;
ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם׃ 35
so also my heavenly Father will do to you, if ye may not forgive each one his brother from your hearts their trespasses.'

< מתיו 18 >