בעת ההיא עבר ישוע בין הקמה ביום השבת ותלמידיו רעבו ויחלו לקטף מלילת ויאכלו׃ | 1 |
ויראו הפרושים ויאמרו לו הנה תלמידיך עשים את אשר אסור לעשות בשבת׃ | 2 |
ויאמר אליהם הלא קראתם את אשר עשה דוד בהיתו רעב הוא והאנשים אשר אתו׃ | 3 |
כי בא אל בית האלהים ויאכל את לחם הפנים אשר איננו מתר לו ולאנשיו לאכלה רק לכהנים לבדם׃ | 4 |
או הלא קראתם בתורה כי בשבתות יחללו הכהנים את השבת במקדש ואין להם עון׃ | 5 |
אבל אני אמר לכם כי יש פה גדול מן המקדש׃ | 6 |
ולו ידעתם מה הוא חסד חפצתי ולא זבח לא הרשעתם את הנקים׃ | 7 |
כי בן האדם הוא גם אדון השבת׃ | 8 |
ויעבר משם אל בית כנסתם׃ | 9 |
והנה שם איש אשר ידו יבשה וישאלוהו לאמר המתר לרפא בשבת למען ימצאו עליו שטנה׃ | 10 |
ויאמר אליהם מי האיש בכם אשר לו כבש אחד ונפל בבור בשבת ולא יחזיק בו ויעלנו׃ | 11 |
ומה יקר אדם מן הכבש לכן מתר להיטיב בשבת׃ | 12 |
ויאמר אל האיש פשט את ידך ויפשט אתה ותרפא ותשב כידו האחרת׃ | 13 |
ויצא הפרושים ויתיעצו עליו לאבדו׃ | 14 |
וידע ישוע ויסר משם וילך אחריו המון עם רב וירפאם כלם׃ | 15 |
ויצו אתם בגערה שלא יגלהו׃ | 16 |
למלאת את אשר דבר ישעיהו הנביא לאמר׃ | 17 |
הן עבדי בחרתי בו ידידי רצתה נפשי נתתי רוחי עליו ומשפט לגוים יוציא׃ | 18 |
לא יצעק ולא ישא ולא ישמע בחוץ קולו׃ | 19 |
קנה רצוץ לא ישבור ופשתה כהה לא יכבנה עד יוציא לנצח משפט׃ | 20 |
ולשמו גוים ייחלו׃ | 21 |
אז הובא אליו איש עור ואלם אשר אחזו שד וירפאהו וידבר האלם וגם ראה׃ | 22 |
וישתוממו כל המון העם ויאמרו הכי זה הוא בן דוד׃ | 23 |
והפרושים כשמעם זאת אמרו זה איננו מגרש את השדים כי אם על ידי בעל זבוב שר השדים׃ | 24 |
וישוע ידע את מחשבותם ויאמר אליהם כל ממלכה הנחלקה על עצמה תחרב וכל עיר ובית הנחלקים על עצמם לא יכונו׃ | 25 |
והשטן אם יגרש את השטן נחלק על עצמו ואיככה תכון ממלכתו׃ | 26 |
ואם אני מגרש את השדים בבעל זבוב בניכם במי הם מגרשים אתם על כן המה יהיו שפטיכם׃ | 27 |
אך אם ברוח אלהים אני מגרש את השדים הנה הגיעה אליכם מלכות האלהים׃ | 28 |
או איך יוכל איש לבוא לבית הגבור ולגזל את כליו אם לא יאסר בראשונה את הגבור ואחר ישסה את ביתו׃ | 29 |
כל אשר איננו אתי הוא לנגדי ואשר איננו מכנס אתי הוא מפזר׃ | 30 |
על כן אני אמר לכם כל חטא וגדוף יסלח לאדם אך גדוף הרוח לא יסלח לאדם׃ | 31 |
וכל אשר ידבר דבר חרפה על בן האדם יסלח לו והמחרף את רוח הקדש לא יסלח לו לא בעולם הזה ולא בעולם הבא׃ (aiōn g165) | 32 |
או עשו את העץ טוב ופריו טוב או עשו את העץ משחת ופריו משחת כי בפריו נכר העץ׃ | 33 |
ילדי הצפעונים איכה תוכלו למלל טוב ואתם רעים כי משפעת הלב ימלל הפה׃ | 34 |
האיש הטוב מאוצר לבו הטוב מוציא את הטוב והאיש הרע מאוצר הרע מוציא רע׃ | 35 |
ואני אמר לכם כל מלה בטלה אשר ידברו בני האדם יתנו עליה חשבון ביום הדין׃ | 36 |
כי מדבריך תצדק ומדבריך תחיב׃ | 37 |
ויענו מן הסופרים והפרושים ויאמרו רבי חפצנו לראות אות מידך׃ | 38 |
ויען ויאמר אליהם דור רע ומנאף מבקש לו אות ואות לא ינתן לו בלתי אם אות יונה הנביא׃ | 39 |
כי כאשר היה יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות כן יהיה בן האדם בלב האדמה שלשה ימים ושלשה לילות׃ | 40 |
אנשי נינוה יקומו במשפט עם הדור הזה וירשיעוהו כי הם שבו בקריאת יונה והנה פה גדול מיונה׃ | 41 |
מלכת תימן תקום במשפט עם הדור הזה ותרשיענו כי באה מקצות הארץ לשמע את חכמה שלמה והנה פה גדול משלמה׃ | 42 |
והרוח הטמאה אחרי צאתה מן האדם תשטט במקמות ציה לבקש לה מנוחה ולא תמצאנה׃ | 43 |
אז תאמר אשובה אל ביתי אשר יצאתי משם ובאה ומצאה אתו מפנה ומטאטא ומהדר׃ | 44 |
ואחר תלך ולקחה אליה שבע רוחות אחרות רעות ממנה ובאו ושכנו שם והיתה אחרית האדם ההוא רעה מראשיתו כן יהיה גם לדור הרע הזה׃ | 45 |
עודנו מדבר אל המון העם והנה אמו ואחיו עמדו בחוץ מבקשים לדבר אתו׃ | 46 |
ויגד אליו הנה אמך ואחיך עמדים בחוץ ומבקשים לדבר אתך׃ | 47 |
ויען ויאמר אל האיש המגיד לו מי היא אמי ומי הם אחי׃ | 48 |
ויט ידו על תלמידיו ויאמר הנה אמי ואחי׃ | 49 |
כי כל אשר יעשה רצון אבי שבשמים הוא אחי ואחותי ואמי׃ | 50 |