מתיו 15

1 אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃

Then came to Jesus scribes and Pharisees that were of Jerusalem, saying:

2 ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃

Why do your disciples transgress the tradition of the elders? for they do not wash their hands when they eat bread.

3 ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃

But he answered and said to them: And why do you transgress the commandment of God for the sake of your tradition?

4 כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃

For God commanded, saying, Honor your father and your mother; and, He that curses father or mother shall surely be put to death.

5 ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃

But you say, Whoever shall say to his father or his mother, Whatever of mine might profit you, is a gift, he must in no way honor his father or his mother;

6 ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃

and you make the commandment of God of no effect for the sake of your tradition.

7 חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃

Hypocrites! well did Isaiah prophesy of you, saying,

8 העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃

This people draws near to me with their mouth, and honors me with their lips; but their heart is far from me.

9 ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃

But in vain, do they worship me, teaching precepts, the commandments of men.

10 ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃

And he called the multitude to him, and said to them: Hear and understand;

11 לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃

That which enters the mouth does not defile the man; but that which comes out of the mouth, this defiles the man.

12 ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃

Then came his disciples and said to him: Dost thou know that the Pharisees, when they heard that saying, were offended?

13 ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃

But he answered and said: Every plant that my heavenly Father has not planted, shall be rooted up.

14 הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃

Let them alone; they are blind leaders of the blind; and if the blind lead the blind, both will fall into the pit.

15 ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃

But Peter answered and said to him: Explain to us this dark saying.

16 ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃

Jesus replied: Are you also yet without understanding?

17 העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃

Do you not yet understand that whatever enters the mouth passes into the belly, and is cast out into the sink?

18 אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃

But those things which go out from the mouth, come from the heart; and these defile the man.

19 כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃

For from the heart come evil reasonings, murders, adulteries, lewd actions, thefts, false testimonies, impious words.

20 אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃

These are the things that defile the man. But to eat with unwashed hands does not defile the man.

21 ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃

And Jesus went out thence, and withdrew into the regions of Tyre and Sidon.

22 והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃

And behold, a woman of Chanaan came out from those borders, and cried to him, saying: Have mercy on me, Lord, son of David; my daughter is grievously vexed with a demon.

23 והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃

But he answered her not a word. And his disciples came and besought him, saying: Send her away, for she cries after us.

24 ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃

But he answered and said: I am not sent but to the lost sheep of the house of Israel.

25 והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃

But she came and did him homage, saying: Lord, help me.

26 ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃

He answered and said: It is not good to take the children’s bread, and throw it to the little dogs.

27 ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃

She replied: Yes, Lord; and yet thou canst help me; for the little dogs eat of the crumbs which fall from the table of their masters.

28 ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃

Then Jesus answered and said to her: O woman, great is your faith; be it to you as you desire. And her daughter was restored to health from that hour.

29 ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃

And Jesus departed thence, and came near the sea of Galilee, and went up into the mountain, and sat there.

30 ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃

And many multitudes came to him, having with them the lame, the blind, the deaf, the maimed, and many others; and laid them at the feet of Jesus, and he cured them;

31 ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃

so that the multitudes were astonished, when they saw the dumb speaking, the maimed whole, the lame walking, and the blind seeing; and they glorified the God of Israel.

32 ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃

Then Jesus called his disciples to him, and said: I have compassion on the multitude, because they have been with me now three days, and have nothing to eat. And I am not willing to send them away fasting, lest they faint on the road.

33 ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃

And his disciples said to him: Whence should we have in the desert as many loaves as would satisfy so great a multitude?

34 ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃

And Jesus said to them: How many loaves have you? They said: Seven, and a few little fishes.

35 ויצו את המון העם לשבת לארץ׃

And he commanded the multitude to recline on the ground.

36 ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃

And he took the seven loaves and the fishes, and gave thanks, and broke, and gave thorn to the disciples, and the disciples gave them to the multitude.

37 ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃

And they all ate and were satisfied; and they took up what remained of the broken pieces, seven baskets full.

38 והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃

And those who ate were four thousand men, besides women and children.

39 וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃

And he sent the multitudes away, and entered the ship, and went into the borders of Magdala.

Jesus Heals a Demoniac