מתיו 15
| אז באו אל ישוע הסופרים והפרושים אשר מירושלים׃ | 1 |
Tada pristupe Isusu farizeji i pismoznanci iz Jeruzalema govoreći:
| ויאמרו מדוע תלמידיך עברים את קבלת הזקנים כי אינם רחצים את ידיהם באכלם לחם׃ | 2 |
“Zašto tvoji učenici prestupaju predaju starih? Ne umivaju ruku prije jela!”
| ויען ויאמר אליהם מדוע גם אתם עברים את מצות אלהים בעבור קבלתכם׃ | 3 |
On im odgovori: “A zašto vi prestupate zapovijed Božju radi svoje predaje?
| כי אלהים צוה לאמר כבד את אביך ואת אמך ומקלל אביו ואמו מות יומת׃ | 4 |
Ta reče Bog: Poštuj oca i majku! I: Tko prokune oca ili majku, smrću neka se kazni!
| ואתם אמרים האמר לאביו ולאמו קרבן כל מה שאתה נהנה לי אין עליו לכבד את אביו ואת אמו׃ | 5 |
A vi velite: 'Rekne li tko ocu ili majci: Pomoć koja te od mene ide neka bude sveti dar,
| ותפרו את דבר האלהים בעבור קבלתכם׃ | 6 |
ne treba da poštuje oca svoga ni majku svoju.' Tako dokinuste riječ Božju radi svoje predaje.
| חנפים היטב נבא עליכם ישעיהו לאמר׃ | 7 |
Licemjeri, dobro prorokova o vama Izaija:
| העם הזה נגש בפיו ובשפתיו כבדוני ולבו רחק ממני׃ | 8 |
Narod me ovaj usnama časti, a srce mu je daleko od mene.
| ותהו יראתם אתי מצות אנשים מלמדים׃ | 9 |
Uzalud me štuju naučavajući nauke - uredbe ljudske.”
| ויקרא אל העם ויאמר להם שמעו והבינו׃ | 10 |
Tada dozove mnoštvo i reče: “Slušajte i razumijte!
| לא הבא אל הפה יטמא את האדם כי אם היוצא מן הפה הוא מטמא את האדם׃ | 11 |
Ne onečišćuje čovjeka što ulazi u usta, nego što iz usta izlazi - to čovjeka onečišćuje.”
| ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו הידעת כי הפרושים בשמעם את הדבר הזה נכשלו בו׃ | 12 |
Tada pristupe k njemu učenici i kažu mu: “Znaš li da su se farizeji sablaznili kad su čuli tu riječ?”
| ויען ויאמר כל מטע אשר לא נטע אבי שבשמים עקור יעקר׃ | 13 |
On im odgovori: “Svaki nasad koji ne posadi Otac moj nebeski iskorijenit će se.
| הניחו אותם מנהלים עורים המה לעורים וכי יוליך עור את העור ונפלו שניהם בתוך הבור׃ | 14 |
Pustite ih! Slijepi su, vođe slijepaca! A ako slijepac slijepca vodi, obojica će u jamu pasti.”
| ויען פטרוס ויאמר אליו באר לנו את המשל הזה׃ | 15 |
Petar prihvati i reče mu: “Protumači nam tu prispodobu!”
| ויאמר ישוע עדנה גם אתם באין בינה׃ | 16 |
A on reče: “I vi još uvijek ne razumijete?
| העוד לא תשכילו כי כל הבא אל הפה יורד אל הכרש וישפך משם למוצאות׃ | 17 |
Ne shvaćate li: sve što ulazi na usta, ide u trbuh te se izbacuje u zahod.
| אבל היוצא מן הפה יוצא מן הלב והוא מטמא את האדם׃ | 18 |
Naprotiv, što iz usta izlazi, iz srca izvire i to onečišćuje čovjeka.
| כי מן הלב יוצאות מחשבות רע רציחות נאופים זנונים גנבות עדיות שקר וגדופים׃ | 19 |
Ta iz srca izviru opake namisli, ubojstva, preljubi, bludništva, krađe, lažna svjedočanstva, psovke.
| אלה הם המטמאים את האדם אבל אכול בלי נטילת ידים לא יטמא את האדם׃ | 20 |
To onečišćuje čovjeka; a jesti neopranih ruku ne onečišćuje čovjeka.”
| ויצא ישוע משם ויסר אל גלילות צור וצידון׃ | 21 |
Isus zatim ode odande i povuče se u krajeve tirske i sidonske.
