מתיו 13
| ויהי ביום ההוא ויצא ישוע מן הבית וישב על הים׃ | 1 |
Ho alu akin hoka Jisu naam ha vngyula svparsvlv kiambv itoku, hoka nw dootung tvla tamsarto.
| ויקהלו אליו המון עם רב וירד אל האניה וישב בה וכל העם עמדים על שפת הים׃ | 2 |
Ninyia doyumdochinv nyi vdwv achialvbv twngtv kunam lvgabv nw svpw gulo aala dooto, nyipam gv agum lo dakrilo.
| וירב לדבר אליהם במשלים לאמר הנה הזורע יצא לזרע׃ | 3 |
Nw minchisinam minv nvla bunua ogumvnwngnga minjito. “Alu gulo nyi ako rongolo radv chibv vnglinto.
| ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך ויבא העוף ויאכלהו׃ | 4 |
Nw rongolo radv ha chirilo, megonv lamtvlo hopvto, okv pvta vdwv aala hum dvtoku.
| ויש אשר נפל על מקמות סלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה׃ | 5 |
Kvgonv lvngtak aolo hopvto, hoka kvdw miang go dooto. Amw v Vjakgobv boksu dato, ogulvgavbolo kvdw v rungrwng mato.
| ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי לא היה לו שרש׃ | 6 |
Vbvritola vdwlo doonyi v chaalin tokudw, agar anga kaayok toku; ogulvgavbolo miamiv rungrwngbv harlwk madvto, agar angv baapubv sinyok toku.
| ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו׃ | 7 |
Amw kvgonv mootum tv pvdwng lo hopvto, hv singlin toku, singnv vdwv hum yuptwngpatoku.
| ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃ | 8 |
Vbvritola amw kvgonv alvnv kvdw lo holwk toku, okv radv vdwv svngla dape pelin lakula; kvgonv chaam bv, kvgonv chamkvbv okv kvgonv lwnggobv lintoku.”
| מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ | 9 |
Okv Jisu minyabv minto, “Tvvtoka, nonuno nyarung doodu bolo!”
| ויגשו אליו התלמידים ויאמרו למה זה במשלים תדבר אליהם׃ | 10 |
Vbvrikunamv lvbwlaksu vdwv Jisu gvlo aala tvvkato, “No nyi vdwa gaam minrinyi ogubv minchisinam minvla mindunv?”
| ויען ויאמר כי לכם נתן לדעת את סודות מלכות השמים ולהם לא נתן׃ | 11 |
Jisu mirwkto, “Nyidomooku gv Karv gv lvga nga nonua minji ropvkunv, vbvritola bunua minji madv.
| כי מי שיש לו נתן ינתן לו ויעדיף ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו׃ | 12 |
Yvvnyi hv ogugo doodunv hum jitamre, ninyia kaiyayabv doomu kunam lvgabv; vbvritola yvvdw oguka kaama dunv ninyigv achukgo doonam haka dvrit reku.
| על כן במשלים אדבר אליהם כי בראתם לא יראו ובשמעם לא ישמעו אף לא יבינו׃ | 13 |
Ngoogv bunua minchisinam minvla minam gv lvga ngv bunu kaagapdo, vbvritola kaapama, okv bunu tvvdu, vbvritola tvvpama okv chima.
| ותקים בהם נבואת ישעיהו האמרת שמעו שמוע ואל תבינו וראו ראו ואל תדעו׃ | 14 |
Vkvlvgabv Aijaya gv nyikrw kaanam hv bunua mindu: ‘So nyi vdw si tvvdu okv tvvdu vbvritola tvchinma; bunu kaadi kaadidu, vbvritola kaapa ma,
| כי השמן לב העם הזה ואזניו הכבד ועיניו השע פן יראה בעיניו ובאזניו ישמע ולבבו יבין ושב ורפא לו׃ | 15 |
ogulvgavbolo bunugv haapok vdwv pvcha nyapv, okv bunugv nyarung nga mvtum sinyapv okv bunugv nyik a nyikching sinyapv. Vbv mvmabolo bunugv nyikkv kaapare, bunugv nyarung ngv tvvpare, bunugv haapok v chiri kunvpv, okv bunu nga dakrwk reku, Pwknvyarnv mindu, okv bunua ngo mvpu pvku nvpv.’
