מתיו 18

1 בשעה ההיא נגשו התלמידים אל ישוע ויאמרו מי אפוא גדול מחבריו במלכות השמים׃

The same tyme the disciples came vnto Iesus saying: who is ye greatest in the kyngdome of heve?

2 ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם׃

Iesus called a chylde vnto him and set him in the middes of them:

3 ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבוא אל מלכות השמים׃

and sayd. Verely I say vnto you: except ye tourne and become as chyldren ye cannot enter into the kyngdom of heven.

4 לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים׃

Whosoever therfore humble him sylfe as this chylde the same is the greatest in ye kyngdome of heve.

5 וכל אשר יקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל׃

And who soever receaveth suche a chylde in my name receaveth me.

6 וכל המכשיל את אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וטבע במצולות ים׃

But whosoever offende one of these lytelons which beleve in me: it were better for him that a milstone were hanged aboute his necke and that he were drouned in the depth of the see.

7 אוי לעולם מפני המכשלים כי המכשלים צריכים לבוא אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו יבוא המכשול׃

Wo be vnto the world because of offences. How be it it cannot be avoided but yt offences shalbe geven. Neverthelesse woo be to ye man by who the offence cometh.

8 ואם תכשילך ידך או רגלך קצץ אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים פסח או קטע מהיות לך שתי ידים או שתי רגלים ותשלך אל אש עולם׃ (aiōnios g166)

Wherfore yf thy honde or thy fote offende the cut him of and cast him from the. It ys better for the to enter into lyfe halt or maymed rather then thou shuldest havinge two hondes or two fete be cast into everlasting fyre. (aiōnios g166)

9 ואם עינך תכשליך נקר אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך אל אש גיהנם׃ (Geenna g1067)

And yf also thyne eye offende the plucke him oute and caste him from the. It is better for the to enter into lyfe with one eye then havyng two eyes to be cast into hell fyre. (Geenna g1067)

10 ראו פן תבזו אחד wקטנים האלה כי אמר אני לכם כי מלאכיהם ראים תמיד את פני אבי שבשמים׃

Se that ye despise not one of these litelons. For I saye vnto you yt in heven their angels alwayes behold the face of my father which is in heven.

11 כי בא בן האדם להושיע את האבד׃

Ye and the sonne of man is come to saue that which is lost.

12 מה דעתכם כי יהיו לאיש מאה כבשים ותעה אחד מהם הלא יעזב את התשעים ותשעה על ההרים והלך לבקש את התעה׃

How thinke ye? Yf a man have an hondred shepe and one of them be gone astray dothe he not leve nynty and nyne in ye moutains and go and seke that one which is gone astray?

13 והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא תעו׃

If it happen that he fynd him veryly I say vnto you: he reioyseth more of that shepe then of the nynty and nyne which went not astray.

14 כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה׃

Even so it is not the wyll of youre father in heven that one of these lytelons shulde perishe.

15 וכי יחטא לך אחיך לך והוכחת אותו בינך ובינו לבדו ואם ישמע אליך קנית לך אחיך׃

Moreover yf thy brother treaspace agenst the. Go and tell him his faute betwene him and the alone. Yf he heare the thou hast wone thy brother:

16 ואם לא ישמע קח עמך עוד אחד או שנים למען על פי שנים או שלשה עדים יקום כל דבר׃

But yf he heare the not then take yet with the one or two that in the mouth of two or thre witnesses all thinges maye be stablisshed.

17 ואם לא ישמע אליהם הגד אל הקהל ואם לא ישמע גם אל הקהל והיה לך כגוי וכמוכס׃

If he heare not them tell it vnto the congregacion. If he heare not ye congregacion take him as an hethen man and as a publican.

18 אמן אמר אני לכם כל אשר תאסרו על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתירו על הארץ מתר יהיה בשמים׃

Verely I say vnto you what soever ye bynde on erth shalbe bounde in heven. And what soever ye lowse on erth shalbe lowsed in heven.

19 ועוד אמר אני לכם שנים מכם כי יועצו יחדו בארץ על כל דבר אשר ישאלו היה יהיה להם מאת אבי שבשמים׃

Agayn I say vnto you that yf two of you shall agre in erth apon eny maner thynge what soever they shall desyre: it shalbe geven them of my father which is in heven.

20 כי בכל מקום אשר שנים או שלשה נאספו בשמי שם אני בתוכם׃

For where two or thre are gathered togedder in my name there am I in the myddes of them.

21 ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא לי אחי וסלחתי לו העד שבע פעמים׃

Then came Peter to him and sayde: master howe ofte shall I forgeve my brother yf he synne agaynst me seven tymes?

22 ויאמר אליו ישוע לא אמר לך עד שבע פעמים כי אם עד שבעים ושבע׃

Iesus sayd vnto him: I saye not vnto the seven tymes: but seventy tymes seven tymes.

23 על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו׃

Therfore is ye kingdome of heven lykened vnto a certayne kynge which wolde take a countis of his servauntis.

24 וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף׃

And when he had begone to recken one was broughte vnto him whiche ought him ten thousande talentis:

25 ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם׃

whome be cause he had nought to paye his master commaunded him to be solde and his wyfe and his chyldren and all that he had and payment to be made.

26 ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך׃

The servaunt fell doune and besought him sayinge: Sir geve me respyte and I wyll paye it every whit.

27 ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב׃

Then had the Lorde pytie on that servaunt and lowsed him and forgave him the det.

28 ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי׃

And ye sayde servaut wet oute and founde one of his felowes which ought him an hundred pence and leyed hondes on him and toke him by the throote sayinge: paye me yt thou owest.

29 ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל׃

And his felowe fell doune and besought him sayinge: have pacience with me and I wyll paye the all.

30 והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו׃

And he wolde not but went and cast him into preson tyll he shulde paye the det.

31 וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה׃

When his other felowes sawe what was done they were very sory and came and tolde vnto their lorde all yt had happened.

32 ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני׃

Then his lorde called him and sayde vnto him. O evyll servaut I forgave the all that det because thou prayedst me: was it not mete also yt thou

33 הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך׃

shuldest have had copassion on thy felow even as I had pitie on ye?

34 ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו׃

And his lorde was wrooth and delyuered him to the iaylers tyll he shnld paye all that was due to him.

35 ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם׃

So lyke wyse shall my hevenly father do vnto you except ye forgeve with youre hertes eache one to his brother their treaspases.