מתיו 10
| ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה׃ | 1 |
AND having called unto him his twelve disciples, he gave them authority over unclean spirits, to cast them out, and to cure every disease, and every malady.
| ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו׃ | 2 |
Now these are the names of the twelve apostles; The first, Simon, who is called Peter, and Andrew his brother; James son of Zebedee, and John his brother;
| פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי׃ | 3 |
Philip, and Bartholomew; Thomas, and Matthew the tax-gatherer; James son of Alpheus, and Lebbeus, whose surname is Thaddeus;
| שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו׃ | 4 |
Simon the Cananite, and Judas Iscariot, who also betrayed him.
| את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו׃ | 5 |
These twelve did Jesus send forth, commanding them, saying, Go not into the way of the Gentiles, and into any city of the Samaritans enter not:
| כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל׃ | 6 |
but go rather to the sheep that are lost of the house of Israel.
| ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא׃ | 7 |
And as ye go, preach, saying, The kingdom of heaven is approaching.
| רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו׃ | 8 |
Heal the sick, cleanse the lepers, raise the dead, cast out devils: freely ye have received, freely give.
| לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם׃ | 9 |
Provide neither gold, nor silver, nor brass in your purses,
| ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו׃ | 10 |
nor a scrip for the journey, nor two coats, nor sandals, nor stick: for the workman is worthy of his food.
| וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו׃ | 11 |
And into whatsoever city or village ye enter, enquire who in it is worthy; and there abide till ye depart.
| ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום׃ | 12 |
And when ye come into a family, salute it:
| והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב׃ | 13 |
and if the family shall be deserving, your peace shall come upon it: and if it be not deserving, your peace shall return to you.
| וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם׃ | 14 |
And whosoever shall not receive you, nor attend to your discourses, go out of that house, or city, and shake off the dust of your feet.
| אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא׃ | 15 |
Verily I say unto you, It shall be more tolerable for the land of Sodom and Gomorrah in the day of judgment than for that city.
| הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים׃ | 16 |
Behold, I send you forth as sheep in the midst of wolves: be ye therefore prudent as serpents, and harmless as doves.
| והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם׃ | 17 |
But be on your guard against men: for they will deliver you up to the sanhedrim, and scourge you in their synagogues.
| ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים׃ | 18 |
And ye shall be brought before rulers and kings for my sake, for a testimony against them and the heathen.
| וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו׃ | 19 |
But when they shall deliver you up, be under no anxiety what ye shall say; for it shall be given you in that very hour what ye should speak:
| כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם׃ | 20 |
for it is not you who are speaking, but the Spirit of your Father which is speaking in you.
| והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם׃ | 21 |
Then brother shall surrender brother to death, and the father the son; and children shall rise up against parents, and cause them to be put to death.
| והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע׃ | 22 |
And ye shall be hated of all men for my name’s sake: but he that endureth to the end, that man shall be saved.
| ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם׃ | 23 |
But when they shall persecute you in one city, flee unto another: for verily I say unto you, Ye shall not complete your circuit through the cities of Israel before the Son of man comes.
| אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו׃ | 24 |
The disciple is not superior to his teacher, nor the servant above his master.
| דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו׃ | 25 |
It is sufficient if the disciple be as his teacher, and the servant as his master. If they have called the master of the family Beelzebub, how much more his domestics?
| על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע׃ | 26 |
However, fear them not: for there is nothing concealed, which shall not be discovered; nor hid, which shall not be known.
| את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות׃ | 27 |
What I say unto you in the dark, publish in the light: and what ye hear whispered into the ear, proclaim upon the roofs.
| ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם׃ (Geenna g1067) | 28 |
And be not afraid of those who kill the body, and cannot kill the soul: but fear him rather who is able to destroy both soul and body in hell. (Geenna g1067)
| הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם׃ | 29 |
Are not two sparrows sold for a farthing? and one of them shall not fall to the ground without your Father.
| ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן׃ | 30 |
But even the hairs of your head are all numbered.
| לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות׃ | 31 |
Fear not, therefore, ye are of more value than many sparrows.
| הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ | 32 |
Every one therefore who shall make confession of me before men, of him will I also make confession before my Father who is in heaven.
| ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים׃ | 33 |
But whosoever shall disown me before men, him will I also disown before my Father who is in heaven.
| אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב׃ | 34 |
Think not that I am come to bring peace to the earth: I came not to bring peace, but a sword.
| כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה׃ | 35 |
For I came to set a man at variance against his father, and the daughter against her mother, and the daughter-in-law against her mother-in-law.
| ואיבי איש אנשי ביתו׃ | 36 |
And the enemies of a man shall be those of his own house.
| האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי׃ | 37 |
He that loveth father or mother more than me, is not worthy of me: and he that loveth son or daughter more than me, is not worthy of me.
| ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי׃ | 38 |
And he that taketh not up his cross, and followeth after me, is not worthy of me.
| המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה׃ | 39 |
He that preserveth his life shall lose it: and he that loseth his life for my sake shall preserve it.
| המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני׃ | 40 |
He that receiveth you receiveth me, and he that receiveth me receiveth him that sent me.
| המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח׃ | 41 |
He that receiveth a prophet in the name of a prophet, shall receive the reward of a prophet; and he that receiveth a righteous man in the name of a righteous man, shall receive the reward of a righteous man.
| והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו׃ | 42 |
And whosoever shall give to one of these little ones, if but a cup of cold water to drink, in the name of a disciple, verily I say unto you, he shall in no wise lose his reward.