| ואתם אשרי עיניכם כי תראינה ואזניכם כי תשמענה׃ | 16 |
“Nonu gvbvdv vdwgo gamdakpv! Nonugv nyik v kaapadu, nonugv nyarung ngv tvvpadu.
| כי אמן אמר אני לכם נביאים וצדיקים רבים נכספו לראת את אשר אתם ראים ולא ראוהו ולשמע את אשר אתם שמעים ולא שמעוהו׃ | 17 |
Ngo nonua jvjvbv mindunv, nyijwk achialvgo okv Pwknvyarnv gv pakbu achialvgo, nonugv kaagv dvnam a kaadubv mvngyato, vbvritola bunu kaapama, okv nonugv tvvgv dvnam a tvvdubv mvngnyato, vbvritola bunu tvvpa riakuma.
| לכן אתם שמעו נא את משל הזורע׃ | 18 |
“Vbvrikunamv, tvvria nyato, okv chinlaka amw chinam minchisinam si ogu vdw.
| כל איש שמע את דבר המלכות ולא יבינהו ובא הרע וחטף את הזרוע בלבבו הוא הנזרע על יד הדרך׃ | 19 |
Yvvdw Pwknvyarnv gv Karv gv doin a tvvgv rila hum tvvchin madunv hv lamtvlo amw hoolunv jvbv ridunv. Bunu gvlo amw chilwk nama uyu vrammv aala dvrit dunv.
| והנזרע על הסלע הוא השמע את הדבר וימהר ויקחנו בשמחה׃ | 20 |
Amw v lvngtak aolo hopvnv nvngv hobunua mindunv doin a tvdanam gula himpula torwk sinv vdwa.
| אך אין לו שרש תחתיו ורק לשעה יעמד ובהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מיד נכשל׃ | 21 |
Vbvritola bunu ho rungrwngbv miami hv harlwk madu, okv bunu doobwng jinv gubv rikuma. Vkvlvgabv vdwlo doin gv lvkwngbv adwkaku vmalo mvdwkmvkuv aari kudw, bunu vjakpi gubv topu riku.
| והנזרע בין הקצים הוא השמע את הדבר ודאגת העולם הזה ומרמת העשר ימעכו את הדבר ופרי לא יהיה לו׃ (aiōn g165) | 22 |
Amw v tvv pvdwng gulo holwknvngv hobunua mindunv doin a tvgvrila; vbvritola ninyigv singdung lvgabv mvngrula, okv nyitvnyigam lvgabv mvngbiu namv doin ha yuptoku, okv bunu apw asi svvlin kuma. (aiōn g165)
| והנזרע על האדמה הטובה הוא השמע את הדבר ומבין אתו אף יעשה פרי ונתן זה מאה שערים וזה ששים וזה שלשים׃ | 23 |
Okv amw hv alvnv kvdw lo chilwk kunam hv ho bunua mindunv yvvdw doin ha tvvgvrila hum tvchin dunv; apw asi svvlin dunv, megonv chaam bv, kvgonv chamkvbv, okv kvgonv lwngbv bv.”
| וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לאיש אשר זרע זרע טוב בשדהו׃ | 24 |
Jisu bunua kvvbi minchisinam go minjito: “Nyidomooku gv Karv ngv svbv ridunv. Nyi ako ninyigv rongolo alvnv amw a chilwkto.
