מתיו 12
| בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו׃ | 1 |
Hessafe guye, Sambbaata gallas, Yesuusi gade giddora aadhdhees. Yesuusa tamaareti koshattida gisho tiya bangga shirikidi moosona.
| ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר אסור לעשות בשבת׃ | 2 |
Shin Farisaaweti hessa be7idi Yesuusakko, “Hekko, ne tamaareti Sambbaata gallas oothanaw bessonnabaa oothoosona” yaagidosona.
| ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו רעב הוא והאנשים אשר אתו׃ | 3 |
Yesuusi enttako zaaridi, “Dawitey koshattida wode Iyara de7eyssatara ay oothidaakko nabbabibeekketii?
| כי בא אל בית האלהים ויאכל את לחם הפנים אשר איננו מתר לו ולאנשיו לאכלה רק לכהנים לבדם׃ | 4 |
Dawitey Xoossaa keethi gelidi kahineta xalaalappe attin inne iyara de7eyssatas bessonna geeshsha daabbuwa mis.
| או הלא קראתם בתורה כי בשבתות יחללו הכהנים את השבת במקדש ואין להם עון׃ | 5 |
Woykko kahineti Sambbaata wogaa shaaridi Xoossa Keethan Sambbaata gallas ooso oothiko enttaw bala gidonnayssa Muse higgiyan nabbabibeekketii?
| אבל אני אמר לכם כי יש פה גדול מן המקדש׃ | 6 |
Shin si7ite! Xoossa Keethaafe aadhdhey hayssan de7ees.
| ולו ידעתם מה הוא חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים׃ | 7 |
‘Taani hintte yarshshuwa gidonnashin hintte harata maarana mela koyays’ giya qaalay woy guusseeko hintte eridaakko xillo asa bolla pirddeketa.
| כי בן האדם הוא גם אדון השבת׃ | 8 |
Asa Na7ay Sambbaata Godaa” yaagis.
| ויעבר משם אל בית כנסתם׃ | 9 |
Yesuusi yaappe bidi Ayhude Woosa Keethi gelis.
| והנה שם איש אשר ידו יבשה וישאלוהו לאמר המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ | 10 |
Yan kushey gunddida issi uray de7ees. Yesuusa mootanaw gaaso koyaa asati, “Sambbaata gallas pathanaw bessi bessennee?” yaagidi oychchidosona.
| ויאמר אליהם מי האיש בכם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא יחזיק בו ויעלנו׃ | 11 |
I enttako, “Hintte giddofe issuwas dorssi Sambbaata gallas aafon wulliko, goochchidi kessonnay oonee?
| ומה יקר אדם מן הכבש לכן מתר להיטיב בשבת׃ | 12 |
Yaatin asi dorssafe waanidi daro aadhdhenee? Hessa gisho, Sambbaata gallas lo77obaa oosoy bessees” yaagis.
| ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת׃ | 13 |
Hessafe guye, Yesuusi addiyako, “Ne kushiya piddi ootha” yaagin, uray piddi oothis. Iya kushey paxidi hankko kushiyada hanis.
| ויצא הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו׃ | 14 |
Shin Farisaaweti yaappe kare keyidi, Yesuusa waati wodhaneekko maqettidosona.
| וידע ישוע ויסר משם וילך אחריו המון עם רב וירפאם כלם׃ | 15 |
Yesuusi entta qofaa eridi he bessaa aggidi hara soo bis. Daro asay iya kaallidi bidosona, hargganchchota ubbaa pathis.
| ויצו אתם בגערה שלא יגלהו׃ | 16 |
Yesuusi, “Tabaa hara oodeskka odoppite” yaagidi minthi odis.
| למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר׃ | 17 |
Hessika nabiya Isayaasi,
| הן עבדי בחרתי בו ידידי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו ומשפט לגוים יוציא׃ | 18 |
“Hekko ta doorida aylley, ta doseyssi, tana ufaysseyssi, taani ta ayyaanaa, iya bolla shemppisana; I, Ayhude gidonna deriyas suure pirddabaa awaajjana.
| לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו׃ | 19 |
I palamenna woykko kaccenna; ba qaalakka denbban coo sissenna.
| קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה עד יוציא לנצח משפט׃ | 20 |
Suure pirddan xoono demmana gakkanaw, dinccettida maqqaa menthenna, cuyiya muqaadaa toysenna.
| ולשמו גוים ייחלו׃ | 21 |
Ayhude gidonna derey ubbay iyan ufayssi wothana” yaagidi xaafidayssi polettana melassa.
| אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה׃ | 22 |
Hessafe guye, tuna ayyaanan oykettida qooqenne muume ase de7eyssa iyaakko ehidosona. Yesuusi uraa pathin, uray be7isinne odettis.
| וישתוממו כל המון העם ויאמרו הכי זה הוא בן דוד׃ | 23 |
Asa ubbay malaalettidi, “Hayssi Dawite Na7aa gidanddeshshaa?” yaagidosona.
| והפרושים כשמעם זאת אמרו זה איננו מגרש את השדים כי אם על ידי בעל זבוב שר השדים׃ | 24 |
Shin Farisaaweti hessa si7idi, “Ha uray tuna ayyaanata kessey tuna ayyaanata halaqaa Bi7elzebuula wolqqaana” yaagidosona.
| וישוע ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב וכל עיר ובית הנחלקים על עצמם לא יכונו׃ | 25 |
Yesuusi entta qofaa eridi, “Woli giddon shaakettiya kawotetha ubbay kunddana; qassi woli giddon shaakettiya katamay woykko keethay minnidi eqqenna.
| והשטן אם יגרש את השטן נחלק על עצמו ואיככה תכון ממלכתו׃ | 26 |
Xalahey Xalahe kessiyabaa gidikko ba giddon shaakettis guussu. Hessatho haniyabaa gidikko iya kawotethay waanidi minnidi eqqanaw dandda7ii?
| ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃ | 27 |
Taani tuna ayyaana kessey Bi7elzebuula wolqqan gidikko hinttena kaalliya asati oode wolqqan kessannee? Hessa gisho, hinttena kaalliya asati hinttena pirddana.
| אך אם ברוח אלהים אני מגרש את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃ | 28 |
Shin taani tuna ayyaanata kessey Xoossaa Ayyaanan gidikko, Xoossaa kawotethay hintteko yis.
| או איך יוכל איש לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃ | 29 |
“Woykko issi asi wolqqaama asa soo gelidi iya shaluwa bonqanaw koykko koyrottidi he uraa qachchonna ixxiko waattidi dandda7ii? Yaatikko iya shaluwa bonqanaw dandda7ees.
| כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מכנס אתי הוא מפזר׃ | 30 |
“Taara gidonnay oonikka taara eqettees; qassi taara issife shiishonna ubbay laallees.
| על כן אני אמר לכם כל חטא וגדוף יסלח לאדם אך גדוף הרוח לא יסלח לאדם׃ | 31 |
Hessa gisho, si7ite; asay oothiya ay nagarinne cashsha qaali ubbay atto geetettana, shin Geeshsha Ayyaana cayaa oodeskka iya nagaray atto geetettenna.
| וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמחרף את רוח הקדש לא יסלח לו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא׃ (aiōn g165) | 32 |
Oonikka Asa Na7a bolla iitabaa odettiko iyaw atto geetettana, shin Geeshsha Ayyaana bolla iitabaa odettiya oodeskka ha sa7an gidin yaana alamiyan iya nagaray atto geetettenna. (aiōn g165)
| או עשו את העץ טוב ופריו טוב או עשו את העץ משחת ופריו משחת כי בפריו נכר העץ׃ | 33 |
“Lo77o mithay lo77o ayfe ayfees; qassi iita mithay iita ayfees. Hiza, mithay erettey ba ayfiyaana.
| ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ימלל הפה׃ | 34 |
Hinttenoo, shoosha nayto, hintte iita gidishe waanidi lo77obaa odettanaw dandda7etii? Asi ba wozanan kumidabaappe doonan odettees.
| האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃ | 35 |
Lo77o asi ba wozanan wothida lo77obaappe, lo77obaa kessees; iita asi ba wozanan wothida iitabaappe, iitabaa kessees.
| ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃ | 36 |
Shin si7ite, asay odettiya coo oda ubbaas pirdda gallas zaaro immana.
| כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃ | 37 |
Ays giikko, ne odettiya ne qaalan xillana; ne odettiya ne qaalay ne bolla pirddana” yaagis.
| ויענו מן הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות מידך׃ | 38 |
Hessafe guye, issi issi Farisaawetinne higge asttamaareti Yesuusakko, “Asttamaariyaw, neeni malaata oothada nuna bessa” yaagidosona.
| ויען ויאמר אליהם דור רע ומנאף מבקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃ | 39 |
Shin Yesuusi zaaridi, “Ammanettonnanne iita yeletethay malaata koyees. Shin nabiya Yoonasa malaatappe hara malaati iyaw imettena.
| כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות׃ | 40 |
Yoonasi gita molo ulon heedzu gallasinne heedzu qamma gam77idayssa mela Asa Na7ay heedzu gallasinne heedzu qamma biitta garssan gam77ana.
| אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה וירשיעוהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה פה גדול מיונה׃ | 41 |
Nanawe asay pirdda gallas denddidi ha yeletethaa bolla pirddana; ays giikko, entti Yoonasa sibkkatiya si7idi bantta nagaraappe simmidosona. Hekko, Yoonasappe aadhdheyssi hayssan de7ees.
| מלכת תימן תקום במשפט עם הדור הזה ותרשיענו כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמה שלמה והנה פה גדול משלמה׃ | 42 |
Pirdda gallas dugeha kawiya denddada ha yeletethaa bolla pirddana; ays giikko, iya Solomone cinccatethaa si7anaw biittaa gaxappe yasu. Hekko, Solomoneppe aadhdhey hayssan de7ees.
| והרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצאנה׃ | 43 |
“Tuna ayyaanay asappe keyidaappe guye baw shemppiyaso koyidi haathi baynna mela bessan daaburees, shin ba koyaa shemppuwa demmenna.
| אז תאמר אשובה אל ביתי אשר יצאתי משם ובאה ומצאה אתו מפנה ומטאטא ומהדר׃ | 44 |
Yaanin, ‘Ta agga keyida keetha simmada baana’ yaagees. I simmiya wode keethay kaysi gideyssanne pitettidinne giigi uttidayssa demmees.
| ואחר תלך ולקחה אליה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו כן יהיה גם לדור הרע הזה׃ | 45 |
Hiza, simmi bidi, baappe iitiya hara laappun iita ayyaanata ekkidi yees; enttika uraa giddo gelidi de7oosona. He uraas kaseyssafe guyeyssi daro iitees. Ha iita yeletethaa bolla hessa mela hanana” yaagis.
| עודנו מדבר אל המון העם והנה אמו ואחיו עמדו בחוץ מבקשים לדבר אתו׃ | 46 |
Yesuusi deriyas oda bolla de7ishin iya aayiyanne iya ishati iya odisanaw koyidi karen eqqidosona.
| ויגד אליו הנה אמך ואחיך עמדים בחוץ ומבקשים לדבר אתך׃ | 47 |
Issi asi iyaakko, “Ne aayiyanne ne ishati nena odisanaw koyidi karen eqqidosona” yaagis.
| ויען ויאמר אל האיש המגיד לו מי היא אמי ומי הם אחי׃ | 48 |
Yesuusi zaaridi, “Ta aayiya oonee? Ta ishatikka oonantee?” yaagis.
| ויט ידו על תלמידיו ויאמר הנה אמי ואחי׃ | 49 |
Ba kushiyara tamaareta mallishe, “Be7ite, ta aayanne ta ishati hayssata.
| כי כל אשר יעשה רצון אבי שבשמים הוא אחי ואחותי ואמי׃ | 50 |
Salon de7iya ta Aawa sheniya oothiya ubbay ta isha, ta michchonne ta aayo” yaagis.
