מתיו 11
| ויהי ככלות ישוע לצות את שנים עשר תלמידיו וילך משם ללמד ולקרא בעריהם׃ | 1 |
| כשישוע סיים לתת הוראות לתלמידיו, הלך בעצמו להטיף בערים שלהם. |
| ויוחנן שמע בבית הסהר את מעשי המשיח וישלח שנים מתלמידיו׃ | 2 |
| יוחנן המטביל, שהיה אז בכלא, שמע על הנסים שחולל המשיח, ולכן שלח שניים מתלמידיו לשאול את ישוע: |
| ויאמר אליו האתה הוא הבא אם נחכה לאחר׃ | 3 |
| ”האם אתה האיש שלו אנו מחכים? או האם עלינו להמשיך לחכות למישהו אחר?“ |
| ויען ישוע ויאמר להם לכו הגידו ליוחנן את אשר שמעתם וראיתם׃ | 4 |
| השיב להם ישוע:”לכו וספרו ליוחנן את כל מה שראיתם ושמעתם כאן היום. |
| עורים ראים ופסחים מתהלכים מצרעים מטהרים וחרשים שומעין ומתים קמים ועניים מתבשרי ישועה הם׃ | 5 |
| ספרו לו שהעיוורים רואים, הפיסחים מהלכים, המצורעים מטוהרים, החרשים שומעים, המתים קמים לתחייה והעניים שומעים את בשורת מלכות האלוהים. |
| ואשרי אשר לא יכשל בי׃ | 6 |
| מלבד זאת אמרו לו:’אשרי האיש שעבורו אינני מהווה מכשול!‘“ |
| המה הלכו להם וישוע החל לדבר אל המון העם על אדות יוחנן ויאמר מה זה יצאתם המדברה לראות הקנה אשר ינוע ברוח׃ | 7 |
| לאחר שהלכו התלמידים החל ישוע לדבר אל הקהל על יוחנן:”למה ציפיתם כשהלכתם אל המדבר השומם לראות את יוחנן? עשב הנע ברוח? |
| ואם לא מה זה יצאתם לראות האיש לבוש בגדי עדנים הנה הלבשים עדנים בבתי המלכים המה׃ | 8 |
| או אולי ציפיתם לפגוש אדם לבוש פאר, כמו נסיך בארמון? |
| ואם לא מה זה יצאתם לראות אם איש נביא הן אני אמר לכם כי גם גדול הוא מנביא׃ | 9 |
| או האם ציפיתם לראות נביא אלוהים? אז נכון, והוא אף גדול מנביא! |
| כי זה הוא אשר כתוב עליו הנני שלח מלאכי לפניך ופנה רדכך לפניך׃ | 10 |
| יוחנן הוא השליח שנועד ללכת לפני ולבשר את בואי, כפי שכתוב בתנ״ך:’הנני שולח מלאכי לפניך ופנה דרכך לפניך.‘ |
| אמן אמר אני לכם לא קם בילודי אשה איש גדול מיוחנן המטביל אך הקטן במלכות השמים גדול הוא ממנו׃ | 11 |
| ”אומר לכם את האמת: מבין כל האנשים שנולדו אי־פעם, לא היה איש גדול כיוחנן המטביל. ובכל זאת, הוא נחשב לקטן לעומת כל אחד במלכות השמים. |
| ומימי יוחנן המטביל עד הנה מלכות השמים נתפשה בחזקה והמתחזקים יחטפוה׃ | 12 |
| מאז יוחנן ועד היום, חייבים להיאבק למען מלכות השמיים! |
| כי כל הנביאים והתורה עדי יוחנן נבאו׃ | 13 |
| כל התורה והנביאים סיפרו על המשיח עד בואו של יוחנן. |
| ואם תרצו לקבל הנה הוא אליה העתיד לבוא׃ | 14 |
| אם אתם מוכנים להאמין לדברי, יוחנן הוא שאליו כולם מחכים ומייחלים. |
| מי אשר אזנים לו לשמע ישמע׃ | 15 |
| מי שמסוגל לשמוע, שיקשיב! |
| ואל מי אדמה את הדור הזה דומה הוא לילדים הישבים בשוקים וקראים לחבריהם לאמר׃ | 16 |
| ”מה אני יכול להגיד על הדור הזה? האנשים כאן דומים לילדים המשחקים עם חבריהם ואומרים: |