| ויהי בנפל תרדמה על האנשים ויבא איבו ויזרע זונין בתוך החטים וילך לו׃ | 25 |
Ayu yupgolo, mvnwngnga yupmu tvla, nyimak ako aala vvng amw mego ampu apumlo paklwk pila vngyu toku.
| וכאשר פרח הדשא ויעש פרי ויראו גם הזונין׃ | 26 |
Vdwlo agar hv garlin tokudw anw hv paalin raptoku vbvrikunamv vvng nga kaapa raptoku.
| ויגשו עבדי בעל הבית ויאמרו אליו אדנינו הלא זרע טוב זרעת בשדך ומאין לו הזונין׃ | 27 |
Nyi hvkvgv pakbuv aala ninyia tvvkato, ‘Atu, no gv rongolo no amw alvnv vkv paklwk pvnv; vvng ngv ogolo lokv aapvnvdw?’
| ויאמר להם איש איב עשה זאת ויאמרו אליו העבדים היש את נפשך כי נלך ונלקט אתם׃ | 28 |
Nw mirwksito, ‘Nyiru nvgonv hum ripv.’ Bunu ninyia tvvkato, ‘No ngonua vngla vvng nga bulin svgo vla mvngdure?’
| ויאמר לא פן בלקטכם את הזונין תשרשו גם את החטים׃ | 29 |
Nw mirwksito, “Ma, nonuno vvng nga bulin rinyi ampu ngaaka butak linjila.
| הניחו אתם ויגדלו שניהם יחד עד הקציר והיה בעת הקציר אמר לקוצרים לקטו בראשונה את הזונין ואגדו אתם אגדות לשרפם ואת החטים אספו לאוצרי׃ | 30 |
Vvng hala ampu nga bunyia lvkobv svngba rimutvka Nvvkumdw lobv. Vbvrikunamv ngo nvvkum jinv vdwa vvng nga naakum chotokv, puching tvkv, ramyok tvkv vla minre, okv ampu nga nvvkumla ngoogv nesunglo baglwk laka vla minreku.’”
| וישם לפניהם משל אחר לאמר מלכות השמים דומה לגרגר של חרדל אשר לקחו איש ויזרעהו בשדהו׃ | 31 |
Jisu bunua kvvbi minchisinam akodv mindvto; “Nyidomooku gv Karv ngv svbv ridunv. Nyi ako yingmw chargo naalaila ninyigv rongolo hum paklwk to.
| והוא קטן מכל הזרועים וכאשר צמח גדול הוא מן הירקות והיה לעץ עד אשר יבאו עוף השמים וקננו בענפיו׃ | 32 |
So si amw mvnwngnga charching yachoknv, vbvritola vdwlo hv svngrap tokudw, hv tamitasa mvnwngnga kaiyachok nvgobv ritoku, hv singnv gubv ritoku, vbvrikunamv pvta mvnwngngv aala ho gv hakbv dvdvlo asup mvlwkla doonya toku.”
| וישא עוד משלו ויאמר מלכות השמים דומה לשאר אשר לקחתו אשה ותטמנהו בשלש סאים קמח עד כי יחמץ כלו׃ | 33 |
Jisu bunua vjaklodvbv minchisinam go minji jidvto: “Nyidomooku gv Karv ngv vbv ridunv. Mvvga ako vpap naala okv hum moida ata keji champigo naala pvchwng lo mvyomvchidu goochama dvdvlobv.”
| כל זאת דבר ישוע במשלים אל המון העם ובבלי משל לא דבר אליהם׃ | 34 |
Jisu minchisinama minv nvla ogumvnwngnga nyipam a minjito; Nw minchisinama mintak mabv bunua ogugoka mimato.
| למלאת את אשר דבר הנביא לאמר אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם׃ | 35 |
Nw gv svbvrinam si nyijwk gv minpv nama jvjvbv rilin modukubv rito, Vdwlo ngo bunua gaam minridw ngo minchisinam minv nvla minre; Ngo bunua krim Sichingmooku sam pwklinyarlin rilokv naala vjak lobv chima nama minjire.”
