מתיו 10
| ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃ | 1 |
And He called unto Him his twelve disciples, and gave them power over impure spirits, even to cast them out; and to cure all diseases and every malady whatsoever.
| ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃ | 2 |
Now these are the names of the twelve apostles: first Simon, called Peter, and Andrew his brother; Philip, and Bartholomew;
| פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃ | 3 |
Thomas, and Matthew the publican; James the son of Alpheus, and Lebbeus who was surnamed Thaddeus;
| שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃ | 4 |
Simon the Canaanite, and Judas Iscariot, even he that betrayed Him.
| את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו׃ | 5 |
These twelve did Jesus send forth, and commanded them, saying, Go not among the gentiles, neither enter into any city of the Samaritans:
| כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ | 6 |
but go to the lost sheep of the house of Israel.
| ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃ | 7 |
And as ye go, preach, saying, The kingdom of heaven is at hand: and in confirmation of your doctrine heal the sick,
| רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃ | 8 |
cleanse the leprous, raise the dead, cast out demons; and as ye have received freely, freely give.
| לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃ | 9 |
Take not gold, nor silver, nor brass in your purses: take no bag for your journey,
| ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃ | 10 |
nor two coats, nor shoes, nor weapons; for the laborer is worthy of his food.
| וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃ | 11 |
And into whatsoever city or town ye enter, inquire who in it is a worthy person, and there remain till ye leave the place.
| ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃ | 12 |
And when ye come into the house, salute them:
| והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃ | 13 |
and if the family be worthy, let your peace come upon it; but if they be not worthy, your salutation shall return to you.
| וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃ | 14 |
And whosoever shall not receive you, nor hearken to your words; when ye come out of that house or city, shake off the very dust of your feet:
| אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃ | 15 |
for I tell you verily, it shall be more tolerable for the land of Sodom and Gomorrha, in the day of judgement, than for that city.
| הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃ | 16 |
Behold I send you forth as sheep into the midst of wolves: be ye therefore prudent as serpents, and innocent as doves.
| והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃ | 17 |
Beware of evil men; for they will deliver you up to their councils, and will scourge you in their synagogues.
| ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃ | 18 |
And ye shall be brought before governors and kings on my account, for a testimony to them and to the nations:
| וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃ | 19 |
but when they take you up, be not sollicitous how, or what ye shall say; for ye shall be taught in that very instant what ye shall speak: for it is not you that speak,
| כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃ | 20 |
but the Spirit of your Father that speaketh by you.
| והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃ | 21 |
Brother shall betray his brother to death, and the father his child: and children shall rise up against their parents, and cause them to be put to death:
| והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ | 22 |
and ye shall be hated by all men for professing my name; but he that perseveres to the end shall certainly be saved.
| ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃ | 23 |
But when they persecute you in one city, flee into another: for verily I tell you, ye shall not finish your commission through the cities of Israel, before the Son of man shall come.
| אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃ | 24 |
The disciple is not above his master, nor the servant above his lord:
| דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃ | 25 |
it is sufficient sure for the disciple that he be treated as his master, and the servant as his lord. If then they call the master of the house Beelzebub, how much more his domestics?
| על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃ | 26 |
Be not therefore afraid of them; for there is nothing hid, that shall not be revealed; nor secret, that shall not be made known.
| את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃ | 27 |
What I say to you in private, declare ye in public: and what ye hear as in the ear, preach ye as from the house-tops.
| ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃ (Geenna g1067) | 28 |
And be not afraid of them, who can only kill the body, but are not able to kill the soul: but rather fear Him, who is able to destroy both soul and body in hell. (Geenna g1067)
| הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃ | 29 |
Are not two sparrows sold for a farthing? and not one of them shall fall to the ground without the will of your Father:
| ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃ | 30 |
and even the hairs of your head are all numbered.
| לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃ | 31 |
Therefore be not afraid, ye are of more worth than many sparrows.
| הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ | 32 |
Whosoever then shall own me before men, I also will own him before my Father, who is in heaven:
| ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ | 33 |
but whosoever shall disown me before men, him will I also disown before my Father who is in heaven.
| אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃ | 34 |
Think not that I am come to send peace on earth: I came not to bring peace but division.
| כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃ | 35 |
For I am come to set a man at variance against his father, and the daughter against her mother, and the daughter-in-law against her mother-in-law:
| ואיבי איש אנשי ביתו׃ | 36 |
and those of a man's own family shall be his enemies.
| האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃ | 37 |
He that loveth father or mother more than me, is not worthy of me; and he that loveth son or daughter more than me, is not worthy of me:
| ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃ | 38 |
and he that taketh not his cross, and followeth after me, is not worthy of me.
| המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃ | 39 |
He that would save his life shall lose it; and he, that loseth his life for my sake, shall find it.
| המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃ | 40 |
He that receiveth you, receiveth me: and he that receiveth me, receiveth Him that sent me.
| המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃ | 41 |
He that receiveth a prophet as a prophet, shall have a prophet's reward: and he that receiveth a righteous man as such, shall receive a righteous man's reward.
| והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃ | 42 |
And whosoever shall give to one of these mean persons but a cup of cold water to drink, as my disciple, I assure you, he shall not lose his reward.