| חללנו לכם בחלילים ולא רקדתם קוננו לכם קינה ולא ספדתם׃ | 17 |
| ’שיחקנו אתכם ב”חתן וכלה“, אבל לא שמחתם. שיחקנו אתכם ב”לוויה“, אבל לא התאבלתם‘. |
| כי בא יוחנן לא אכל ולא שתה ויאמרו שד בו׃ | 18 |
| יוחנן המטביל התנזר מיין וצם לעיתים קרובות, ואתם אומרים עליו’שד בו‘. |
| ויבא בן האדם והוא אכל ושתה ויאמרו הנה איש זולל וסבא ואהב מוכסים וחטאים ונצדקה החכמה מאת בניה׃ | 19 |
| בן־האדם אוכל ושותה ואתם מתלוננים שהוא זולל וסובא ומתחבר עם אנשים מפוקפקים. האמת של אלוהים נגלית דרך חייהם וחוכמתם של צדיקים.“ |
| אז החל לגער בערים אשר רב גבורותיו נעשו בתוכן ולא שבו׃ | 20 |
| לאחר מכן החל ישוע להוכיח את הערים שבהן חולל נסים רבים, כי התושבים לא חזרו בתשובה. |
| אוי לך כורזין אוי לך בית צידה כי הגבורות אשר נעשו בקרבכן לו בצור ובצידון נעשו הלא כבר שבו בשק ואפר׃ | 21 |
| ”אוי לכן, כורזין ובית־צידה! אילו חוללתי בערים המושחתות צור וצידון את הנסים שחוללתי בקרבכן, אנשיהן מזמן היו חוזרים בתשובה ולובשים שק ואפר לאות חרטה. |
| אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לצור וצידון יותר מכם׃ | 22 |
| ובאמת, ביום־הדין תקבלנה צור וצידון עונש קל משלכן! |
| ואת כפר נחום המרוממה עד השמים עד שאול תורדי כי הגבורות אשר נעשו בתוכך לו בסדום נעשו כי עתה עמדה על תלה עד היום הזה׃ (Hadēs g86) | 23 |
| וְאַתְּ, כפר־נחום, החושבת אַתְּ שישבחו וירוממו אותַך עד השמים? לגיהינום תורדי! אילו נעשו בסדום הנפלאות שחוללתי בך, הייתה סדום קיימת עד היום! (Hadēs g86) |
| אבל אני אמר לכם כי ביום הדין יקל לאדמת סדום ממך׃ | 24 |
| ובאמת, ביום־הדין תקבל סדום עונש קל משלך!“ |
| בעת ההיא ענה ישוע ואמר אודך אבי אדון השמים והארץ כי הסתרת את אלה מן החכמים והנבונים וגליתם לעוללים׃ | 25 |
| לאחר מכן התפלל ישוע את התפילה הבאה:”אבי, אדון השמים והארץ, אני מודה לך על שהסתרת את האמת מפני אלה החושבים את עצמם לחכמים, ועל שגילית אותה לילדים קטנים. |
| הן אבי כי כן היה רצון לפניך׃ | 26 |
| תודה לך אבי, על שבחרת לפעול דווקא כך. |
| הכל נמסר לי מאת אבי ואין מכיר את הבן בלתי האב ואין מכיר את האב בלתי הבן ואשר יחפץ הבן לגלותו לו׃ | 27 |
| ”הכול נמסר לי מאת אבי. איש אינו מכיר ממש את הבן – מלבד האב. ואיש אינו מכיר ממש את האב – מלבד הבן, והאנשים שהוא בוחר לגלות להם את האב.“ |
| לכו אלי כל העמלים והטעונים ואני אניח לכם׃ | 28 |
| ”אתם, העייפים והנושאים עול כבד: בואו אלי ואתן לכם מנוחה. |
| קבלו עליכם את עלי ולמדו ממני כי ענו ושפל רוח אנכי ותמצאו מרגוע לנפשתיכם׃ | 29 |
| שאו את העול שלי ולימדו ממני, כי אני עניו וצנוע, ואצלי תמצאו מנוחה לנפשותיכם. כי עולי נעים ומשאי קל.“ |
| כי עלי נעים הוא וקל משאי׃ | 30 |