| והנה אשה כנענית יצאה מן הגבולות ההם ותצעק אליו לאמר חנני אדני בן דוד כי בתי מענה מאד על ידי שד׃ | 22 |
I gle: žena neka, Kanaanka iz onih krajeva, iziđe vičući: “Smiluj mi se, Gospodine, Sine Davidov! Kći mi je teško opsjednuta!”
| והוא לא ענה אתה דבר ויגשו תלמידיו ויבקשו ממנו לאמר שלחה כי צעקת היא אחרינו׃ | 23 |
Ali on joj ne uzvrati ni riječi. Pristupe mu na to učenici te ga moljahu: “Udovolji joj jer viče za nama.”
| ויען ויאמר לא שלחתי כי אם אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ | 24 |
On odgovori: “Poslan sam samo k izgubljenim ovcama doma Izraelova.”
| והיא באה ותשתחו לו לאמר אדני עזרני׃ | 25 |
Ali ona priđe, pokloni mu se ničice i kaže: “Gospodine, pomozi mi!”
| ויען ויאמר לא טוב לקחת את לחם הבנים ולהשליכו לצעירי הכלבים׃ | 26 |
On odgovori: “Ne priliči uzeti kruh djeci i baciti ga psićima.”
| ותאמר כן אדני אפס כי גם צעירי הכלבים יאכלו מפרורים הנפלים מעל שלחן אדניהם׃ | 27 |
A ona će: “Da, Gospodine! Ali psići jedu od mrvica što padaju sa stola njihovih gospodara!”
| ויען ישוע ויאמר אליה אשה גדלה אמונתך יהי לך כרצונך ותרפא בתה מן השעה ההיא׃ | 28 |
Tada joj Isus reče: “O ženo! Velika je vjera tvoja! Neka ti bude kako želiš.” I ozdravi joj kći toga časa.
| ויעבר ישוע משם ויבא אל ים הגליל ויעל ההרה וישב שם׃ | 29 |
Otišavši odande, dođe Isus do Galilejskog mora, uziđe na goru i sjede ondje.
| ויבאו אליו המון עם רב ועמהם פסחים עורים חרשים קטעים ורבים כהמה ויפילום לרגלי ישוע וירפאם׃ | 30 |
Tada nagrnu k njemu silan svijet s hromima, kljastima, slijepima, nijemima i mnogima drugima. Polože mu ih do nogu, a on ih izliječi.
| ויתמהו העם בראותם את האלמים מדברים והקטעים בריאים והפסחים מתהלכים והעורים ראים וישבחו את אלהי ישראל׃ | 31 |
Gledajući kako su nijemi progovorili, kljasti ozdravili, hromi prohodali, slijepi progledali, divilo se mnoštvo i slavilo Boga Izraelova.
| ויקרא ישוע אל תלמידיו ויאמר נכמרו רחמי על העם כי זה שלשת ימים עמדו עמדי ואין להם מה לאכל ואינני אבה לשלחם רעבים פן יתעלפו בדרך׃ | 32 |
A Isus dozva svoje učenike pa im reče: “Žao mi je naroda jer su već tri dana uza me, a nemaju što jesti. Otpraviti ih gladne neću da ne klonu putem.”
| ויאמרו אליו התלמידים מאין לנו די לחם במדבר להשביע את ההמון הגדול הזה׃ | 33 |
Kažu mu učenici: “Odakle nam u pustinji toliko kruha da nahranimo toliko mnoštvo?”
| ויאמר ישוע אליהם כמה ככרות לחם לכם ויאמרו שבע ומעט דגים קטנים׃ | 34 |
A Isus im reče: “Koliko kruhova imate?” Oni će: “Sedam, i malo riba.”
| ויצו את המון העם לשבת לארץ׃ | 35 |
Nato zapovjedi mnoštvu da posjeda po zemlji,
| ויקח את שבע ככרות הלחם ואת הדגים ויברך ויפרס ויתן אל התלמידים והתלמידים נתנו לעם׃ | 36 |
uze sedam kruhova i ribe, zahvali, razlomi i davaše učenicima, a učenici mnoštvu.
| ויאכלו כלם וישבעו וישאו מן הפתותים הנותרים שבעה דודים מלאים׃ | 37 |
I jeli su i nasitili se. A od preteklih ulomaka nakupiše sedam punih košara.
| והאכלים היו ארבעת אלפי איש מלבד הנשים והטף׃ | 38 |
A blagovalo je četiri tisuće muškaraca, osim žena i djece.
| וישלח את העם וירד באניה ויבא אל גבול מגדלא׃ | 39 |
Tada otpusti mnoštvo, uđe u lađu i ode u kraj magadanski.