| אז שלח ישוע את המון העם ויבא הביתה ויגשו אליו תלמידיו ויאמרו באר נא לנו את משל זוני השדה׃ | 36 |
Vdwlo Jisu nyipam a vngyula naam lo aato kudw, ninyigv lvbwlaksu vdwv nw gvlo aala tvvkato, “Tamsarnv, noogv rongo vng nga minchisila minammv ogu hvdw ngonua minjilabv.”
| ויען ויאמר אליהם הזורע את הזרע הטוב הוא בן האדם׃ | 37 |
Jisu mirwksito, “Alvnv amw chilwkkunv nyi angv si Nyia Kuunyilo ngv;
| והשדה הוא העולם והזרע הטוב בני המלכות הם והזונין בני הרע המה׃ | 38 |
rongo ngv nyiamooku si, alvnv amw v Karv gv nyi vdwv; vvng ngv Alvmanv Angv gv nyi vdwv;
| והאיב אשר זרעם הוא השטן והקציר הוא קץ העולם והקצרים הם המלאכים׃ (aiōn g165) | 39 |
okv vvng amw a chilwknv angv Uyudvbv. Nvvkumdw aluv nyiamooku gv ataranya ngv, okv nvvkum rianv vdwv nyidogindung ngv. (aiōn g165)
| והנה כאשר ילקטו הזונין ונשרפו באש כן יהיה בקץ העולם הזה׃ (aiōn g165) | 40 |
Vvng nga oguaingbv nvvkumla vmvlo ramyok dvdw, vkv aingbv rire nyiamooku gv ataranya alulo; (aiōn g165)
| בן האדם ישלח את מלאכיו ולקטו ממלכותו את כל המכשלות ואת כל פעלי האון׃ | 41 |
Nyia Kuunyilo ngv ninyigv nyidogindung vdwa vnglin more ninyigv Karv lokv, yvvbunudw nyi vdwa rimur modunv, okv kvvbi alvmanv ridunv, ho vdwa naakum more,
| והשליכו אתם אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ | 42 |
okv bunu vdwa achialvbv vmv gukulo bunu orlwk reku, hoka bunu kapriku okv bunugv hijung nga kotwkkrwk sila dooreku.
| אז יזהירו הצדיקים כשמש במלכות אביהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ | 43 |
Vbvrikunamv Pwknvyarnv gv nyi vdwv bunugv Abu gv Karv lo doonyi ungnam aingbv rireku. Vbvrikunamv nonuno nyarung gvdu nvlo tvvria laka!
| עוד דומה מלכות השמים לאוצר טמון בשדה אשר מצאו איש ויטמנהו ובשמחתו ילך ומכר את כל אשר לו וקנה את השדה ההוא׃ | 44 |
“Nyidomooku gv Karv ngv svbv ridunv. Nyi akonv rongo gulo yikungyira vvsi namgo kaapa toku, hum nw lvkodv mvtum toku okv himpu puyingla vnglaku ninyigv ogumvnwngnga piokla kula okv vngkur laku ho gv rongo nga rvvtoku.
| עוד דומה מלכות השמים לסחר המבקש מרגליות טבות׃ | 45 |
“Nyidomooku gv Karv ngv svbv rita dunv. Nyi akonv svngtor singku kaapunv makar dubv rito,
| וכאשר מצא מרגלית אחת יקרה מאד הלך לו וימכר את כל אשר לו ויקן אתה׃ | 46 |
okv vdwlo nw kaapuyaung nvgo kaapa tukudw, nw vnglaku ogugo svnggvrigv pvkudw mvnwngnga piokla kula ho gv svngtor singku nga rvvtoku.
| עוד דומה מלכות השמים למכמרת אשר הורדה לים ומינים שונים יאספו לתוכה׃ | 47 |
“Nyidomooku gv Karv ngv svbvka rita dunv. Ngui naanv nyi megonv bunugv vsap a svparsvlv lo orlwk nyala nvgwngnv ngui vkv naanyato.
| וכאשר נמלאה העלו אתה אל שפת הים וישבו וילקטו את המינים הטובים לתוך הכלים ואת המשחתים השליכו חוצה׃ | 48 |
Vdwlo vsaplo yarbing tokudw, bunu hum agum lo svvlin toku okv dootung nyatola ngui a darpin sidula: alv nvnga bunugv pvtak lo lwkto okv alvmanv vdwa ora nyatoku.
| כן יהיה בקץ העולם יצאו המלאכים והבדילו את הרשעים מתוך הצדיקים׃ (aiōn g165) | 49 |
Ataranya alu lo vbvching rireku: nyidogindung ngv vnglin nyala alvnv nyi vdwgv apum lo alvmanv nyi vdwa naakum riku (aiōn g165)
| והשליכום אל תנור האש שם תהיה היללה וחרק השנים׃ | 50 |
okv bunua achialvbv vmv guku lo orlwk reku, hoka bunu hijung nga kotwkkrwk sila dooreku.
| ויאמר אליהם ישוע האתם הבינותם את כל זאת ויאמרו אליו כן אדנינו׃ | 51 |
Jisu bunua tvvkato, “Nonuno so vdw sum tvvchinpvri?” Bunu “vkv” vla mirwksito.
| ויאמר אליהם על כן כל סופר המלמד למלכות השמים דומה לאיש בעל הבית המוציא מאוצרו חדשות וישנות׃ | 52 |
Vkvlvgabv nw bunua mirwkto, “Vbvrikunamv so gv minam si Pvbv tamsarnv mvnwngngv Nyidomooku gv Karv lo lvbwlaksu bv rikubolo, hv bunu naam atuv ninyigv karchung gv yikungyira nga aku jeka anw jeka lvkobv naalinnv atu jvbv ridu.”
| ויהי ככלות ישוע את המשלים האלה ויעבר משם׃ | 53 |
Vdwlo Jisu so gv minchisinam sum bunua minjila minya tokudw, nw ho mooku a vngyu toku
| ויבא לארצו וילמד אתם בבית כנסתם עד כי השתוממו ויאמרו מאין לזה החכמה הזאת והגבורות׃ | 54 |
okv ninyigv banggu lo vngkur toku. Nw jius kumkunaamlo tamsar toku, okv nw gvlo tvvnv vdwv tvngarvnga nyatoku. Bunu tvvkato, “Nw svkvnv mvngkimvnglak kv ogolo paapv nvyu? Okv ninyigv lamrwpanam rinam v oguvkudw?
| הלא זה הוא בן החרש הלא אמו שמה מרים ואחיו יעקב ויוסי ושמעון ויהודה׃ | 55 |
Nw yikungyira mvnv gv kuunyilo mangvri? Meri ninyigv anv mangvri? Okv Jems, Josep, Saimon, okv Judas bunu ninyigv boru mangvri?
| ואחיותיו הלא כלן אתנו הן ומאין איפוא לו כל אלה׃ | 56 |
Ninyigv bormv vdwv so dooma dvnvdw? Nw so mvnwng sum ogolokv paapv nvyu?”
| ויהי להם למכשול ויאמר ישוע אליהם אין הנביא נקלה כי אם בארצו ובביתו׃ | 57 |
Okv vbv bunu ninyia toa nyatoku. Jisu bunua minto, “Nyijwk ka ninyigv banggu naam lo okv nw atugv vpin nyi ngv mvngdv madunv, vbvritola mooku mvnwnglo mvngdv nama paayadunv.”
| ולא עשה שם גבורות רבות מפני חסר אמונתם׃ | 58 |
Ogulvgavbolo bunu mvngjwng namgo kaama, okv nw hoka achialvgo lamrwpanam goka riji mato.
